בתשובה להפונז, 10/02/13 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לחילופין, אפשר לטעון שאנחנו מוכנים לקבל את הפגיעה בחירויות ובזכויות של אזרחים-כשהם-חיילים כי יש לזה תכלית חשובה מספיק, אבל זה בבחינת רע הכרחי שצריך לצמצם אותו למינימום הנדרש. זו קצת כמו הטענה על ''שוויון בנטל'' - אין לי רצון מיוחד שקבוצות שלא מתגייסות היום יתגייסו רק כדי ''שגם הם יסבלו כמוני'' - אני לא רוצה להגדיל את הנטל רק כדי שכולם ישאו בו באופן שווה. מה שאני כן רוצה שקבוצות שלא מתגייסות היום יתגייסו כדי שכל אחד יצטרך לסבול פחות (או לחילופין, שהמתאימים ביותר - באופן אישי - יבצעו את המטלות הדרושות במקום המתאימים-ביותר-מתוך-קבוצה-חלקית). טענת המדרון החלקלק היא אמנם טענה רלוונטית, אבל היא לא הטענה הרלוונטית היחידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש כאן משהו עמוק יותר שאולי לא כל כך נעים לדבר עליו: זה לא כל כך פשוט להפוך אזרח חופשי לחייל. מחייל מצופות התנהגויות לא מעטות שאינן קבילות עבור אזרח חופשי: ציות לפקודות, חוסר שליטה בזמן שלך, בעיסוק שלך, במה תלבש, לאן תלך, וכן הלאה1. ההתניה הפסיכולוגית המאפשרת לאזרח ממוצע (בניגוד אולי למתנדבים לצבא בחו"ל) לעמוד בכל הדיסוננסים הקוגניטיביים שנוצרים על מנת להפוך אותו לחייל מועיל2 היא עניין מורכב ורב שכבות. מבלי להיות מומחה בעניין, סביר מאד להניח שחלק מהשכבות הללו כוללות סממנים חיצוניים: אחידות בלבוש, אחידות במסדרים ובשלשות, עשרות טקסים וסמלים יומיומיים של צחצוח, גילוח, טיפול בנשק, הצדעות, דרגות והיררכיות וכו' וכו'. חלק מהאחידות הנ"ל, שהיא מנוגדת לחלוטין ל"אינדיבידואליות" האזרחית שבה כל אחד מבטא את עצמו דרך הלבוש, הבגדים היוקרתיים/זרוקים/היפסטריים, הקעקועים שלו, התיק המסוגנן (ולא הקיטבג), מתבטא גם בתסרוקת. אז נכון, כשמבודדים רכיב אחד מתוך מכלול, לפעמים קשה יותר להבין אותו, וכמובן שחשיבותו הספציפית היא לא עצומה. אבל כחלק מהמכלול הזה של להיות חייל, זה נראה לי יותר מובן. עכשיו אפשר לפרק את המכלול אחד לאחד, ולהתחיל לטעון שזה לא חשוב, וזה לא חשוב ביחידה X בזמן Y, וכן הלאה. אבל בסוף לא תישאר ערימת אורז, אם ניקח דוגמה מתחום אחר. ואולי להישאר עם ערימת האורז זאת תכלית חשובה מספיק. קשה לי להאמין שאם תשאיר לנער בן 18 את כל החירויות האזרחיות שלו, ובמקביל תדרוש ממנו להיות חייל, במקום לבלות בקולג' במסיבות בירה עם בחורות על החוף, רוב הנערים יוכלו להתמודד עם הדיסוננס הזה. מתוך הטיעון הפסיכולוגי הזה, ההשוואות למילואימניקים לא רלבנטיות - הם כבר עברו את ההתניה, והסממנים החיצוניים כבר פחות רלבנטיים. כנ"ל גם לטענה "למה בנות כן". זאת טענת קש. אם יש טיעון עקרוני באשר לבנים, הביאוהו לכן. השירות הממוצע של בת בצה"ל שונה מאוד מהשירות הממוצע של בן בצה"ל, ולא משנות הסיבות לכך, זה הופך את ההשוואה ללא רלבנטית. 1 הקלישאה הקיצונית (ושאני כמובן לא עומד מאחוריה) שמזכירים בהקשר לטירונויות קרביות היא "לשבור את האישיות כדי ליצור אישיות חדשה". 2 ולא, זה לא אומר שהוא רובוט שרק ממלא פקודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאתה אומר את זה – לא יודע לגבי שאר התפקידים הלא־קרביים, אבל בעניין ה"מתכנת ג'אווה" שהזכרת – כמי שהיה שם, אני יכול להעיד שהמצב הפוך כמעט לגמרי ממה שאתה מתאר. למרות התדמית האפורה, תכנות הוא מקצוע יצירתי, ואדם שעובר התניה פסיכולוגית כמו שתיארת, סביר מאוד להניח שלא יוכל להפיק שום דבר יצירתי. בשנותיי במערך התוכנה הצה"לי אני לא זוכר שום "עשרות טקסים יומיומיים" – ההרגשה הייתה בעיקר שאנחנו נמצאים בבועה קטנה בתוך הארגון המוזר הזה שנקרא "צבא", וכשהוא מדי פעם הזכיר לנו את קיומו (תורנות שמירה, טקס יום הזיכרון, רס"ר שפוגש אותך ומעיר על הגילוח) זה נראה יותר כמו תופעה חריגה ומוזרה מאשר כמו שגרת החיים שלנו. כמובן, בלי קשר לנ"ל, אני לא תומך באפלייה בין קרביים לאחרים בהקשר הזה, והטיעון המקורי נראה לי מגוחך לחלוטין1, מעבר לזה שהוא עדיין לא מסביר למה צריך יחס שונה לגברים ונשים2. 1הוצאות על מים למקלחת? בהנחה שזו לא בדיחה, אני תוהה מה בדיוק משרד ההגנה הגרמני חושב שאנשים עם שיער ארוך עושים במקלחת. ספוילר: זה די דומה למה שכל אחד אחר עושה שם. רק עם כמה סנטימטרים נוספים לשטוף. 2 העובדה ש"השירות הממוצע של בת בצה"ל שונה מאוד מהשירות הממוצע של בן בצה"ל" היא לא תופעת טבע. יש הרבה אנשים שחושבים שזה מצב שלילי שירשנו מדורות קודמים, ועדיף לשאוף להעלים אותו ולא להנציח אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוכחה שאדם שעובר התניה פסיכולוגית כזו כמו שתיארתי יכול להפיק משהו יצירתי, היא פשוט ההיסטוריה: מערך המחקר והפיתוח של צה"ל - וגם מקומות אחרים שנדרשים ליצירתיות מבצעית ולא רק טכנולוגית או תוכנתית - כנראה עבדו לא רע לאורך השנים, ורובם אכן עברו את ההתניה הנ"ל. אפילו מעדותך האישית ניתן להסיק שהתספורת הקצרה לא מנעה ממך ומשאר עמיתיך לפלוגות התוכנה להיות יצירתיים, וקיצור השיער לא קיצר לכם את הנוירונים, למרות ההכרח המוזר להיות מסופר כמו כולם. וכמובן שיש בועות קטנות בתוך הצבא שבהן יש סיטואציות שונות ואחרות. אבל נראה לי שאחד החסכונות היותר גדולים של מערכת גדולה היא לא לפתוח עץ נהלים עצום שיש בו ענף נפרד לכל תת-יחידה ותת-יחידה. 1 כבר ביקשתי במעלה הפתיל לא להיכנס לאנקדוטת השיער הגרמני שהיא אכן יותר בדיחה ממשהו ששווה דיון עקרוני לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לטעון זה שזו לא באמת התניה פסיכולוגית. קרביים אולי עוברים התניה פסיכולוגית (וגם אנחנו, בטירונות), אבל אצלנו הדרישות למדים, תספורת, גילוח וכו' לא היו חלק משום התניה, כמעט להיפך. כשאתה מגיע מטירונות ליחידה כזו אתה מייד צריך לשכוח את האווירה הרובוטית והמדכאת מהטירונות ולחזור לחשוב כמו אדם עצמאי. אבל שוב, אנחנו כנראה מסכימים על כך שלא צריך נהלים שונים לקרביים ולא־קרביים (ואני חושד שזה הרבה מעבר ל"בועות קטנות"), רק רציתי להבהיר את העניין המסוים הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |