|
||||
|
||||
מה האחוז של מתפקדי או מצביעי מרצ שאי פעם שמע על אסתר זנדברג - כתבת הארץ לענייני אדריכלות (!), ועל כמה מהם זה משפיע? |
|
||||
|
||||
מה האחוז של מתפקדי או מצביעי מרצ שאי פעם שמע על אלסוורת' טוהיי - כתב "ניו יורק באנר" לענייני אדריכלות (!), ועל כמה מהם זה משפיע? |
|
||||
|
||||
אתה משווה דמות פיקטיבית מספר שכל נער-ונערה-שדרכם-לקרוא קורא/ת בגיל ההתבגרות, לכתבת "הארץ" לענייני אדריכלות, שאותה קורא רק מי שמתעניין באדריכלות? |
|
||||
|
||||
לא הופתעת לראות שזנדברג בצד של טוהי. (כמה שטחי, אני היכרתי דווקא את הראשונה) |
|
||||
|
||||
אני הכרתי את שניהם, אבל להבדיל מטוהיי, זנדברג היא אמיתית והיא לא רק כתבת לענייני אדריכלות - גם אם זו הגדרתה הרשמית בהארץ. היא בעלת מודעות פוליטית גבוהה (או בלשון העם - שמאלנית), עוררה ביקורת רבה כשהצהירה שתסרב לכתוב על בית הספר לאדריכלות באריאל, ובאופן כללי היא כותבת מזוית תרבותית-חברתית, הגם שמדובר באדריכלות. אני די בטוחה שישנם רבים בשכבת הגיל הלא-צעיר שלי שאדריכלות איננה תחום העניין העיקרי/מקצועי שלהם, ובכל זאת, בדומה לי - הם קוראים אותה כבר שנים. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאת טרולית ,מודעת פוליטית גבוהה= שמאלנית?! כמה פטתית אפשר להיות? בכל מקרה אני אשתמש בקולב שנתת ללנקק למאמר מעולה |
|
||||
|
||||
את רדלר אנחנו מכירים מצויין כבר שנים, כך שאם כל מה שיש לך לתרום לדיון זה משהו על "פתטית", אפשר להסתדר בלי שירותיך החשובים. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי |
|
||||
|
||||
רדלר הוא אייל לשעבר. מכירים אותו כאן. די והותר. |
|
||||
|
||||
להנאתך. רדלר בשפע. המערכת מאפשרת רק 250 תגובות בחיפוש אבל אם הופכים את החיפוש ל"תוצאות ישנות קודם" מקבלים עוד 250. כמובן, שמן הסתם היו עוד תגובות, בין נובמבר 2004 ליוני 2005 שנפלו להן בין הכסאות. |
|
||||
|
||||
בסדר חברים,לא הפנתי לרדלר,הפנתי למאמר שהוא כתב (שלדעתי מעולה ומדוייק) מה זה רלוונטי שהוא כתב פה עוד דברים? |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לחזק את אישקש - גם לדעתי המאמר הזה נוגע בדייקנות בבעיה אמיתית, בלי קשר לזהות מחברו. (ואת זה אני אומר כמי שבילה את רוב חייו בחלק השמאלי של המפה הפוליטית) |
|
||||
|
||||
התייחסתי ל"אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי". תגובה 619507 |
|
||||
|
||||
אוקי תודה. ("האתה מכיר אותו?" הייתה כמובן תגובה צינית לגבי אותו אייל ותיק וממורמר שפעם בכמה זמן צף מוציא איזו שטות וחוזר לישון על האף. וכל גאוותו בחיים שהוא נמצא באייל תקופה ארוכה) |
|
||||
|
||||
הותיק לא ממורמר ולא פולט שטויות ואתה גם לא קראת שום תגובה שלו כי אתה נמצא כאן רק שנה+ והוא לא הגיב כבר הרבה זמן. הנה, מצאתי לך פתיל עם תגובות שלו, שתוכל לקבל מושג על מה אתה מדבר: תגובה 582841 והלאה. |
|
||||
|
||||
תודה,בהחלט דמות מרשימה וראויה לחיקוי.חבל שלאחרונה הוא לא מתמקד בתחומים הללו,כי אני נתקל בו(או בבן דמותו,הסגנון ממש דומה-שטות שמעידה על חוסר הבנה+הצהרה על זה שהוא קיים באייל מבריאת העולם) כבר פעם שלישית |
|
||||
|
||||
אני מבין שלדעתך אנשים בעלי השקפת עולם ימנית הם בעלי מודעות פוליטית נמוכה? כמה כיעור, כמה שחצנות וכמה התנשאות נחשפים במחי מקלדת... |
|
||||
|
||||
לא, לא זה העניין, אם כי זנדברג היא באמת שמאלנית. אבל התכוונתי לזה שעיתונאי שיש אצלו יותר אזכורים פוליטיים שמופיעים גם תחת כותרות לא פוליטיות, בדרך כלל מייחסים לו שמאלנות, אני לא נזכרת כרגע בדוגמאות אבל הן לא חסרות. |
|
||||
|
||||
מה זה נקרא, "בצד של טוהי", שהיא לא מתפעלת יותר מדי מ"כמעיין המתגבר"? |
|
||||
|
||||
אויבת של רוארק (כרמוז, לא קראתי) |
|
||||
|
||||
מה זה "בצד של טוהיי"? היא כמעט התגלמותו בשר ודם של טוהי. (ההבדל היחידי הוא שהיא לעולם לא תפוטר מהמערכת. את החלק הזה דווקא מגלם חגי מטר) |
|
||||
|
||||
האסוציאציה היתה מפתה מדי בכדי לעבור עליה לסדר היום :) (ודרך אגב, לצערי אני נחשפתי לספר לראשונה שנים רבות לאחר גיל ההתבגרות) |
|
||||
|
||||
לצערי החמצתי לחלוטין את האזכור. מי הוא טוהיי המדובר? |
|
||||
|
||||
אלסוורת' מונקטון טוהיי, האנטגוניסט העיקרי ב''כמעיין המתגבר'', מבקר הארכיטקטורה של ה''ניו יורק באנר'', בעל מודעות פוליטית גבוהה ונאלח באופן כללי. |
|
||||
|
||||
הוא לא זכור לי, קראתי את הספר לפני שנים רבות, אבל הספר הזה הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות להבדל בין מה שאפשר להאכיל אותך בגיל 18 למה שאי-אפשר להאכיל אותך בגיל יותר מכפול. בייחוד מבחינת הערכים שהוא מקדם, שלא לומר סוגד להם. אי לכך אני תוהה האם אכן מי שנחשב נאלח על ידי הסופרת היה זוכה לאותו ציון בימינו. לאחר שנים, כשגיליתי שאלן גרינספאן - יו"ר ה'פד' ומועמד רציני בראש טבלת האחראים/הגורמים למשבר הכלכלי של 2008 - היה במעגל הפנימי של מעריצי איאן ראנד ומשנתה הכלכלית-חברתית, זה נראה לי יותר ממתאים. הייתי אומר שנפל לי האסימון, אלא שבשום קזינו עוד לא המציאו אסימון1 במחיר ההפסדים של המשבר הזה. 1 אני מתרגם 'ז'יטון' לאסימון בתרגום חופשי. |
|
||||
|
||||
התאומים אסימון וז'יטון הם הבנים של ד''ר מלכיאל זוארץ ז''ל ומתוקה נופך-זוארץ. אישתם של התאומים היא פועה דב. |
|
||||
|
||||
היפה שב"כמעיין המתגבר", הוא שכו-לם נאלחים. אויביו של רוארק נאלחים. המסייעים לו נאלחים. וגם רוארק עצמו הוא אנס נאלח1. והדמויות שטוחות כמו בלטה. אם כבר, "מרד הנפילים" הוא הספר היותר מוצלח. וגם שם - המודל של איין ראנד לעולם תקין לא מחזיק מים. 1 אולי לא לדידה של הגברת ראנד שכנראה מחבבת אונס. |
|
||||
|
||||
1. גם לא לגבי דידה של הגב' רוארק עצמה (Ne פרנקון) 2. את "מרד הנפילים" קניתי אך טרם הספיקותי לעיין בו (התרגום המחודש יצא רק בשנה שעברה, ויש לי ברוך השם הרבה עבודה). אני שמח לדעת שהוא אפילו מוצלח יותר מאשר "כמעיין המתגבר". |
|
||||
|
||||
1.אכן. אני תוהה לכמה אנסים-שחשבו-שבעצם-נשים-נהנות-מאונס אחראית איין ראנד. 2. אם טרם קראת, צפויה לך הנאה רבה מדמויותיהן של האנק רירדן ודאגני טאגארט, שמכניסים שניהם לכיס הקטן מבחינת עומק דמות והתנהגות סבירה את מר רוארק. אגב, שתדע - עשו סרט ב-3 חלקים ממרד הנפילים. חלק 1 ו-2 כבר יצאו לאקרנים, השלישי יצא ב-2014. הוא לא משהו. |
|
||||
|
||||
אני לא מצביע מרץ, אבל קורא הארץ ובהחלט מודע לקיומה וכתבותיה של אסתר זנדברג. אני מסכים שאפילו אם אני יכול להעריך את פועלה העיתונאי, יש לזה השפעה די קטנה על הערכתי לבת שלה. זו אגב, מצד שני, פעילה פוליטית בתל אביב מזה כמה שנים (והיתה חברת עירייה כמדומני), כך שבתל אביב גם היא יותר מוכרת. |
|
||||
|
||||
אסתר זנדברג היא לא רק "כתבת הארץ לענייני אדריכלות", אלא גם חברת מערכת ופובליציסטית. קשה להאמין שיש מי שקורא את הארץ בקביעות ולא מכיר את שמה. נראה לי שאחוז מתפקדי מרץ שמכיר אותה עומד על 95, אבל יכול להיות שאני טועה והוא רק 80 - בטח לא מתחת לזה. בכל מקרה, בוודאי מדובר על אחוז גבוה בהרבה מאחוז מתפקדי הליכוד ששמעו על איתן ליבני או על פרופ' יוסף יואל ריבלין. |
|
||||
|
||||
אבל זה רק בגלל1 שאחוז מתפקדי מרץ שקוראים גדול מאחוז מתפקדי הליכוד שעושים את זה. 1 אני שונאת שאני צריכה לכתוב את זה. |
|
||||
|
||||
או אולי שנכבדי הליכוד המוזכרים לא היו עיתונאים. 1 את ידעת שהכנסת את עצמך לצרה גדולה כבר כשכתבת את זה, אני הפעם אתאפק ואשמור את הריקושטים לעצמי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזה המצב. מה גם, שלענ"ד רוב האנשים קוראים כתבה, ולא מודעים אפילו למי כתב אותה. אלא אם זה טור דעה, נניח. 1לא, זו פסיכוזה פרטית שלי ושרידי טראומות שאני סוחבת. תגובה 567527 |
|
||||
|
||||
(ועכשיו תורי להיות ציני) מה שיפה ב'הארץ', זה שאחרי זמן קצר אתה יודע היטב מי כתב את הכתבה, גם בלי לקרוא את השם שלו: פאתוס פופולארי עם מלא אגו, 'אמרתי לכם שצריך, סליחה, אסור היה לסגת מהגולן' - ארי שביט. 'שוב פגעו חיילי צה"ל הקלגסים בילד/מוסק זיתים/פעיל חופש שהלך לתומו במטע. עד מתי תחשכנה עינינו מראות...' - גדעון לוי 'שוב ירו לי על הבית (הקלגסים וכו')..' - עמירה הס 'מי אמר שהסיפוח יצור בעיה דמוגרפית? ולמה ביטלנו את הלביא?' - משה ארנס 'כשהאדם אומר סיפוח, האם זה פוסטר של סיפוח, 'סיפוח' כמסמן, הכחשת הסיפוח כדי לכסות על הניכור הקיומי, וכן...' - אלון עידן 'אז כשהבת שלי שרה על המכבים, ועוד במבטא אשכנזי, אני מחייך בלב ואומר לאשתי, למה לא, זה קרה כאן ליד טירה' - סייד קשוע 'עקב שלל החוקים המפלים, מה שדרוש כעת הוא חוק שיגן על האוכלוסייה הערבית' - עודה באשארת1 וכמובן לענייננו: 'והפיל הלבן הזה באמצע תל אביב, מנותק מהקשרו התרבותי, האורבני, זר לסביבתו ולשורשיו..' - אסתר זנדברג 1 טוב, פה קצת רימיתי, זה באמת ציטוט שלו מהיום :) |
|
||||
|
||||
שכחת את ״סרטו האפקטיבי של ...״ - אורי קליין. |
|
||||
|
||||
''סרטו האפקטיבי אמנם עוסק ביחסי הורים-ילדים בקולנוע האמריקאי, אולם הוא חסר את אותו נפח שהיה מעניק ליצירה צביון משמעותי באמת''. |
|
||||
|
||||
שכחת את: "בחברה הפרובינציאלית שלנו נוהגים לצקצק ולגלגל עיניים על כל שטות. אפילו רצח מגנים פה" - ב. ציפר. "הפשע האמיתי לא היה המלצרית המתנחמדת, אלא העובדה שהקינוח כלל טחינה. שוב טחינה? לא למדנו כלום מ-2011?" - ש. כהן. "מה שהובנה תרבותית כאינסטינקט אמהי להיענות לבכיו של התינוק הוא רק מסווה לאלפי שנות דיכוי פטריארכלי" - צ. סער. |
|
||||
|
||||
D-: לא שכחתי, רק העלתי את הדוגמאות הראשונות שצצו בראשי בזמן הסביר של כתיבת התגובה, והשארתי לכם מקום להשלמות ויצירתיות להנאת כולנו!בפרט דוגמת ה'שוב טחינה' המצוינת אקטואלית מתמיד לאור דיוני השבוע באייל :) |
|
||||
|
||||
החיוך עם ה-D התבלגן לי עם הכיוון. לא משנה :) |
|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי למה אנחנו כל כך מבואסים כאן באזור: בגלל הבלגן הזה של הדו־כיווניות. |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה לנסות: אני נוהג בפורד F300 החדשה בשבילים הבוציים של עמק חפר. במושב שלידי אישה אחת, אבל במחשבותי אישה אחרת. שאעלה לכביש הראשי ואחתוך הביתה לפני החשיכה? שאשלב להילוך כוח ואנסה להתגושש עם המהמורות בחשכה? שאעבור לכתוב ב"בלייזר" וזהו? (יואב קווה) יקב "בזלת", מרלו, 2011: גוף בינוני-מלא עד מלא, אך עם זאת ניחן באופי שובבי החושף רמזים לדומדמניות, פיסטוקי בר וסנאים. לשתות מהיום עד 25 בפברואר 2014, אבל בשום אופן לא בימי ג'. ציון: 93.14159 (דניאל רוגוב) את האלבום המפעים החדש של אייל גולן לא צריך לשפוט ביחס לעמיתיו במרחב הזמר הים תיכוני. חלילה! הסאונד המחוספס והמפתיע הבוקע ממנו מזמין דווקא התייחסות ללהקות אינדי עלומות כגון "ברייט אייז" ו"אפקס מיינור". (בן שלו) |
|
||||
|
||||
כשהשעה שלוש משתפלת אל ארבע, ורוחות אחר הצהריים הקלילות מן הגבעות ממיסות קמעא את זעת אלול המלוח, אזי נרגעת הנפש מהמולתה, ומשתוקקת אל זכרונות לחם לבן שחום-קרום של ילדותנו, שהיתה הדודה מזל בוצעת לנו באצבעותיה הסדוקות, יוצקת לעצמה מבקבוק הערק, ובענניו המלבינים היו מזדגגים מבטינו. (הדיי עפאים) (המתכונים שלו דווקא נפלאים, לפחות במבחן החשק להכין, וזה מבחן יותר חשוב ממבחן התוצאה כשפעם ביובל כבר מכינים משהו. אבל בדרך למתכונים צריך לפחות לרפרף על פיוטי ההקדמות שלו, וזה לא קל.) |
|
||||
|
||||
סנאים? אתה לא מתבייש? כנראה שהתודעה החדשה עוד לא מחלחלת אצלך. |
|
||||
|
||||
רוגוב באמת קצת לא מעודכן. |
|
||||
|
||||
אני גם אנסה: המנה שהוגשה לא היתה עומדת בביקורת של הדודה אלגרה/ביאנקה/ז'קלין...וכדי לבקר במקום ההוא היתי צריך לעבור בחדרים חשוכים שלא הובילו לאור... |
|
||||
|
||||
גם מה שכתבת אפשר היה לזהות בלי שהשם שלך יהיה כתוב. |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען שאני ראוי להיכלל בכותבים לעיתון לאנשים חושבים? כשזה בא ממך אני אקח זאת כמחמאה. |
|
||||
|
||||
קח את זה כמחמאה. אם תקח 60 עיתונאים: 30 מהארץ, 30 מישראל היום ו-30 מידיעות אחרונות. רק את ה-30 מהארץ תזהה בלי השם? |
|
||||
|
||||
נראה לי שכרגע רמזת שרק 50% מהכתבים בישר"ה ובידיעות ראויים להתקרא עיתונאים. |
|
||||
|
||||
לא רמזתי כלום.אתה רמזת שהארץ הוא עיתון חד ממדי לעומת ידיעות וישראל היום. |
|
||||
|
||||
אתה רואה רמזים במקום שאינם קיימים, ובכדי לא להכביד על הפתיל ההיתולי המשובח הזה אזכיר למי שלא יודע, שאני מנוי על 'הארץ'. |
|
||||
|
||||
ובמקרה שלא הבנת, אני התייחסתי לטעות (הקלדה מן הסתם) מספרית בתגובתך הקודמת, זה הכל. |
|
||||
|
||||
גם ישראל היום וגם ידיעות אחרונות (כמו גם מעריב) מוטים לכיוון אליו שואפת האג'נדה של הבעלים שלהם. הבדל אחד הוא ש''דס לנד'' עושים את זה מהמקפצה, הבדל שני הוא שלמוזס ולאדלסון אין עבר מוכח (או הווה מוכחש) נאצי. |
|
||||
|
||||
מצער אותי שאפילו פתיל שהחל בכתבת אדריכלות, ומשם גלש לאפיון הומוריסטי קליל של מאפייני כתבי הארץ (הצורניים, לאו דווקא פוליטיים1), מיד נקרא על ידי חלק מהקוראים כניגוח פוליטי לצד זה או אחר. אולי אנחנו צריכים לפתוח מדור חודשי בשם 'האייל הצוחק', Just to lighten things up once in a while. 1 ושאפו לברקת שהמודל שלה כבר הוכיח הצלחה בניבוי וביום שישי ב'הארץ' הטחינה של שגיא כהן מוזכרת אפילו בכותרת של הכתבה שלו! :) |
|
||||
|
||||
הידד! לצערי 2011 מוזכרת בכתבה רק ברמז ("השנה-שנתיים האחרונות"), וזה אומר שלא לקחתי דאבל. |
|
||||
|
||||
''... אלא אם זה טור דעה, נניח.'' כמו הדברים האלה שכותבת האמא של חברת הכנסת זנדברג. |
|
||||
|
||||
זה, זה לא. כל מתפקדי הליכוד קוראים, ואני מניח שכולם הכירו בזמנו את האח של נתניהו, האבא של בני בגין או האמא של צחי הנגבי. |
|
||||
|
||||
אמא של הנגבי ואבא של שמיר לא היו מאנ''ש. |
|
||||
|
||||
גם (ובעיקר) לא אבא של ביבי. שמיר האבא דווקא הצליח להתברג ב''מוסד'' ולהגיע לתפקידים בכירים (בעיקר תודות לאיסר הראל שהיה לו מספיק כח אפילו מול שלטון מפא''י) |
|
||||
|
||||
שמיר, הכהן, ועוד כמותם היו בגדר ''עדיף שיהיו בתוך האוהל וישתינו החוצה מאשר מחוץ לאוהל וישתינו פנימה''. |
|
||||
|
||||
דעה קדומה. שמיר היה איש מחתרת בכיר וככזה היו לו כישורים כסוכן, כאיש עם מידע, כאיש עם קשרים לסוכנים פוטנציאלים. |
|
||||
|
||||
בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו לגייס גם פושעים מורשעים למוסד, מתוך הנחה שתושייתם הטבעית תסייע להם, ורגשותיהם הפטריוטיים יגרמו להם לפעול לטובת העם העברי היושב בציון. ואם פושעים - קל וחומר ''פורשים'', במיוחד שסלע המחלוקת (כיצד לנהוג בבריטים) גז ונעלם. |
|
||||
|
||||
סלע המחלוקת נעלם בשנותיה הראשונות של המדינה?! ספרי את זה ל"איש היושב משמאלו של ד"ר באדר" המציאות, כרגיל, הפוכה מתיאורך אותה, גם בנושאים עובדתיים פשוטים. המחלוקת בין מפא"י לבין חרות היתה הרבה מעבר ל"איך לנהוג בבריטים" ודווקא סילוקם מהארץ הסיר את ה"אוייב המשותף" וחידד את המחלוקות |
|
||||
|
||||
בקוראים, אני משערת שכוונתך ל''יודעים לקרוא''. אני התכוונתי ל''נוהגים לקרוא'', בשביל הכיף או הצורך, אתה יודע. מעבר לכתוביות בטלויזיה או שמות רחובות. |
|
||||
|
||||
לא יודע אם זה נכון, או על מה זה מבוסס (טרי מהיום: "... העובדה הידועה לכל – דוקא הדתיים הלאומיים, ה"מתנחלים הלאומנים" שנואי נפשו, קוראים הרבה יותר מהחילונים"), בכל מקרה זה לא מה שהתכוונתי להגיד. אין לי ספק שלבן של מאיר עוזיאל (למשל) יהיה הרבה יותר קל להכנס לפעילות פוליטית בליכוד מאשר לבן של רו"ח ראובן ורד. |
|
||||
|
||||
דובר, כמדומני, על מתפקדי הליכוד. הציבור הד"ל אינו מהווה רוב מקרב הנ"ל, אף על פי שיש לא מעט והם הובילו לפייגליניזציה של המפלגה. ___________________ בזמנו נתקלתי ביוזמת פייסבוק להתפקדות המונית לליכוד של שמאלנים. בבחינת "ממילא הליכוד ינצח וביבי יהיה ראש ממשלה, אז שלפחות זו תהיה מפלגה סבירה". אם לשפוט לפי תוצאות הפריימריז, כנראה שהם טיפה בים ולא ממש השפיעו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתכוונת ל''נהנים להגיד שמי שלא חושב כמוהם לא יודע לקרוא''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |