בתשובה ליורם גת, 16/03/13 13:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אדם שיצא מציבור מגובש (בארץ: חרדים, חלק גדול מהערבים, חלק גדול מהציבור הדת"ל) יתקשו לשפוט בניגוד לאינטרסים של אותה קבוצה, למשל בציבור החרדי ישנה נורמה של אי הסגרה לשטונות, מה יקרה כאשר חרדי יצטרך לשפוט חרדי אחר? (ולחזור אחרי המשפט לקהילתו), מה יקרה כשערבי יצטרך לשפוט ערבי על פעולות שבחלק מהחברה הערבית נחשבות נורמליות? או מתנחל שישפוט על מעשים לאומניים של יהודים? אצל יהודים חילונים אולי זה פחות בעייתי כי אין קהילה לוחצת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד ישפוט לפי ראות עיניו, ודעת רוב המושבעים תכריע - זו השיטה הדמוקרטית. מובן שאם רוב בקרב המושבעים יחזיק בדעות גזעניות או פסולות בצורה אחרת, עשויים להתקבל פסקי דין בלתי צודקים, אבל אין שום דרך למנוע היתכנותם של פסקי דין בלתי צודקים. בוודאי שהשיטה הנוכחית אינה מספקת ביטחון שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי - מה האלטרנטיבה? שיפוט לא דמוקרטי? כוח השפיטה הוא כוח פוליטי. בניגוד למיסטיקה השיפוטית לפיה השופט מבצע פעולה טכנית - יישום החוק - לשופט יש למעשה מרחב תמרון עצום, כך שהחלטותיו מבטאות את השקפותיו. מסיבה זו, הפקדת כוח השיפוט בידי אליטה כלשהי - האליטה השיפוטית - גורמת לכך שפסקי וגזרי הדין יהיו ביטוי של האידאולוגיה ושל האינטרסים אותה אליטה. במערכת דמוקרטית כל כוח פוליטי צריך להיות מופקד בידי גוף מייצג, וכך גם כוח השיפוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור של שיטת המושבעים היה בכך שהשופט היה השליט. כאיזון לכך היתה אפשרות במקרים שונים לנאשם לדרוש להישפט על ידי "עמיתיו" או "בני מעמדו" במקום על ידי השליט (או נציגו). עם מיסוד הפרדת הרשויות, פחת הצורך בשיפוט על ידי "12 אנשים הגונים". כמוכן, הסיבוך של מערכת המשפט רק עלה, וכך גם הסיכון שהמושבעים יהיו "12 אנשים הגונים שקובעים לאיזה צד יש עורך דין יותר טוב". שופטים יודעים גם שאם הם סוטים יותר מדי, יכולים לערער על קביעותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשתלשלות ההיסטורית היא לא כל כך רלוונטית לטעמי, אבל למעשה ההסתמכות על מושבעים מוגרלים היתה נהוגה עוד באתונה הדמוקרטית שם לא היה שופט בכלל ובוודאי שלא שופט שליט. כאמור, בעיני האלטרנטיבות הן שיפוט על ידי גוף מייצג ששופט לפי הערכים המקובלים בציבור או שיפוט על ידי אליטה ששופטת לפי הערכים המקובלים עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשתלשלות ההיסטורית לא מעניינת אותך. אבל מעניין אותך לנסות להכניס סקירה היסטורית לא עניינית בחצי משפט. עדיין, שיטת המושבעים היא היוצא מן הכלל. גם במקומות שבהם היא נהוגה, היא נהוגה רק תחת ביקורת של שופט מקצועי (לדוגמה: בארצות הברית המושבעים קובעים את העובדות, השופט פוסק לפיהן. השופט הוא גם זה שמנהל את המשפט). חקירה על ידי חבר מושבעים (חבר מושבעים גדול [ויקיפדיה] - המקבילה לשופט חוקר) נעלמה כמעט לחלוטין. אבל זה כמובן רק בגלל שהשלטון בארצות שונות מייצג את האליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשתלשלות ההיסטורית לא כל כך מעניינת אותי אבל מאחר שאתה היצגת טיעון שמבוסס לכאורה על תקדימים היסטוריים, הבהרתי שהתקדימים ההיסטוריים הם לא כפי שהיצגת אותם - לפחות לא באופן בלעדי. אמת - שיטת המושבעים כפי שהיא נהוגה היום היא לא דמוקרטית, וכפי שכתבת זהו חלק מהתמונה הכללית שבה הכוח הפוליטי מרוכז בידי האליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספיק מייצגת, אבל מצד שני, כבר חשופה יותר (יחסית למשפט של שופטים) להשפעות פופוליסטיות ורטוריקה של עורכי דין. אתה רוצה משהו עוד יותר "מייצג" ממנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא ברור שגם בסיטואציה הנוכחית משפט ללא מושבעים עדיף על משפט עם מושבעים. (בארץ ההשקפה הזו מקובלת כמובן משום שהיא מהווה הצדקה למצב הקיים.) בכל מקרה, לפי דעתי הסיטואציה המודרנית שבה המשפט מנוהל על ידי המקצוענים (השופט, הפרקליטות, עורכי הדין) - שקובעים מי יהיו המושבעים, מה השאלות ששואלים אותם, מה העדויות שהם שומעים, שמסוגלים לפסול את החלטתם, שתמיד יכולים לערער לערכאות גבוהות יותר שבהן אין מושבעים ושמכריחים את המושבעים להגיע ל''קונצנזוס'' - היא זו שמייצרת אינפנטיליזציה של המושבעים. הסיטואציה הופכת להיות די דומה לזו של המצביעים לכנסת. סיטואציה אחרת שבה המושבעים הם המנהלים את המשפט ואילו תפקידם של המקצוענים הוא של עוזרים תיצור מן הסתם דינמיקה שונה לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> סיטואציה אחרת שבה המושבעים הם המנהלים את המשפט ואילו תפקידם של המקצוענים הוא של עוזרים תיצור מן הסתם דינמיקה שונה לחלוטין. או! הינה עוד דוגמה כיצד אפשר לבדוק האם הסורטיציה מעשית. מה דעתך על מוסד בוררות-רשות, שאליו יכולים לפנות שני בעלי דין. המוסד יבחר חבר מושבעים באקראי ממרשם התושבים, וישלם להם עבור השתתפותם. בעלי-הדין יתחייבו לקבל את פסיקת הבוררים. כך נוכל להעריך האם אזרח אקראי מסוגל ומעוניין להיכנס לעובי הקורה, האם בעלי דין חושבים שההליך הזה מוצלח, והאם הוא משתלם מבחינה כלכלית. לי נראה שזה לא יעבוד. בארה"ב ובבריטניה, זימון לחבר מושבעים נחשב עונש אזרחי, שמפרנסים ובעלי משפחות משתדלים להתחמק ממנו. כדי להתעמק בדיון אזרחי, צריך להתפנות מעבודה לשבוע-שבועיים-שלושה, וזה יעלה יותר מדי כסף למתדיינים (למרות שאולי, קיצור משך המשפט יהיה פיצוי הולם). אבל שווה לבדוק - ולו כדי לדגום את מידת ההתייצבות לתפקיד, ואת רמתם של המושבעים האקראיים. אגב, בארה"ב ניתן לפסול מועמד לחבר מושבעים אם, למשל, יש לו דעה קדומה על אחד הצדדים, או שיש לו עניין אישי בתוצאות המשפט. אני מניחה שלשיטתך אין לכך מקום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, יש מדינה או שתיים באירופה (לפי ויקיפדיה: איטליה. שוב, במקרים שבהם בכלל מערבים מושבעים) שבהם חלק מהמושבעים יושבים לצד השופט ועוזרים לו לנהל את המשפט. גם חובת הקונצנזוס לא נהוגה בכל המקומות. אולם יש מטרה להשגת הקונצנזוס: היא מחייבת ליבון עמדות וניסיונות שכנוע במקום התחפרות. משפט הוא עניין מסובך. שופטים מגיעים למקצועם אחרי לימוד ממושך של החוק. שופטים מגיעים לעמדה שיפוט בכירה רק לאחר לימוד או עיסוק ממושך בענייני החוק. אם תיתן להדיוטות לנהל משפטים, עורכי הדין של הצד העשיר יותר יסובבו אותם על האצבע הקטנה. הפרקליטות היא הגוף שמייצג את המדינה בכל ענייניה המשפטיים. ברור שזה צריך להיות גוף מקצועי. אתה לא רוצה שנפסיק להקפיד כאן על החוק. או שהעשירים (בני האליטות) יוכלו למצוא פרצות ולהשתחרר בקלות? ויכול להיות שאתה מעדיף שלא יהיו עורכי דין. אם כך: האם אתה נמנע משימוש בעורכי דין בחייך הפרטיים (ייצוג משפטי כשזה נדרש? הכנת חוזים?). אני תוכניתן ואני מודע למגבלות הבנתי בתחום המשפטי (היו כמה וכמה פעמים שבהם חשבתי שהבנתי דברים טוב יותר מעורך דין שאיתו דיברתי בתחום של משפטים ומחשבים. למרבה הפלא בכמה מהפעמים הללו תחושתי התבררה שמוצדקת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רפואה לא דמוקרטית כך שמקצוענות לא דמוקרטית לא אמורה להפתיע. התייחסות לשיפוט כאל פעולה פוליטית היא מסוכנת ועלולה להוביל להרשעות לא על בסיס אשמה אובייקטיבית אלא על בסיס השתייכותו הפוליטית/המעמדית/מוצאו של האדם. נדמה לי שזה מאפיין משטרים טוטליטריים (לא שיטת המושבעים אלא ההתייחסות לשיפוט כאל פעולה פוליטית). אני לא בקי אבל האם זה לא קרוב במקצת לדעותיו של קרל שמיט? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |