בתשובה לצב מעבדה, 18/11/13 15:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשמדובר בהוראת חשבון בבית הספר היסודי אחת הבעיות המרכזיות לדעתי היא בכך שפעמים רבות מלמדות אותו מורות שבעצמן מגלות בעת מהמקצוע, דבר שנדיר למצוא במקצועות אחרים כמו כמו תורה או עברית. אפילו אם המורה שמלמדת לוח הכפל בכיתה בית או גימל מטפחת בחשאי בעת מפני טריגו יש בכך כדי להשפיע על איכות ההוראה שלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש כמה מורות לחשבון בבית ספר יסודי שהפחד שלהן מהמקצוע מקרין על איכות הוראה שלהן, אבל אני לא יודע לומר אם זאת הבעיה המרכזית של הוראת מתמטיקה ביסודי, בכל אופן אף פעם לא שמעתי על התיאוריה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת הדיון הבטחת להרחיב בעניין "צורת הוראת המתמטיקה" שאתה לא מרוצה ממנה. איפה ההרחבה? ואולי יותר חשוב: אם שיטת ההוראה לא טובה, מדוע היא לא משתנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט שנתקלתי בו בשעורי מתמטיקה בתיכון מתמטיקה נלמדת כמעט אך ורק בצורתה הנקייה, כמעט ללא קשר לחיי היום יום של התלמידים או למקצועות אחרים. הייתי שמח אם היו נותנים לתלמידים בעיות "שאפשר לגעת בהן". לדוגמה, בטיול האחרון ישבתי עם שני תלמידים מהכיתות המופרעות והסתכלנו על הנוף. שאלתי אותם "מה המרחק לדעתכם מכאן לבניין ממול?", שלושתנו זרקנו ניחושים. הרמתי אגודל, הצבעתי על הבניין, עצמתי עין אחת, אחר כך החלפתי עיניים, ואמרתי להם שבקרוב המרחק הוא (לא זוכר כרגע). אחר כך סיפרתי להם שזו שיטה לאומדן מרחקים שלמדתי בגולני. הסברתי להם מה עשיתי, ועשינו את זה ביחד. ציירתי על הריצפה את מה שראינו (שתי עיניים בצמד קודקודים אחד, שתי הנקודות על הבניין בצמד הקודקודים השני, וקודקוד משותף לשני המשולשים, הם ראו שהמרחק בין העיניים שלהם הוא בערך עשירית מהמרחק בין העיניים ליד, ראו את הרעיון על הרצפה, והתנסו במדידה ובחישוב, ובכלל לא הרגישו כמו בשיעור. בדרך הם למדו דמיון משולשים, ערך משולש וגם קצת על פרופורציה בגוף. דוגמה אחרת, במהלך הטיול לימדתי את התלמידים שלי איך שותים מג'ריקן (גם משהו מגולני): מרימים את הג'ריקן על יד מכופפת, כך שהיד שאוחזת בידית קרובה לסנטר והג'ריקן מונח על הצד החיצוני של היד, ובדרך הם למדו על הקשר בין אורך הזרוע לכוח שמופעל במנוף. אני בטוח שאם אנשי מקצוע ישבו וינסו לחבר את המקצוע לחיי היום יום של התלמידים הם ימצאו הרבה דוגמאות כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל מורים בנים (בתיכון ובאוניברסיטה) תמיד ראיתי התלהבות, חדווה והתעלות מסוימת בהנחלת המקצוע לתלמידים. הגישה הזו מידבקת וכתלמיד היה לי מעניין וקל יותר ללמוד כך. אצל מורות (ביסודי ובתיכון) תמיד ראיתי יבשושיות וביורוקרטיות בהנחלת חומר הלימוד. המדגם אמנם קטן ויש יוצא דופן (מורה יבשושי לסטטיסטיקה) אבל אפשר להרחיב אותו בשיתוף ההתנסויות של איילים נוספים. ההסבר שלי: יותר מורים בנים למתמטיקה מגיעים אל הוראת המקצוע בכוונה תחילה ומתוך אידאולוגיה. מורות יותר נקלעות אליו במסגרת מקצוע ההוראה הכללי ולא בכוונה תחילה, וחלקן על כורחן כחלק מדרישות התפקיד. אני קורא את האנקדוטה שהבאת על אמדן מרחקים בטיול ומרגיש את הכיף שלך ללמד. קשה לי לדמיין מורה נקבה לחשבון בסיטואציה דומה. אולי זה רק אני עם קונספציות שאבד עליהם הכלח בשנות התשעים, איני יודע. אני חושב שמאמץ להעלות את אחוז המורים הזכרים לחשבון ביסודי, נגיד לרבע מהסך הכל, ישפר גם את איכות ההוראה וגם את התדמית של המקצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה בעצם אומר שגם אין טעם ללמד בנות מתימטיקה? (כי הן ממילא לא תמצאנה את התשוקה למקצוע). מנתונים שאני מכירה (תוצאות של פרויקטים חינוכיים בשטח, אמצא תיאור יותר מדויק אם אתה רוצה), בנות שמנחילים להן את אהבת המקצועות הריאליים בגיל צעיר - כולל הביטחון בעצמן שהן יכולות להצליח בהם למרות שהן בנות - עושות חיל בתחומים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אם כבר אז ההפך. אני מתאר תפיסה שלי (שיתכן שהיא מוטה או שגויה) של המצב הקיים. לא שיפוט של יכולתן של בנות ללמוד מקצועות ראליים. אני חושב שמורים בנים ביסודי ינחילו את אהבת המקצועות הריאליים לבנים ולבנות כאחד, לפי תפיסתי בהחלט יתכן שהשיפור אצל בנות יהיה גדול יותר כי מורות הלכודות בקונספציה שמתמטיקה היא מקצוע של בנים מרחיקות מבלי יודעין את תלמידותיהן ממנו. זה לא שאין מורות טובות לחשבון. ודאי שיש, נתקלתי גם בכאלה. אני מנסה לפתור מה עושים עם המורות הלא טובות לחשבון, וכאלה מנסיוני האישי יש יותר. התשובה שלי- לא מכריחים אותן ללמד חשבון: שילמדו אמנות ותורה, ומוסיפים במקומן מורים בנים שילמדו חשבון מהנשמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, יש הרבה יותר מורות ממורים. לכן לא מפתיע שנתקלת ביותר מורות גרועות ממורים גרועים. זה יהיה מאוד מפתיע אם נתקלת ביותר מורים טובים ממורות טובות (בכמות מוחלטת, לא ביחס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי במורים טובים (כולם חסר אחד) ובמורות גרועות (ביסודי - לפחות חצין). אשמח להגדיל את המדגם. ספר על הנסיון שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה ברצינות מציע שהמגדר יהיה גורם שישפיע על הקבלה למשרת הוראת מתמטיקה (או על הפסקת עבודה של מורות)? נשמע לי סביר שיש מתאם כלשהו בין מגדר לבין איכות הוראה (לא נשמע לי סביר שזה אם-ורק-אם, או אפילו קרוב לכך), ובוודאי לא סביר שהמגדר הוא גורם ישיר לאיכות ההוראה. הקשר עובר, אני מניח, דרך גורמים אחרים שאפשר לעבוד עליהם ישירות. נשמע לי סביר שאם תעשה מאמץ להעלות את איכות המורים, באמצעים הנדושים - שכר, שינוי אופי העבודה, וכאלה - אז כתוצאת לוואי יעלה אחוז המורים הזכרים. אולי אפילו אפשר לראות תוצאה כזו כאינדיקציה להצלחת המאמץ, אבל בטח תהיינה אינדיקציות יותר טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע וריאציה על אפליה מתקנת, אולי אפשר לקרוא לזה אפליה מקלקלת. במקום לחקור ולמצוא או לא למצוא את הגורמים שאתה מדבר עליהם ולהצליח או לא להצליח לטפל בהם, אני חושב שמשיכת מורים זכרים למערכת תגרום מדעת או מבלי דעת לטיפול באותם גורמים. אותם אמצעים נדושים להעלאת איכות המורים יעבדו לטעמי הרבה יותר טוב אם תכוון למשוך בעזרתם למקצוע אנשים עם אידאולוגיה ולא אמהות שמחפשות שעות נוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה רעיון מעניין. אבל אני תוהה אם עיבדת אותו באופן יותר מפורט. אפליה מתקנת קלאסית עושים במקומות שבהם יש הרבה מועמדים למשרה (או למשהו הנחשק) ואתה כמעסיק (או כמי שמספק את הדבר הנחשק) יכול וצריך לבחור. בהוראת המתמטיקה נדמה לי שזה לא כך, למרבה הצער. איך תמשוך דווקא גברים? (אני מניח שתשובתך היא לא "אציע משכורות יותר גבוהות".) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה היא למשוך אוכלוסיה שמקיימת את התנאים שבתגובה 624852 להוראת חשבון ביסודי. המדינה, כשהיא מסמנת מטרה כבר מוצאת את האמצעים. זה יכול להיות נקודות לסטודנטים במקצועות ראליים שילמדו ביסודי זה יכול להיות נקודות זיכוי במס לבוגרי תואר ראשון ריאלי שילמדו (אפילו רק יום בשבוע) פלוס הטבה למעביד שלהם תמורת אבדן ימי העבודה. המטרה היא למשוך אוכלוסיה חזקה בחשבון ללמד חשבון. מיעוטם עלולים גם להתאהב בזה ולהפוך למורים במשרה מלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה ההיא הגדרת שלושה תנאים להיות מורה טוב. אני אזכיר: - הבנה טובה של חומר הלימודים ברמה גבוהה מזו שאתה מלמד - כישורי הוראה - מזג חינוכי שני האמצעים שאתה מונה כאן יביאו אנשים שבהחלט מקיימים את התנאי הראשון, ואין שום סיבה לחשוב שהם מקיימים את שני התנאים האחרים (יש לציין, (וזה לטובתך כאן :-) שלא ברור לי במה שני התנאים האלו נבדלים. לא משנה). במערכת הנוכחית יש לפחות היתרון שהיא מביאה למערכת אנשים שבחרו להיות מורים, והיא משאירה במערכת אנשים שבוחרים להמשיך להיות מורים, נכון שחלקם מהסיבות הלא נכונות. האמצעים שלך, אם אני מבין אותם נכון, יביאו לכיתות שטף בלתי פוסק של אנשים שלאו דווקא מעוניינים להיות מורים, ולא יצברו ניסיון רב בלהיות מורים לפני שיוחלפו באחרים. לא הייתי פוסל לנסות את זה, אבל לא ברור לי בכלל שזה יצליח. וחזרה לעניין שבגללו נכנסתי לפתיל הזה - השימוש במגדר כקריטריון. נניח שהאמצעים שלך מצליחים ליצור היצע של מורים, יש לך מספיק קופצים על המשרות כדי לבחור מביניהם, והקופצים האלו הם סטודנטים או עובדי מקצועות מדעיים שנניח (בהתעלם מההסתייגות שלי בפסקה הקודמת) שהם כנראה מורים טובים יותר. האם עכשיו תפעיל עליהם אפליה מתקנת ותעדיף לבחור דווקא גברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין שני התנאים הוא שהשני שואל כמה טוב המועמד מסוגל להסביר את חומר הלימוד לתלמיד ממוצע כך שיקלט אצלו בהנתן תנאי סביבה אופטימליים, והשלישי שואל עד כמה תרד איכות ההוראה שלו כשהתנאים יורדים מהאופטימלי למצוי. אני חושב שהמועמדים מראש יעשו סלקציה מסוימת לעצמם כפי שסטודנטים בוחרים להשתתף או לא להשתתף בפרויקט פר''ח. יגיע שטף של אנשים שחלקם משתעשעים ברעיון להיות מורים, וכנראה הללו יקיימו יותר טוב את התנאי השלישי. אלו ישארו יותר זמן במערכת ואולי ילכדו. הסוג האחר של מועמדים שאתה מדבר עליו יפלט מהר מחוסר התאמה אבל עדיין ישאיר חותם של אהבת המקצוע, אפילו אם לא יצליח להתמודד עם שלושים ושמונה הזאטוטים. ואני חושב שאם קהל המטרה שלנו הוא סטודנטים במקצועות הראליים לא יהיה צורך באפליה מתקנת כי המועמדים שתקבל א. יהיו חסרי בעת מתמטיקה לחלוטין, ואז המגדר משנה פחות כי פתרנו את המכשלה העיקרית. ב. יבואו מתוך אוכלוסיה שיש בה רוב מסוים לבנים אאז''נ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לאם זה רעיון טוב, אוקיי, זה שווה לפחות השתעשעות במחשבה1. בנוגע להעדפה המגדרית, מש"ל - לא הראית סיבה טובה להשתדל באופן מיוחד להביא גברים, לכל היותר זו תהיה תוצאת לוואי של צעד שמועיל מסיבות אחרות. 1 רק לציין עוד משהו שמפריע לי ברעיונות כאלה: אם המערכת מאמצת אותם, היא מייד משדרת למורים הקיימים מסר של חוסר אמון. עבור מורים (מורות, אם אתה מוכרח) שכבר יודעים שהם במקום לא טוב, והם מנסים למשוך את הזמן עד הפנסיה, זה לא משנה. עבור המורים המעולים שיודעים שהם מעולים, זה לא משנה (הם יודעים שעושים את היוזמות האלה בגלל אחרים). עבור מורים שאיפשהו בין לבין, המסר הזה מתסכל, ועלול לעזור להם להידרדר לקבוצה הראשונה (זאת לעומת אמצעים אחרים שאפשר להציע, שיעצימו אותם). אם אתה באמת חושב שהקבוצה הראשונה היא רוב מכריע, לך על זה. אני לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שהבאתי לא הצריכו אפליה מקלקלת כי פנו לאוכלוסיות בהן רוב גברי. במקרה אחר התמריצים עלולים לפנות שוב לקהל הנשי ואז נחוצה אפליה מקלקלת. מדוע? משום שאם כבר גבר משכיל מציע את עצמו לתפקיד יש סיכוי טוב שהוא עושה את זה מאידאולוגיה ולא מנסיון למקסם את התועלת הכלכלית שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים ממחקר על תוכנית המורים המצטיינים של משרד החינוך: איפה אפשר למצוא את המחקר המקורי? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |