בתשובה לצפריר כהן, 15/03/13 11:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
> שטוען שרק בני האליטה מושחתים לא טענתי זאת מעולם. כל קבוצה ייחודית (כלומר שאינה מדגם של האוכלוסיה) תקדם מטרות שאינן תואמות לאלו של האוכלוסיה ככלל. האליטה היא רק מקרה פרטי מהבחינה הזו. > אני כן אושפע מתעמולה מכוונת ומעצות של אנשים שונים בסביבתי הקרובה (שלא מעט מהם יכולים להיות בעלי עניין). כמוכן, אני די בטוח שכן אפעל לפי "שמור לי ואשמור לך" ואעזור לקדם כל מיני מטרות שלא כל כך חשובות לי. אז כן, אני מניח שראש הממשלה יוכל, בהשקעה לא גדולה במיוחד, לרכוש את תמיכת חברי בית המוגרלים. כל זה - למעט עניין התעמולה - הוא הגיוני ולגיטימי לחלוטין והוא חלק רגיל מיצירת קואליציה. איני רואה סתירה בין זאת לבין קידום ענייניו של הציבור הרחב. באשר לתעמולה, אני חושב, כאמור, שהעובדה שיהיה לך כוח השפעה רב בהרבה משיש לך כיום, ושיעמדו לרשותך המשאבים לברר עניינים לאשורם יהפוך אותך להרבה פחות פגיע לתעמולה. > הוזכר במאמר שיותר לאדם שעלה בגורל לוותר על הכבוד ולהעביר אותו לאחר. אני מקווה שברור למציעים שזהו פתח לשחיתות (מכירת כסא תמורת טובות הנאה, או הופעת מעמד של אטדים) זוהי כאמור אפשרות שיש לה יתרונות וחסרונות. אפשר גם לדוגמה להגביל את המחליף רק לאנשים שמוכרים למוגרל באופן אישי. זהו פרמטר שאפשר לנסות לקבוע אותו בכל מיני אופנים. באופן אידאלי, המצב יהיה כזה שמעט אנשים יוותרו על הכסא שיוצע להם, כך שהעניין לא יהיה חשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחברי הכנסת יש כבר היום משאבים לברר עניינים לאשורם. אין להם זמן. וזה אפילו כאשר מדובר בעבודת הוועדות בלבד. יש להם מרכז מידע של הכנסת שאמור לעזור להם במחקר. יש להם עוזרים. אבל זה לא מספיק. החלפתם באחרים לא תשנה את המצב הזה. ועדיין לא סיפקת לנו מניעים שאמורים לגרום להם להתעמק בכל הצעת חקיקה (במקום לסמוך על הג'ינג' שאומר שהיא בסדר). זה לא בזבוז זמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברי הכנסת אכן יכולים להבין עניינים לעומקם ולכן להשפיע על המדיניות בצורה משמעותית, אבל מאחר שהשקפת עולמם והאינטרסים שלהם שונים מאלה של הציבור הרחב, לא צומחת לציבור תועלת מההבנה שלהם. המטרה היא ליצור גוף שיהיה מצד אחד ייצוגי ומצד שני בעל כח והבנה של ענייני המדיניות הציבורית. את שאלת המניע איני מבין: מי שיש לו יכולת לעצב את המדיניות הציבורית בצורה שתיראה לו מוצלחת ושלדעתו תשפר את חייו וחייהם של צאצאיו, חבריו, שכניו ושאר האזרחים, מדוע שיימנע מכך? עצלות ותו לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> מדוע שיימנע מכך? עצלות ותו לא? למי שעוסק יותר מדי במדע המדינה, נראה לעיתים שהפוליטיקה צריכה להיות משאת נפשו של כל אזרח. אבל לא כל אחד בנוי לסחר-מכר הפוליטי. לא כולנו היינו רוצים להקפיא את חיינו הפרטיים, את התוכניות והחלומות שלנו, עבור הרפתקה שלטונית של 5 שנים. לא כולנו מעוניינים בפרסום ובחשיפה, בנסיעות לירושלים, באיומים ולחצים. לא כולנו בטוחים בדעותינו וביכולתינו להחליט את ההחלטה הנכונה למדינה. יש ביננו אנשים בעלי הכנסה גבוהה או מקצוע מתגמל, או עסק פרטי בחיתולים. זו לא עצלות, אלא מבנה נפשי אחר. אולי הוא נעלה פחות, אך הוא איננו ראוי לבוז שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך. גם אני לא רואה בפוליטיקה משאת נפש. מושב בבית הדגום צריך להיראות לא כפרס אלא כהזדמנות וכאחריות אזרחית. ברור לי שייתכן שיהיה מי שירגיש שיש לו עניינים חשובים ודחופים יותר - לא הבעתי בוז כלפי אנשים שכאלה. (אני כן מקווה שאנשים כאלה יהיו מיעוט קטן - זה תלוי הרבה גם בהסדרים הארגוניים.) למעלה הגבתי לטענה של צפריר לפיה לא ברור לו מדוע בכלל יש מניע כלשהו לאזרח הממוצע להשקיע מאמץ מחשבתי בענייני הציבור. נראה לי שצפריר הוא זה שמייחס לאזרח הממוצע עצלות משתקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בסך הכל התייחסתי למוגרלי הציבור באותה הדרך שאתה מתייחס לנבחרי הציבור. לא ברור לי מה מיוחד בפוליטיקאים שהופך אותם לעצלנים משותקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנבחרים רחוקים מלהיות עצלנים משותקים. הם מקדמים באופן נמרץ את הרעיונות ואת האינטרסים שלהם. הצרה היא שהרעיונות שלהם והאינטרסים שלהם אינם דומים (ולעיתים קרובות נוגדים) לאלה של רוב הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 613591 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |