בתשובה לנתנאל יפת, 16/03/02 1:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איזו הצדקה יש למשל לישיבה בקריית-גת בתקופה כזאת? 1 יכול להיות שלשאלה הזו אין משמעות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההצדקה לישיבה בקריית גת היא חלק מערגתו של העם היהודי למולדת. קרית גת לגיטימית על פי החלטות או''ם, מתגוררים בה הרבה יותר אנשים מאשר הקומץ שבנצרים. ככל שאני מסביר יותר אני מבין את גודל האבסורד. אתה באמת מציב במן תמימות את ההצדקה לישיבה בקרית גת מול ההצדקה לנצרים, אבל התמימות הזאת חייבת להיות מזוייפת, אלא אם אתה טיפש ואני יודע שאתה לא. המשמעות הגדולה של השאלה הזאת כרוכה בהרבה דם ושכול וכאב והשפלה וסבל ומוות והלוויות ואיומים ואלימות וכל הרע הרע הזה. אם אתה מתעקש לעצום עיניים אל תתן לי להפריע לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור לך, שאלת "איזו הצדקה יש למשל לישיבה בנצרים בתקופה כזאת?". האם היית מקבל את "ההצדקה לישיבה בנצרים היא חלק מערגתו של העם היהודי למולדת" כתשובה? אני מניח שלא, פשוט מכיוון שזה לא עונה על השאלה. איך אני אמור לשפוט אם "ההצדקה לישיבה בקריית גת היא חלק מערגתו של העם היהודי למולדת" אם *עדיין* לא אמרת *מהי* ההצדקה הנ"ל? אני לא הצבתי את "ההצדקה לישיבה בקרית גת" מול "ההצדקה לישיבה בנצרים" מכיוון שאינני יודע בכלל מהם הדברים האלה, איזה צורה יש להם, ואם הם בכלל קיימים. אני מבין שאתה טוען לאי-קיומו של השני, ולכן אני תוהה לגבי קיומו של הראשון, ובינתיים לא משתכנע בו. אגב, איש עוד לא התחרט על כך שייחס לי יותר מדי טפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כנראה מדברים בשני גלים שונים. אתה נצמד להגיון הרטורי של השאלה ששאלתי בנוגע לנצרים. אני יגע מכדי לחזור ולבדוק האם אכן שגיתי. יכול להיות שכן אבל זה חסר משמעות. אפשר ללכת צעד קדימה- לדיון אמיתי ולא מתחמק על מקומה של נצרים בהווייתנו. אתה מעוניין לדבר? עשית לי לחייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[סליחה על העיכוב. "תיק תקשורת" דוחה "האייל הקורא"] אני חושב שהדיון צריך להתנהל בשאלות אמיתיות, *בעלות-משמעות*, כאלה שניתן לבסס את התשובות עליהן על עובדות (או להראות שהן שאלות של ערכים, מה שמוביל את הדיון בהן למחוזות אחרים). לכן דעתי לא נוחה מרטוריקה שמסתירה משהו אחר, אם בכלל. במקרה דנן, כמעט אין לי ספק שיש אותו "משהו אחר", אלא שלדידי אי אפשר לדון בו עד שלא מגלים אותו. כך גם בשאלה המפורסמת "מה הפתרון?" (שהשואל מיד מציג את התשובה שלו אליה) הנשאלת לפני שהשואל מסביר "מה הבעיה". אפשר ללכת צעד קדימה - לדיון (שאני מניח שלא תהיה מופתע אם אגלה לך שהוא כבר התנהל באייל אי-אילו פעמים) אמיתי ולא מתחמק. כל מה שצריך לעשות הוא לנסח באופן ברור וענייני את השאלות. אבל אני?! ממתי אני מדבר על דברים כאלה? אני מעוניין לקרוא מה יש לאיילים להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרחת אותי לחזור אחורה לשאלה על ההצדקה לנצרים. השאלה נשאלה בתגובה לקביעתו של דנידין כי ''מרגע שפרצה הלוחמה השאלה הפוליטית צריכה להידחות לשלבי המשא והמתן שיבוא אחריה, כרגע מה שעומד על הפרק היא שאלה צבאית-בטחונית''. ההצדקה שניסיתי למצוא היא ''צבאית-בטחונית''. והרי אין הצדקה כזאת לישיבה בנצרים- ההיפך הוא הנכון. הישיבה שם מסבכת את הצבא עם משימה כמעט בלתי אפשרית הגובה מחיר יקר בכל התחומים. לכן אני טוען שהשאלה איננה ''צבאית-בטחונית'', כי אם פוליטית. עמוס הראל כתב ביום ראשון שעבר שבצבא רצו לפנות את מחסום המשטרה הבריטית מצפון לעפרה הרבה לפני מות עשרה החיילים והאזרחים שם בידי מחבל בעל קראבין. אלא שהמתנחלים הפעילו את שרי הימין שהפעילו לחץ בממשלה והמחסום לא פונה. אריאלה רינגל הופמן הביאה בשבת שעברה ב''ידיעות'' עדויות נוספות על אותו מחסום וגם על התראות רבות בנוגע למחסום עין-עריק שגבה שבעה קורבנות. לחץ פוליטי מוביל למדיניות אנטי-צבאית-בטחונית. בגלגולו הראשון הלחץ הזה הוא דתי ומשיחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בעצם הדיון בשאלות: * מהי מדיניות הממשלה (האם בכלל יש דבר כזה או שלכל שר יש מדיניות משלו)? * מה ראוי שתהיה מדיניות הממשלה, האם ראוי שמדיניות הממשלה תהיה "צבאית-בטחונית", כלומר שהצבא יקבע את מדיניות הממשלה ולא להיפך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדיניות הממשלה- ''רוצים שלום'', עושים מלחמה. ראוי שמדיניות הממשלה תכוון להעניק חיים טובים לאזרחיה. אחד האסונות שלנו הוא שכמעט כל העם צבא ושרוב העם מדבר במושגים של כח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |