בתשובה לנועה ו, 24/06/13 1:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבר ראשון, כבר העלנו כאן תהיות על שיקול דעתו של האזרח הפשוט באשר להשקעות. את יכולה לומר את מה שאמרת גם על משכנתא, ובכל זאת המחוקק קבע חסם לגודל המשכנתא ביחס לערך הדירה, כדי למנוע מאנשים קריסה כלכלית. דבר שני, ופה אני כבר בתחום שאני לא לגמרי מתמצא בו - כשמישהו משקיע בחברה, אמורות להיות (ומן הסתם יש) תקנות ברורות באשר לכל מיני תרחישים: כמה הוא מקבל כשהיא מנפיקה, כמה הוא מקבל כשקונים אותה, כמה הוא מקבל כשקונים אותה בעסקת החלפת מניות/אופציות/שקרכלשהוא אחר, מה קורה עם הכסף כשהיא פושטת את הרגל, באיזה עדיפות הוא כשהחברה מחזירה (או לא) את חובותיה למשקיעים, ועוד כהנה וכהנה. לכל תרחיש כזה אמורה להיות הגדרה ברורה, ולא מספיק ההסדר שנהוג באתרי גיוס-המון, של "תלחץ על כפתור באינטרנט, נקבל ממך 100$, ונשלח לך חולצה ותקליט בתודה על מאמציך". אני חושש שללא הסדרה מתאימה (נקרא לזה רגולציה), בכל המקרים האלה נפתחים שלל פתחים להתחמקות מתשלום ראוי למשקיע הקטן והלא מוגן, הן במקרי הצלחה והן במקרי כישלון. ואז קצת יהיה לו קשה לבוא לבית המשפט רק על סמך חולצת הטריקו המהוהה שקיבל לפני שלוש שנים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החסם לגודל המשכנתא ביחס לערך הדירה הוא בעיקר כדי להקטין את הביקושים1. אני לא חושבת שסכנת הקריסה כלכלית עמדה לעיני מי. זה נראה בעיני מגוחך שמתעסקים בהשקעה-בחברות-הזנק-בשיטת-גיוס-המונים, אבל יש הגנה מינימלית מאוד, אם בכלל, על חוסכים בבנקים, ועוד פחות על חוסכים בקרנות וקופות וכיו"ב. אם ההשקעה שלך במניות של חברה X אינה לטעמך, אתה יכול למכור אותה. אבל אם סגרת את הכסף ל-6 שנים בקרן Y וביצועיה אינם לטעמך, וגם אין לך אפשרות לשלוט על איפה ואיך משקיעים - כל מה שאתה יכול לעשות זה לא לשים את כספך בקרן הזו בשנה הבאה. אבל הכסף שכבר שמת סגור ל-6 שנים. ודבר, פרט לרעש ציבורי, לא יעזור לך אם הגברת רוסק-עמינח או מקבילה אחרת שלה מחליטה למחול על חובות לאיזה טייקון, על חשבונך. 1 רק שזה לא מרחיק משקיעים שקונים בד"ך דירות קטנות, בעיקר בפריפריה, כשיש להם חלק מההון העצמי הלא-גדול והיתר משלם השוכר, וזה לא מרחיק שחקני-חוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת טועה בקשר למשכנתאות. הסיבה העיקרית למנוע ממישהו לקחת משכנתא של 90% מהנכס, היא שהסיכוי שהוא לא יחזיר אותה גדול מדי. אילו היו חסמים כאלה בארה"ב, סיכוי טוב שהם היו מונעים את המשבר של 2008. בקשר לחסכונות בבנקים: אני לא מכיר קרן שסגורה ל-6 שנים1. קרנות נאמנות סחירות על בסיס יומי. הדבר היחידי שאני מכיר סגור ל-6 שנים הוא תוכניות חיסכון, שברובן המכריע לפחות הקרן לא יכולה לרדת. כך שכל עוד הבנק לא קורס, לפחות את ההשקעה הראשונית שלך תקבלי. לכן זה לא ממש משנה לי מה עושה גברת עמינח (זה מאד משנה לי ברמה העקרונית, איפה ואיפה וכו', אבל לא במקרה שאת הבאת. כנראה שגם אם אני מחזיק מניות או אג"ח של בנק הפועלים זה עשוי לשנות, אבל זה סיפור אחר). בהשקעה בחברות הזנק, לעומת זאת, יש סיכוי גדול מאד שתאבדי את כל הכסף, מצד אחד, אבל אותי יותר הטריד דווקא הצד השני האופטימי: שגם אם החברה תצליח בגדול, את לא תראי גרוש על ההשקעה בגלל כל מיני תעלולים חשבונאיים ומשקיעים אחרים גדולים וחזקים ממך לינסו ואף יצליחו לגרוף את כל הרווחים אליהם. אני רוצה לספר לך שלא רק את בתור משקיעה, אלא היו גם מקרים בהיסטוריה שהעובדים עצמם בחברה - מלבד הבכירים ביותר - ראו איך מיליארדים זורמים למייסדים והמשקיעים, וברגע האחרון מצליחים לצמצם את אחזקותיהם עד למינימום האפשרי. זה היה המקום בו טענתי שאת זקוקה להגנה, כי כמו שאת אומרת, סיכון אובדן ההשקעה הוא לכאורה על אחריותך, אבל הדרתך משותפות ברווחים הופכת את כל העסקה לבלתי הוגנת בעליל. 1 ואת כמובן מוזמנת להאיר את עיניי אם יש לך ידע אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הראשונה שלך נכונה לגבי הלוואות נון-ריקורס כמקובל בארה''ב. בישראל אין לאחוז המימון השפעה על הסיכון להמשך התשלומים, במובן שאין מצב בו ישתלם ללווה לסלק ידו מהנכס. כמובן, אם בכל זאת מגיעים לחדלות פרעון, אזי יהיה קל יותר להחזיר חלק גדול יותר מהכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודע להבדל הזה. בבסיסו הוא גורם ללוקח משכנתא בארץ להיות בסיכון הרבה יותר גבוה מאשר לוקח משכנתא בארה"ב, שיכול להחזיר את הדירה לבנק ולמחוק את כל המשכנתא. בארץ אם יהיו ירידות מחירים, אנשים1 יאבדו את הדירות ובנוסף ימשיכו להיות חייבים מאות אלפי שקלים. שזה רק מחזק את הצורך בלהגביל בחוק את הסיכון שהם לוקחים. 1 אלה שלא יכולים לעמוד בתשלומים, כמובן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה טובה של הרגולטור להטיל מגבלות על נטילת משכנתאות היא החשש שכאשר תעלה הריבית יגדל התשלום החדשי על המשכנתא מעבר ליכולות הכלכליות של נוטל ההלוואה. אנשים נוטים להסתמך על המצב הקיים, ולא לוקחים בחשבון אפשרות שבעוד מספר שנים התשלום החדשי עלול לגדול מאוד (במשכנתאות עם רבית משתנה, בעיקר שקליות לא צמודות שהריבית שלהן קשורה לפריים) אם הרבית במשק תעלה. אני מסייג 1. איני יודע האם זו היתה הסיבה העיקרית של בנק ישראל להטיל מגבלות על לקיחת משכנתא. 2. אני מעדיף מה שפחות רגולציה, כלכלית או אחרת, ושכל משק בית יהיה אחראי על החלטותיו הכלכליות. הסיבה שנתתי נראית לי הסיבה הטובה מכולן מדוע כן להטיל מגבלות, למרות שאם היה בידי הייתי בוחר שלא יהיו מגבלות כאלו כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים אם כן. עם הסתייגות קלה בקשר ל-2 שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את ההיגיון שבהערה האחרונה. אתה מעדיף עקרונית חופש בחירה מלא עבור משקי הבית ועבורך (להלן: הלקוחות), ואם הדבר היה בידך, עלמנת להשיג זאת היית מבטל כליל את ההגבלות על ה"בנקים"? (להלן: הספקים, היצרנים, המוכרים, איך שלא קוראים לזה בתחום הפיננסים)? אתה תשמח עם יהיהייו בשוק הרבה עסקאות-עוקץ-בנקאיות? הית מסכים לפתיחות כזו בתחום המזון או התרופות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |