בתשובה לנועה ו, 25/06/13 9:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאת טועה בקשר למשכנתאות. הסיבה העיקרית למנוע ממישהו לקחת משכנתא של 90% מהנכס, היא שהסיכוי שהוא לא יחזיר אותה גדול מדי. אילו היו חסמים כאלה בארה"ב, סיכוי טוב שהם היו מונעים את המשבר של 2008. בקשר לחסכונות בבנקים: אני לא מכיר קרן שסגורה ל-6 שנים1. קרנות נאמנות סחירות על בסיס יומי. הדבר היחידי שאני מכיר סגור ל-6 שנים הוא תוכניות חיסכון, שברובן המכריע לפחות הקרן לא יכולה לרדת. כך שכל עוד הבנק לא קורס, לפחות את ההשקעה הראשונית שלך תקבלי. לכן זה לא ממש משנה לי מה עושה גברת עמינח (זה מאד משנה לי ברמה העקרונית, איפה ואיפה וכו', אבל לא במקרה שאת הבאת. כנראה שגם אם אני מחזיק מניות או אג"ח של בנק הפועלים זה עשוי לשנות, אבל זה סיפור אחר). בהשקעה בחברות הזנק, לעומת זאת, יש סיכוי גדול מאד שתאבדי את כל הכסף, מצד אחד, אבל אותי יותר הטריד דווקא הצד השני האופטימי: שגם אם החברה תצליח בגדול, את לא תראי גרוש על ההשקעה בגלל כל מיני תעלולים חשבונאיים ומשקיעים אחרים גדולים וחזקים ממך לינסו ואף יצליחו לגרוף את כל הרווחים אליהם. אני רוצה לספר לך שלא רק את בתור משקיעה, אלא היו גם מקרים בהיסטוריה שהעובדים עצמם בחברה - מלבד הבכירים ביותר - ראו איך מיליארדים זורמים למייסדים והמשקיעים, וברגע האחרון מצליחים לצמצם את אחזקותיהם עד למינימום האפשרי. זה היה המקום בו טענתי שאת זקוקה להגנה, כי כמו שאת אומרת, סיכון אובדן ההשקעה הוא לכאורה על אחריותך, אבל הדרתך משותפות ברווחים הופכת את כל העסקה לבלתי הוגנת בעליל. 1 ואת כמובן מוזמנת להאיר את עיניי אם יש לך ידע אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפיסקה הראשונה שלך נכונה לגבי הלוואות נון-ריקורס כמקובל בארה''ב. בישראל אין לאחוז המימון השפעה על הסיכון להמשך התשלומים, במובן שאין מצב בו ישתלם ללווה לסלק ידו מהנכס. כמובן, אם בכל זאת מגיעים לחדלות פרעון, אזי יהיה קל יותר להחזיר חלק גדול יותר מהכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מודע להבדל הזה. בבסיסו הוא גורם ללוקח משכנתא בארץ להיות בסיכון הרבה יותר גבוה מאשר לוקח משכנתא בארה"ב, שיכול להחזיר את הדירה לבנק ולמחוק את כל המשכנתא. בארץ אם יהיו ירידות מחירים, אנשים1 יאבדו את הדירות ובנוסף ימשיכו להיות חייבים מאות אלפי שקלים. שזה רק מחזק את הצורך בלהגביל בחוק את הסיכון שהם לוקחים. 1 אלה שלא יכולים לעמוד בתשלומים, כמובן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה טובה של הרגולטור להטיל מגבלות על נטילת משכנתאות היא החשש שכאשר תעלה הריבית יגדל התשלום החדשי על המשכנתא מעבר ליכולות הכלכליות של נוטל ההלוואה. אנשים נוטים להסתמך על המצב הקיים, ולא לוקחים בחשבון אפשרות שבעוד מספר שנים התשלום החדשי עלול לגדול מאוד (במשכנתאות עם רבית משתנה, בעיקר שקליות לא צמודות שהריבית שלהן קשורה לפריים) אם הרבית במשק תעלה. אני מסייג 1. איני יודע האם זו היתה הסיבה העיקרית של בנק ישראל להטיל מגבלות על לקיחת משכנתא. 2. אני מעדיף מה שפחות רגולציה, כלכלית או אחרת, ושכל משק בית יהיה אחראי על החלטותיו הכלכליות. הסיבה שנתתי נראית לי הסיבה הטובה מכולן מדוע כן להטיל מגבלות, למרות שאם היה בידי הייתי בוחר שלא יהיו מגבלות כאלו כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מסכימים אם כן. עם הסתייגות קלה בקשר ל-2 שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את ההיגיון שבהערה האחרונה. אתה מעדיף עקרונית חופש בחירה מלא עבור משקי הבית ועבורך (להלן: הלקוחות), ואם הדבר היה בידך, עלמנת להשיג זאת היית מבטל כליל את ההגבלות על ה"בנקים"? (להלן: הספקים, היצרנים, המוכרים, איך שלא קוראים לזה בתחום הפיננסים)? אתה תשמח עם יהיהייו בשוק הרבה עסקאות-עוקץ-בנקאיות? הית מסכים לפתיחות כזו בתחום המזון או התרופות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |