 |
נסיגה חד צדדית היא לא פתרון, כפי שגם אתה, כמדומני, טרחת להזכיר בנושא ההתנתקות (אם כי כמובן לא התנגדת לנסיגה). מעבר לכך, כבר לינקקתי למסמכים המתועדים היטב לכך שגולדה מאיר הייתה נכונה למו"מ ולוויתורים; שהיא קראה למו"מ ישיר (שסאדאת לא היה מוכן לו) עוד לפני 1973.
ולגבי ההפתעה: שום חושף ושום נעליים. ישראל גייסה מילואים כמה חודשים קודם לכן, במהלך כוננות 'כחול לבן', וגם במקרים קודמים (כולל בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים, אבל נזכיר רק את 'רותם', ואת גיוס המילואים ל'קדש'); ישראל התחילה לגייס מילואים עוד לפני שעת פריצת המלחמה (זו אחת הסיבות לכך שהמתקפה הסורית נכשלה: המילואים הגיעו לרמה הרבה לפני הלו"ז הצפוי); ובכל מקרה, גם גיוס כללי שיציב כמה אוגדות מוכנות להתקפת נגד מאחורי המעברים, באזורים שאינם נצפים על ידי המצרים, לא היה חושף שום דבר. הכנות למלחמה מייצרות המון מידע, ואם היו מבינים אותו לפני, היו מגייסים, אומרים "חששנו, מפני שזיהינו סימנים ש*אולי* אפשר, קיוינו שלא יהיה ולכן לא הכנסנו אותם לקו כדי לא ליצור מתח* אבל שמרנו אותם כדי להיות בטוחים, ואכן - הידד, הם תקפו וכיסחנו להם את הצורה, זה יראה להם". צריך זמן כדי לגייס אוגדות מילואים; אם אתה יכול לקצר אותו בלי לחשוף תכניות בפני האוייב (ואתה יכול), אתה עושה את זה. לא סתם תכנית 'סלע', למצב כזה בדיוק, כללה גיוס מקדים של שתי אוגדות מילואים.
אה, כן. והבה נזכיר גם שהציבור בישראל, בתחילת מלחמת ששת הימים, למד מהתקשורת שהיא התחילה במהלך מצרי, ורק אחרי זה טרחו לספר לו שאנחנו פתחנו במתקפת-נגד מקדימה, הלא היא מבצע מוקד; ב'קדש' גייסו מילואים באמתלה של חשש התלקחות בגבול ירדן, ואחרי כמה ימים סיפרו להם שהם הולכים למצריים. גם כאן, לא הייתה *שום* בעיה לנקוט מהלך הטעיה כזה או אחר קודם לכן.
*דיסקליימר: החשש מיצירת מתח בפריסת כוחות בתעלה *אכן* היה אחת הסיבות לכך שגיוס המילואים עוכב...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש