|
||||
|
||||
הזמנת רכב דרך סוכנות ישראלית שלא לקחה פרטי כרטיס אשראי (איך הם ידעו שבכלל תגיע לסוכנות ו/או תכבד את ההזמנה?) ונגיד שביצעת את הגיהוץ וההתחשבנות ישירות באוסטריה, לא עלה על דעתך לחזור שם על העובדה שאתה מטייל גם מחוץ לאוסטריה נמשיך- חזרת לארץ ולא עלה על דעתך לפנות לחברת כרטיסי האשראי בתלונה שהם יבדקו מול חברת ההשכרה מה קרה? תזכורת- על פי הפרטים שלך באייל, אתה בן 41, עם תואר שני כך שיש דברים מסויימים שאתה כבר צריך לדעת אין לך פייסבוק ויש לך בדיוק שלושה חברים וזה לא שווה הקמת חשבון ו/או הפצת מייל לכל העולם "נא העבירו הלאה" אלא רק כתיבת מאמר באייל הקורא לגופו של ענין, אני לא בדיוק מאמין לך או שאתה רק רוצה לקטר על מר גורלך (בסדר, מותר לך) או שיש כאן עוד איזשהו משהו שאתה לא מספר |
|
||||
|
||||
הסוכנות לקחה גם לקחה את פרטי כרטיס האשראי שלי, לא עשתה בהם שום שימוש ורק העבירה אותם לחברת ההשכרה. לא עלה בדעתי לעבור עם חברת ההשכרה על פרטי החוזה (בגרמנית!). עד היום לא נתקלתי בבעיות מיוחדות (ועשיתי זאת פעמים רבות, כולל באוסטריה). חוץ מזה, נגיד שהייתי שואל ביום שבת בבוקר (עכשיו בדקתי באיזה תאריך זה קרה) את חברת ההשכרה לגבי יציאה מגבולות המדינה ומגלה שזה כרוך בתשלום נוסף. מה היית מציע לי לעשות? לוותר על שכירת הרכב? להתחיל לבזבז זמן ושיחות טלפון בינלאומיות בנסיון לדבר עם הסוכן ולדרוש ממנו לתקן את המצב (אתה בטוח שהם היו בכלל עונים ואם כן, מסדרים את זה מייד ללא תשלום נוסף?) או אולי, לקחת את הרכב, לעשות את הטיול המתוכנן ובסוף לדרוש מהסוכן שיחזיר לי את ההפרש (שזה למעשה מה שעשיתי בסופו של דבר, רק בלי להתעכב בנמל התעופה של וינה ללא צורך). מה הקשר של חברת האשראי לסיפור? יש לחברת ההשכרה חוזה שאני חתום עליו ושמתיר לה לחייב את כרטיס האשראי שלי בין השאר עבור יציאה מגבולות המדינה. מה בדיוק אני אמור לטעון מולם? פניתי לסוכנות והם פנו לחברת ההשכרה וחזרו אלי עם התשובה שלפיה הם לא יודעו מראש על הבקשה לצאת מגבולות המדינה. אני אמנם בן 41, אבל נסיון החיים שלי כולל לפחות 5 פעמים קודמות שבהן שכרתי רכב ויצאתי איתו מגבולות המדינה בה שכרתי אותו והתואר השני שלי הוא בכלל בפיזיקה אז יש דברים שאני יודע ויש גם הפתעות בחיים. כאמור, המטרה של המאמר הזה היא לא לנקום בסוכן וגם לא לקטר על כל הרמאים והתחמנים שיש לנו במדינה. בשביל זה יש את כלבוטק. המטרה כאן היא לעורר דיון בהתנהלות של מערכת המשפט ושל מערכת האכיפה והגבייה, שעל רקע מחדליה, ספקי שירותים מרשים לעצמם להיות תחמנים, רשלנים ואולי אפילו רמאים. יש בדיון הזה גם קיטורים במידה מסויימת, אבל לא כלפי הנתבעת, אלא כלפי הביורוקטיה, חוסר היעילות, העצלות, האדישות ושאר הרעות החולות של השירות הציבורי בישראל. לו השירות הציבורי בישראל היה יעיל יותר, תופעות כמו זו שנתקלתי בה היו נדירות בהרבה (במצב הנוכחי אני מתפלא שהתופעה הזאת לא נפוצה יותר), אבל יעול השירות הציבורי לא יבוא משליחת מיילים בתפוצת נאט"ו או מסטטוס עוקצני בפייסבוק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |