|
||||
|
||||
"לא משנה כרגע שאוכלוסיית הקשישים/המובטלים היא זו שיש לה הכי הרבה זמן פנוי במדינת ישראל" ואת סבורה שאותם קשישים מעוניינים לכלות את זמנם הפנוי ביצירת תחליפי ביצים וגבינה? בחישוב כמה חומצות אמינו חיוניות הם ספגו מאצות הים שקנו במכולת בשדרות? בבדיקות תקופתיות של מצב ה B12 בדם (כאילו לא מספיקות להם בדיקות ליפידים וטריגליצרידים, סוכר בצום, המוגלובין, המוגלובין מסוכרר, תפקודי כבד, דם בשתן ושתנן בדם, צפיפות עצם, גידולים במעי, בדיקות ראיה, בדיקות שמיעה (מבדיקות מישוש הם פטורים משום מה) אקו לב, סיטי מוח, לחץ דם, אלקטרוליטים, סטלגמיטים וסטלקטיטים)? יעמוד לו הקשיש החביב במטבח, כשסינרו חגור על מותניו והרדיו (שפופרות!) בסלון מנעים את זמנו ביצירות קלאסיות מבאך ועד המטבח, ויבחוש, וילוש, ויטחן, ויערבל, ויעבד, ויקלף, ויקרצף, ויזליף, וירתיח וישביח, ויעבה - ובסוף יאכל ביצה קשה יען כי מפאת נפילת סוכר יסתחרר עליו ראשו והוא יפול וייחבט אל אריחי הרצפה כך שאת הארוחה הבאה יקבל באיכילוב, ושם המטבח אינו צמחוני כלל. |
|
||||
|
||||
יש לך משהו לומר על תגובה 621049? בייחוד על הסוף שלה. (לא ידוע לי אם מישהו מהמוזכרים שם צמחוני, אם כי לגבי עובדיה זה בטוח שלא, עם כשרות בד"צ בית יוסף וכל זה) |
|
||||
|
||||
מה יש לי להגיד? כמו לפרות, גם לכל גאוסיאן יש זנב. נדמה לי, אגב, שיש איזה מחקרים שמראים שצמחונים וטבעונים חיים קצת יותר, אבל כשמתחשבים גם במשקל ובאורח החיים היתרון(?) הזה נעלם. |
|
||||
|
||||
הם לא חיים יותר, זה רק נראה להם כאילו אין לזה סוף. |
|
||||
|
||||
עשית פראפראזה על אנשים נשואים, הה? |
|
||||
|
||||
אגב, אם הם חיים יותר הם גם מכלים יותר את משאבי כדור הארץ, ולו הצמחיים שבהם. אגואיסטים שכמותם. |
|
||||
|
||||
נו, שלמה מעוז כבר אמר - הבעיה היא שאנשים כאן מסרבים למות, הם נאחזים בקרנות המזבח ולוקחים עוד ועוד פיליפינים, הילדים ממשיכים לגור בבית ואי אפשר להיפטר מהם והמצב, באופן כללי, נאחס. |
|
||||
|
||||
פה כבר נעלבתי. לקחת בדיחה שלי ולהשוות אותה לבנאדם שהוא בעצמו בדיחה - אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב. |
|
||||
|
||||
אוי, לא. יש 44 תגובות חדשות בדיון החלב (ידעתי שלא הייתי צריכה להתערב שם), רובן ודאי עוסקות בנפתולי הוושט של אנשים שסולדים מטחינה, והשאר בחישובי עלות/תועלת של אבקת שום. ועכשיו גם אתה. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ לך לא לבכות על חלב שנשפך. |
|
||||
|
||||
אבל תודי שאני קשיש חביב. |
|
||||
|
||||
מאז שהתחלת לקנות אצות ים במכולת בשדרות נעשית חביב אף יותר (כן, חשדתי שהסיפור ההוא אוטוביוגרפי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |