|
רוב המגיבים פה הלכו משום מה לכיוון של הנאה מהאלימות המדומה עצמה – אני לא יודע אם הם משחקים ככה בעצמם, או שהם מנסים להגן על איך שלדעתם חושבים מי שכן משחקים1. בתור מי שכן משחק והרבה, אני יכול להסביר מכיוון אחר:
"להשיג מטרה מסוימת תוך התמודדות עם מכשולים" זה תיאור כללי של (רוב מכריע של) משחקי מחשב. העובדה שכולם כוללים התמודדות עם מכשולים לא אומרת שכל מכשול הוא מהנה באותה המידה, או שכל המכשולים מתאימים זה לזה, ומכאן העובדה שיש כל־כך הרבה סוגי משחקים שונים – יש מי שנהנה מ"מכשול" שהוא הצורך לדייק, יש מי שנהנה מ"מכשול" שדורש מהירות תגובה, יש מי שנהנה מאינספור מכשולים אחרים, וכל אחד ישחק במשחקים אחרים. באותה המידה שאי אפשר להגיד "ממילא, בכל סרט יש קונפליקט, ואז העלילה מתקדמת עד שהוא נפתר, אז מה זה משנה אם נוסיף לכל הסרטים גם מתקפת חייזרים?", גם אי אפשר סתם ככה להוסיף מכשולים באקראי למשחק בלי לפגוע בו. אני בטוח שאם היו מוסיפים לספיידר סוליטר שלך מנגנון שבו חייבים ללחוץ על הקלפים בנקודה מסוימת אחרת חייזרים יורים בך ואת נפסלת, זה היה די מעצבן. לא כי לחיצה במקום הנכון היא לא מכשול מעניין באופן כללי, אלא כי לא זה המשחק שבאת לשחק באותו הרגע.
בפרט לעניננו – גם אם נגביל את עצמנו למשחקי יריות בגוף ראשון (הסגנון שהצלב האדום מתייחס אליו), יש הרבה תתי־סוגים שונים. משחקים מסוימים מעריכים דיוק ותכנון, ולהם אין בעיה להוסיף חוקי מלחמה – למעשה, ברובם היו מאז ומתמיד מגבלות על פגיעה באזרחים וכו'. משחקים אחרים מתמקדים יותר במהירות תגובה וקצת דיוק, ובהם זה כנראה לא יעבוד. בדרך כלל המשחקים האלה גם לא מתאמצים להיות מציאותיים, ובשנים האחרונות האופנה היא שהאויבים בהם יהיו זומבים וממילא אזרחים לא יימצאו שם.
אם ניקח לדוגמה את המשחק הראשון שראיתי שהפריע לצלב האדום, Black Ops 2 – אומנם לא יצא לי לשחק בו, אבל שיחקתי במשחקים אחרים בסדרה, ואין לי ספק שמי שמחפש "להרוג ללא מוסרות המוסר, כולל מראות הדם וחלקי הגופות", או "לפוצץ הולכי רגל תמימים על מסך המחשב", לא ישחק בזה. זה משחק שממילא מטיל מגבלות על הרג, מוביל להפסד מיידי אם יורים באדם הלא נכון או במקום הלא נכון, והשינויים שהצלב האדום היו רוצים להערכתי לא היו משנים ממש את המשחק, אלא יותר את העלילה.
1 אין ספק שיש שחקנים שנהנים מתוספת אלימות במשחקים שלהם, אבל זה חלק לא גדול מתעשיית המשחקים, והתרשמותי (ואולי תקוותי) היא שהגישה הזו קיימת בעיקר בקהל יעד צעיר יחסית (18 מינוס).
|
|