 |
הסוכנות לקחה גם לקחה את פרטי כרטיס האשראי שלי, לא עשתה בהם שום שימוש ורק העבירה אותם לחברת ההשכרה.
לא עלה בדעתי לעבור עם חברת ההשכרה על פרטי החוזה (בגרמנית!). עד היום לא נתקלתי בבעיות מיוחדות (ועשיתי זאת פעמים רבות, כולל באוסטריה). חוץ מזה, נגיד שהייתי שואל ביום שבת בבוקר (עכשיו בדקתי באיזה תאריך זה קרה) את חברת ההשכרה לגבי יציאה מגבולות המדינה ומגלה שזה כרוך בתשלום נוסף. מה היית מציע לי לעשות? לוותר על שכירת הרכב? להתחיל לבזבז זמן ושיחות טלפון בינלאומיות בנסיון לדבר עם הסוכן ולדרוש ממנו לתקן את המצב (אתה בטוח שהם היו בכלל עונים ואם כן, מסדרים את זה מייד ללא תשלום נוסף?) או אולי, לקחת את הרכב, לעשות את הטיול המתוכנן ובסוף לדרוש מהסוכן שיחזיר לי את ההפרש (שזה למעשה מה שעשיתי בסופו של דבר, רק בלי להתעכב בנמל התעופה של וינה ללא צורך).
מה הקשר של חברת האשראי לסיפור? יש לחברת ההשכרה חוזה שאני חתום עליו ושמתיר לה לחייב את כרטיס האשראי שלי בין השאר עבור יציאה מגבולות המדינה. מה בדיוק אני אמור לטעון מולם? פניתי לסוכנות והם פנו לחברת ההשכרה וחזרו אלי עם התשובה שלפיה הם לא יודעו מראש על הבקשה לצאת מגבולות המדינה. אני אמנם בן 41, אבל נסיון החיים שלי כולל לפחות 5 פעמים קודמות שבהן שכרתי רכב ויצאתי איתו מגבולות המדינה בה שכרתי אותו והתואר השני שלי הוא בכלל בפיזיקה אז יש דברים שאני יודע ויש גם הפתעות בחיים.
כאמור, המטרה של המאמר הזה היא לא לנקום בסוכן וגם לא לקטר על כל הרמאים והתחמנים שיש לנו במדינה. בשביל זה יש את כלבוטק. המטרה כאן היא לעורר דיון בהתנהלות של מערכת המשפט ושל מערכת האכיפה והגבייה, שעל רקע מחדליה, ספקי שירותים מרשים לעצמם להיות תחמנים, רשלנים ואולי אפילו רמאים. יש בדיון הזה גם קיטורים במידה מסויימת, אבל לא כלפי הנתבעת, אלא כלפי הביורוקטיה, חוסר היעילות, העצלות, האדישות ושאר הרעות החולות של השירות הציבורי בישראל. לו השירות הציבורי בישראל היה יעיל יותר, תופעות כמו זו שנתקלתי בה היו נדירות בהרבה (במצב הנוכחי אני מתפלא שהתופעה הזאת לא נפוצה יותר), אבל יעול השירות הציבורי לא יבוא משליחת מיילים בתפוצת נאט"ו או מסטטוס עוקצני בפייסבוק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש