|
הכרחת אותי לחזור אחורה לשאלה על ההצדקה לנצרים.
השאלה נשאלה בתגובה לקביעתו של דנידין כי ''מרגע שפרצה הלוחמה השאלה הפוליטית צריכה להידחות לשלבי המשא והמתן שיבוא אחריה, כרגע מה שעומד על הפרק היא שאלה צבאית-בטחונית''.
ההצדקה שניסיתי למצוא היא ''צבאית-בטחונית''. והרי אין הצדקה כזאת לישיבה בנצרים- ההיפך הוא הנכון. הישיבה שם מסבכת את הצבא עם משימה כמעט בלתי אפשרית הגובה מחיר יקר בכל התחומים.
לכן אני טוען שהשאלה איננה ''צבאית-בטחונית'', כי אם פוליטית.
עמוס הראל כתב ביום ראשון שעבר שבצבא רצו לפנות את מחסום המשטרה הבריטית מצפון לעפרה הרבה לפני מות עשרה החיילים והאזרחים שם בידי מחבל בעל קראבין. אלא שהמתנחלים הפעילו את שרי הימין שהפעילו לחץ בממשלה והמחסום לא פונה. אריאלה רינגל הופמן הביאה בשבת שעברה ב''ידיעות'' עדויות נוספות על אותו מחסום וגם על התראות רבות בנוגע למחסום עין-עריק שגבה שבעה קורבנות.
לחץ פוליטי מוביל למדיניות אנטי-צבאית-בטחונית. בגלגולו הראשון הלחץ הזה הוא דתי ומשיחי.
|
|