בתשובה להפונז, 24/06/13 13:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהיותי מש"קית חינוך בצה"ל, שאלוני הקדם לחידון ידיעת הארץ שהייתי מחברת היו כל כך קשים1 שמי שקיבל 70 ניגש לחידון היחידתי. אבל אני ממש לא הייתי מקצועית. אני מצפה ממי שתפקידו לחבר את בחינות הבגרות במשרד החינוך שידע לעשות זאת כמו שצריך, וינפק שאלונים ברמה אחידה משנה לשנה. שיטת היו-יו - שנה אחת בחינה קלה כזבובים, בשנה שלאחריה קשה כחציית ים סוף - הרסנית למדי, ולא מאוד הוגנת כלפי התלמידים. 1 הם הסתמכו על הידע שלי, ועל הצניעות שלי: הנחתי שמה שאני יודעת, הוא ידע טריוויאלי שכולם יודעים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני יותר ממסכים, אם זה לא היה ברור זה מה שרציתי לומר בסייפא של דברי. פקטור על בחינה משבש מאד את יכולת המדידה שלה, ומראה על כשל בכתיבת הבחינה עצמה. וכגודל הפקטור, גודל הכשל. אני מתפלא שעוד לא קם הסטארט אפ שלוקח סט של שאלות במתימטיקה, ומחבר על פי בקשה שאלה חדשה, עם מספרים אקראיים (שלמים ומתחלקים ולא כאלה שנותנים בסוף 1.3276498 וורדים) וניסוח קצת שונה. כי כנראה מה שקשה היום, כשיש לכל התלמידים גישה כמעט בלתי מוגבלת לשאלות מהעבר, זה למצוא שאלות חדשות. במקרה כזה, היינו יכולים לקבוע רמת קושי עם סט שאלות גנרי, והמחשב כל שנה היה מוציא ווריאציה על אותו סט, ברמת קושי דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב בעיקר במתמטיקה. אבל הבעיה היא גם במקצועות אחרים. כשהייתי בתיכון מן המפורסמות היה שהבגרות בתנ"ך היא יו-יו, או קשה מדי או קלה מדי. ובלשון היתה שנה שבבגרות הופיעה המילה איוורש, שמופיעה, כידוע, בכתובים בשפה העברית בדיוק פעמיים: בשיר של רחל ובבחינת הבגרות לשנת תשנ"ג. _________________ אני חושבת שתשנ"ג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמשלי ל 9. כמובן שלמקצועות שונים ממתימטיקה יידרש מחשב קצת יותר אינטליגנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני תוהה אם מבחינת הבניין השימוש הזה לא יחידני, הוא מזכיר קצת את איווצר(ייווצר נשמע סביר יותר מהשימוש בגוף ראשון), איוושע, שהם בכל זאת מוכרים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין גם שיש משמעות קצת יותר נפוצה היום לפועל "נורש". ("לא איוורש!", אמרה תסמונת הכשל החיסוני, ונרכשה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי אפילו: "גם אם איוורש ואהלך שחוח בלי מחלקת-אם לתת לי משתנים" (אתה יכול לאשר אם זה שימוש נכון או לא, נראה לי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה במשמעות שנתן ירדן (בניגוד לזו של משלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר שמעתי את המילה אייורש בשיר של רחל ניחשתי שזה קשור איכשהוא למילה "רש", משהו שקרוב למילה "עני", כלומר ניחשתי שהמילה איוורש פירושה בערך "אתרושש". מכיוון שזה לא הציק לי בזמנו לא בדקתי הלאה. מאחר והנושא הוזכר, אנצל את ההזדמנות הנוכחית ואשאל: מה הפירוש המדוייק של המילה איוורש ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות אולי דומה, אך לא הגיזרון. "איווצר" משמעו "מישהו ייצור אותי". "איוורש" בהתאמה: "מישהו יירש אותי, מישהו יזכה בכל רכושי עלי אדמות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשורש "ירש" שתי משמעויות, הנפוצה יותר היא זכיה ברכוש, והשניה היא מקראית ומשמעה הכחדה או החלשות ואולי גירוש: "אשר לא הוריש את יושבי עכו". נראה לי ש"איוורש" הוא במשמעות הקרובה לשניה. חוץ מזה ייתכן שיש פה פשוט החלפה של "רשש" ב"ירש" (גם זה קורה לפעמים במקרא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אלה לא שתי משמעויות לשורש, ולא הבדל פשוט בבניין? ירש: קיבל את הרכוש של מישהו הוריש: לקח את הרכוש של מישהו, ובעברית מודרנית: מסר את רכושו נורש: רכושו נלקח ממנו, ובעברית מודרנית: התקבל בירושה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייבים תוכנה, אפשר לבנות מאגר1 של, נניח, אלף שאלות, להעריך את רמתן ע"י מספר מומחים ותלמידים ולהרכיב כל בחינה מכמה שאלות ברמות קושי שונות. 1 ואם מישהו דואג שתלמידים ילמדו רק תשובות לשאלות במאגר, אם הם יצליחו לזכור תשובות לאלף שאלות, אני אראה בזה הישג לא מבוטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אלגוריתם (כמעט) אפשר להחליף על ידי טבלה מספיק גדולה, השאלה מה יותר נוח לך לעשות. עבור מי שלומד בעל פה שאלות ותשובות, מספיק בדרך כלל שתחליף את יוסי ברינה, רקפות בשזיפים וארבע בארבעים, כדי שזו תראה לו כשאלה חדשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |