|
||||
|
||||
הפונז ענה לך, פחות או יותר, לגבי אותו "ערך אמיתי" שעומד מאחרי המניה. אני לא חושב שיש הרבה עניין בשאלה הזאת, הרי גם "שורט" מתייחס לאותה מניה אלא שבמקום לקנות אותה אתה מוכר אותה (בחסר). כפי שאמרתי, לטעמי ההבדל העיקרי הוא במידת הסיכון שאינו מוגבל במקרה של השורט, אבל אם אתה רואה הבדל מהותי אחר אני לא אתווכח איתך. רק אם תבקש להסיק מזה מסקנות אופרטיביות כמו איסור על שורט, שפירושו סגירת שוק המעו"ף, אתייצב מולך ואצעק געוואלד בקול גדול (או אולי אצעק דוקא "גוועלד" בשביל לעצבן את ירדן). מה חייב לעמוד מאחרי השורט? אני לא יודע למה "חייב לעמוד" מאחריו משהו. מותר להמר אם אתה מוכיח שתוכל לעמוד בהפסד במידה וההימור שלך ייכשל; בניגוד למקובל בחוגים אחרים, בשוק ההון לא נהוג לוודא את זה רק בדיעבד באמצעות שבירת פיקת הברך. |
|
||||
|
||||
רגע, אז אולי לא הבנתי. אם אתה מהמר נגד מניה (נניח אתה מחר מהמר שמניית טבע תרד), כלומר קנית בשורט. מי מתחייב לשלם לך אם המניה אכן יורדת כמו שהימרת. (אם הפסדת אז כבר שילמת מראש, אז אין בעיה, מסכים, אבל מי משלם אם הרווחת?). |
|
||||
|
||||
מי שמוכר את השורט כמובן. עכשיו אתה מבין למה ההפסד של המוכר לא מוגבל כמו שהשוטה הסביר קודם? |
|
||||
|
||||
הבנתי. אז מי שמנפיק שורט לראשונה, חייב לשים את הכסף בפול, בשביל להוכיח שיש לו, והוא מפקיד את הכסף בבורסה עד התאריך של סיום ההימור. הבנתי. המנפיק של השורט, מפסיד הרבה, כי הכסף לא נזיל לו תקופה מאד ארוכה, אז הרווח שלו צריך להיות מאד מאד גבוה, כלומר כמות האיקסים על הרולטה צריכה להיות כנראה מאד גדולה, כי הוא מוותר על השקעה של הרבה מזומן, בניגוד לקזינו. אז אני לא כ"כ מבין למי שווה להנפיק שורט. השוטה? הפונז? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהוא לא מפקיד את הכסף בבורסה אלא יש לו סידור מול הבנק שלו שמאשר לו בטחונות של סכום מסוים, יש מצב שאותו סכום יכול להיות מושקע בפקדון עם תשואה, אבל אני לא בטוח כי לא ממש התעסקתי בזה. אגב, גם כשאתה קונה מנייה סתם מתוך הנחה שהיא תעלה, 'הכסף לא נזיל לו תקופה מאד ארוכה, אז הרווח שלו צריך להיות מאד מאד גבוה'. רק שזה בכיוון החיובי שאתה רגיל אליו יותר. אם אתה חושב שבהסתברות מאד גבוהה השוק יעלה, אתה פשוט מרוויח כסף מ'כלום' מלמכור שורטים. שווה לא? |
|
||||
|
||||
כוונתי היתה, שהאופציה צריכה להתחרות בהשקעות רגילות, ולכן להיות רווחית יותר מהן. הניסוח היה קצת מוגזם. אבל טעיתי, לא חשבתי על זה שמוכר מקבל סכום דומה לסכום שהפקיד מיד, אז זה לא ממש נכון גם ככה. |
|
||||
|
||||
צריך לעשות קצת סדר. בוא נתרכז ב"שורט" אמיתי ופשוט, מכירה בחסר של ני"ע. המוכר ("מנפיק" בלשונך) מוכר מניות שאין לו, ומתחייב לרכוש אותן בחזרה בתנאים מסוימים (תאריך, דרישת הקונה, כל מה שסוכם ביניהם). כדי לוודא שהוא יהיה מסוגל לעשות זאת הוא נדרש להפקיד בטחונות. זה לא אומר שהוא בהכרח מפקיד כסף מזומן. למשל, אם יש לו אג"ח הוא יכול להשתמש בו כבטחונות1, ופירוש הדבר שהוא לא יכול למכור אותו - כך שבעצם האג"ח משועבד לטובת הבנק (שמצידו משעבד אותו לטובת מסלקת הבורסה). במקרה הזה אין הפסד ישיר של התשואה על הבטחונות, אבל יש בהחלט הפסד של הנזילות שלהם. מכאן שהניתוח שלך לגבי גובה העיסקה שמצשיק את הפעילות הזאת אינו נכון. למי שוה למכור בשורט? בראש ובראשונה למי שמאמין שערך נכס הבסיס יירד. למשל, אם אתה צופה שאחרי הבחירות הבורסה תרד (נתניהו, בנט, התנחלויות, אירופה, אובמה) כדאי לך להכנס לעמדת שורט על אחד המדדים המובילים (ת"א 100, נניח). הדרך לעשות זאת היא מכירת אופציות או חוזים עתידיים על המדד. אם אתה צופה שמחיר המניה של חיש קרור עומד לרדת (מי צריך לקרר משהו במזג האויר הזה?) אין לך דרך חוקית להכנס לעמדת שורט על המניה הזאת כי כאמור מכירת ני"ע בשורט אינה חוקית בארץ, ואין אופציות על המניה "חיש קרור". _____________ 11- עם פקטור מסוים שמבטא את הסיכון לירידת האג"ח, למשל אם צריך בטחונות של מליון ש"ח אולי ידרשו ממנו אג"ח בשווי שוק של 1.1 מליון או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
אתה לא קונה בשורט, אתה מוכר בשורט. כל העסק כאן נעשה טיפה קקופוני. אולי מוטב שאתן לך לנהל את הדיון כאן מול הפונז. |
|
||||
|
||||
דווקא אותך אני מבין הכי טוב, ואני גם לא יודע מה זה קקופוני, אז אשמח אם תמשיך. ואני מתנצל אם בלבלתי את המושגים. עכשיו זה דווקא נשמע לי פחות כמו קזינו. אתה מכריז שאתה מתחייב לקנות נכס מסויים במחיר קבוע למי שמוכן לשלם לך עכשיו. אתה מוגבל - כי אתה לא יכול לקנות יותר נכסים ממה שיש בשוק. וכנראה שאם יש 10 מניות, הבורסה לא תאפשר ל100 אנשים להתחייב לקנות אותם במחיר קבוע. זה כמו שאני אומר "שלם לי חמישים עכשיו, אני אקנה את דירה בחולון במליון שנה הבאה". כדאי לך לעשות את זה אם אתה חושב שהדירות בחולון יעלו. אם אתה רוצה למכור שנה הבאה ואתה חושש שהדירות ירדו - עדיף לך לשלם קצת עכשיו ולוודא ששנה הבאה תוכל למכור. דווקא נשמע לי הגיוני. |
|
||||
|
||||
לא צריך להתנצל, פשוט נראה לי שכשאני שורק תגובה והפונז זורק תגובה ושנינו בעצם אומרים דברים דומים זה רק מבלבל. לפעמים דו-שיח עדיף על רב-שיח. מכל מקום, אני לא ברוגז או משהו ואין לי התנגדות להמשיך לקשקש. בוא נראה לאן זה הולך. "לקנות יותר נכסים ממה שיש בשוק" זה להכנס לעמדת שורט. ליתר דיוק, לא סה"כ הנכסים בשוק הוא הגודל המעניין אלא סה"כ הנכסים שבידי: אם אני מוכר לך בחסר ("שורט") 1000 מניות של חברת "קרן הצבי השקעות" שמחירן 100 ש"ח פירושו של דבר שאני מתחייב להחזיר לך את 1000 המניות האלה בתנאים שקבענו (נניח בתאריך מוגדר). זה אומר שבאותו תאריך, או בסמוך לו, עלי לרכוש 1000 מניות כאלה במחיר השוק באותו זמן. אם ערכן עלה מאז שמכרתי אותן לך, נניח שהוא 110 כעת, עלי לשלם 110000 ש"ח לרכישה, ומאחר וקיבלתי ממך רק 100000 ש"ח הרי שהפסדתי 10000 ש"ח. בדומה, אם ערכן ירד ל90, הרווחתי 10000. אם השער שלהן קפץ מ 100 ל 1000 הרי שהעיסקה תעלה לי 900000 ש"ח (מליון פחות מה שקיבלתי ממך), וכך הלאה כיד הדמיון הטובה עליך. מכאן הצורך בבטחונות (באופציות יש גם אלמנט מינוף חזק שהופך את תסריט האימים להרבה פחות דמיוני, אבל אני נסחף). בפועל, אין צורך לעשות פיזית את הקניה והמכירה, אפשר פשוט להתחשבן על ההפרש, ולכן שאלת קיום הנכסים בשוק לא רלבנטית. ייתכן שאין בכלל "נכס" פיזי בשוק, וזה המצב כשאנחנו קונים ומוכרים "מדד" או "שער ריבית" או "שער סל מטבעות" או כל משתנה כלכלי אחר. אבל נכון שאם הרבה אנשים נכנסו לעמדת שורט על נכס כלכלי אמיתי שהכמות שלו מוגבלת מתחילים להיווצר לחצים שיעלו/יורידו את המחיר שלו. השורטיסטים ינסו להוריד את המחיר (אולי ע"י שיגור כמה מטוסי נוסעים לתוך גורד שחקים, כפי ששמועות מסוימות אמרו בשעתן) והלונגיסטים ינסו להעלות אותו, ובשווקים קטנים זה יוצר עיוותים לא רצויים על נכס הבסיס. טענה שמושמעת לא פעם, ונדמה לי שיש לה סימוכין אמפיריים, היא שסמוך למועדי הפקיעה שוק המניות מושפע באופן חזק ע"י מחזיקי האופציות (אם כי טיעון נגדי אומר שכנגד כל שורטיסט עומד לונגיסט כך שהלחצים אמורים להתבטל. אני חושב שזה לא עובד ככה, אבל אני נסחף שוב). נדמה לי שקצת התבלבלת עם הדירות בחולון, אבל לא נורא, מי בכלל רוצה לגור שם? מכירה בחסר של דירה בחולון תיראה כך: אני מוכר לך דירה בחולון תמורת מליון ש"ח. אתה מעביר לי את הכסף עכשיו, ואת הדירה (או תמורתה) אני אתן לך בעוד שנה. מאחר ואין לי דירה בחולון, בעוד שנה אצטרך לקנות ולשלם את מחיר השוק שיהיה אז. אם הוא גבוה ממליון, הפסדתי, אם הוא נמוך הרווחתי (החישוב צריך לגלם את הרבית חסרת הסיכון אבל זה פרט לא מהותי להבנה. לסיום אני רוצה להעיר שבתור כלי לגיוס מזומנים לפעמים מכירה בשורט כדאית גם אם אתה מעריך שמחיר נכס הבסיס עומד לעלות. לדוגמא, אם אתה מעריך שמחיר הדירות בחולון יעלה אבל מחיר הדירות בבת-ים יעלה יותר, כדאי לך למכור בחסר דירה בחולון, להשתמש בכסף לקניית דירה בבת-ים, ולפני הפקיעה למכור את ההיא בבת ים ולרכוש את אחותה בחולון. כאן ה"הימור" הוא על השינוי היחסי בין שני נכסים או יותר - זה "הימור" נפוץ יחסית במסחר במט"ח. |
|
||||
|
||||
העניין הוא, שאם מליון אנשים התחייבו לקנות דירה בחולון, ויש שם רק אלף דירות, ההתחייבות שלהם כמו שנאמר לא שווה את הנייר עליה נכתבה. קניה ומכירה של "מדד" כן מקבילה לקניה של מניות בסכום זה, לא? גם "שער מטבע" מקביל לקניית מטבעות. בעניין הדירה בחולון - זה שאף אחד לא רוצה לגור שם זה בדיוק העניין, לא צריך לגור שם, הכל לופט געשעפט, אתה קונה מוכר וקונה. מה קורה אם אין דירה? אני מחזיר לך את הכסף? התיאור של מכירה בשורט בסוף, הוא פשוט סוג אחר של הלוואה. |
|
||||
|
||||
ברור שהדוגמאות שלנו לוקות בחסר, וברור שאם מליון אנשים התחייבו לקנות דירות בחולון הולך להיות מענייין מאד... אפשר להמשיך לנתח את המצב הפתולוגי הזה, למשל לשאול מה יקרה למחירי הדירות אחרי ש 500, או אולי 800, אנשים כבר נמצאים בשורט, כי המידע הזה פומבי1, והאיש ה 801, שלא לדבר על ה 1001, אמור לִצפות מה הולך לקרות לדירות בהתקרב מועד הפקיעה: מחירן ירקיע שחקים. מכאן שאם אין לו סיבה טובה מאד הוא לא יכנס למצב שורט על דירה כזאת. להיפך, יהיו מי שישמחו להכנס ללונג כלומר להמר על עלית מחיר הדירות. גם הקבלנים, מצידם, אמורים לזהות את התופעה ולהתחיל לבנות כמו משוגעים כדי לעשות קופה. אם כך, אם הדיעה הרווחת בקרב המשקיעים היא שצפויה ירידה וכדאי להכנס לשורט, המנגנון פועל בכיוון ההפוך למגמה הצפויה, דהיינו עוזר למיתון התנודה. זאת נחשבת לתכונה טובה והדגמה למצב בו היד הנעלמה עובדת היטב. צריך גם להעיר שאחרי שהעקרון הובן ע"י כל השחקנים, שום דירה לא צריכה להקנות ולהמכר בפועל. כי שכבר אמרתי, אבל אולי לא הדגשתי מספיק, מספיק להתחשבן בסוף לפי מחירי הדירות ולהעביר את סכום הכסף מהמפסיד למרויח (זה נקרא "סליקה כספית" בניגוד ל"סליקה פיזית" שעדיין נהוגה, משום מה, בחלק לא קטן מהעולם המערבי). עבור השוק הקטן של נדל"ן בחולון זאת רק הערה צדדית כי עדיין ישתלם לצדדים להשפיע ישירות על מחירי הדירות (כלומר לקנות או למכור או לפחות להפיץ שמועות שיגרמו לאחרים לעשות זאת), אבל זה עונה על השאלה שלך לגבי "מה קורה אם אין דירה" - לא צריך שתהיה דירה, צריך רק שיהיה מחיר שוק לדירה :-). לופט געשעפט, כמו שאמרת. אבל כל זה הוא הגזמה ניכרת של מצב העניינים בעולם האמיתי, בו נכס הבסיס קצת פחות נדיר, וצריך הצטברות של המון פוזיציות עתידיות כדי להשפיע עליו. לכן אולי טוב יותר לבחור בנכס בסיס אחר להמשך הדיון, אם יהיה, ולטעמי מט"ח הוא נכס טוב יותר לצורך זה. כמה פוזיציות שורט צריך כדי להשפיע על שער הדולר? נדמה לי שדי הרבה (ביחוד לאור ההערה מהתגובה הקודמת שמול כל שורטיסט עומד לונגיסט). קניה ומכירה של מדד אמנם מקבילות לקניית הניירות המרכיבים אותו, אבל מדגישים את חוסר הצורך בקניה ומכירה פיזית של הנכס. כדי להדגיש עוד יותר, אין מניעה שאמכור לך בשורט חוזה לא על דירה אלא על הטמפרטורה בחולון ביום 10/1/2014, לפי תנאים שנסכים עליהם (למשל: על כל מעלה מעל 14 אתה משלם לי 1000 ש"ח, על כל מעלה מתחת ל 14 אני משלם לך אותו סכום - אגב, אולי זה רעיון לא רע בויכוחים עם מכחישי ההתחממות הגלובלית, אם כי כדאי להרחיק קצת את מועד הפקיעה, נניח לשנת 2024 או משהו כזה). כעת ברור שאין טעם לשאול "מה יקרה אם אין טמפרטורה", ואפשר להסתכל על כל העניין כהתערבות בענך וביני על הטמפרטורה, אם כי בתנאים קצת לא רגילים כלומר לא התערבות על סכום קבוע. אבל כל אלה פרטים משניים. לגבי הדמיון בין מכירה בשורט להלואה, אתה צודק. הלואה צמודת מדד אפשר לראות ממש כאילו הלווה מכר את המדד בשורט למלווה, ומכאן שכל האיילים לוקחי המשכנתאות הצמודות הם, בעצם, סוחרים בשורט וכדאי לירות בהם לפני שהם הורסים לנו את הכלכלה (הדירה שנרכשה היא הבטחונות, ואם ערכה יורד הבנקים למשכנתאות הולכים בעקבות אחיהם מארה"ב, כלומר פושטים את הרגל. סליחה, פושטים את היד והממשלה מכסה את החובות שלהם מהכיס שלך ושלי כך שדוקא אנחנו פושטים את הרגל. אבל אני שוב נסחף). _____________ 1- אם כי בעולם האמיתי לא תמיד קל לגילוי בגלל המסחר הגלובלי. כמה פוזיציות שורט יש על היורו-דולר בעולם ברגע זה? ועל הין-יורו? ועל הדולר-סטרלינג? אין לי שמץ. |
|
||||
|
||||
האם אתה חושב שהרבה פוזיציות על טמפרטורה כמו שהצעת יהיו טובות לכלכלה? ההרגשה שאני מקבל היא, שהגיוני שיהיה שוק למכירה בחסר, ואפילו הגיוני לשלם רק את ההפרש משער השוק, וגם הגיוני שבזמן מסויים יהיו יותר שורטים מערך הבסיס. אבל אם מגזימים יותר מדי, זה מזכיר את הבדיחה על הגוי שגר בשכונה יהודית, ובקשו ממנו למתוח חוט על הגדר שלו בשביל לעשות עירוב בשבת. - בשביל מה לכם חוט? - זה כאילו יש כאן דלת. - ואז? - זה כאילו כל השכונה מוקפת בדלתות. - נו ואז? - אז זה כאילו כל השכונה היא בית פרטי אחד גדול. - נו, ואז. - אז כאילו הבית שלי הוא חדר בשכונה, ומותר להוציא את התינוק מהבית החוצה. - אז תגידו, אולי פשוט כבר נגיד שכאילו העברתם כאן חוט? רוצה לומר, אם סוחרים בני"ע זה טוב, זה מגביר את נזילותם ומקל על ההנפקות. אם יש נגזרים זה טוב, זה מוריד את הסיכון, ומגביר את הנזילות. אבל אם יש המון המון מסחר בנגזרים, בהיקפים יותר גדולים מהמסחר בנייר הבסיס שהוא הוא המטרה של הבורסה, נראה לי שיש כאן איזשהו פספוס. |
|
||||
|
||||
בבורסה לא יתכן מסחר בנגזרים בשווי יותר מנכס הבסיס משום שהבורסה* מגבילה את כמות הפוזיציות הפתוחות (open interest) בנגזרים. כך גם לא יתכן (או לפחות אסור) למכור בחסר בלי שיש לך ממי ללוות את המניות. * אני אומר "הבורסה" אבל מתכוון לגוף שאחראי על כך, למשל בשוק האופציות כאן זהו ה OCC |
|
||||
|
||||
עכש''י בתל-אביב ההגבלה היא רק עבור לקוח בודד. אגב, אני לא זוכר אם יש סיבה טובה לכך שההגבלה היא על מס' האופציות ולא על הדלתא. |
|
||||
|
||||
ההגבלה היא על מספר האופציות משום שהדלתא יכולה להשתנות בין 0 ל 100, כמובן. נשמע לי לא הגיוני שההגבלה היא רק על לקוח אחד משום שאז אפשר בקלות ליצור מצב שבו הזנב מכשכש בכלב, בוודאי בשוק זערורי כמו ת"א. |
|
||||
|
||||
ברור, אני מקוה, שזאת היתה הצעה מתודולוגית שנועדה להמחיש את אי-הצורך בנכס בסיס "ממשי" כמו דירה או מניה. אבל מאחר ששאלת, אם אני מגדל תותים שאוהבים מזג אויר קר ואתה מגדל אבוקדו שאוהב מזג אויר חם, העיסקה שעשינו היא בעלת הגיון כלכלי (אם רוצים לדקדק, יותר הגיוני שהמשתנה הקובע יהיה הטמפ. הממוצעת בינואר ולא הטמפ. ביום מסוים, אבל אני בטוח שהעקרון ברור): היא מקטינה את השונות של ההכנסות הצפויות שלנו כתוצאה מתהפוכות מזג האויר, וזאת תוצאה טובה. אפשר להסתכל על זה גם כאילו מכרנו אחד לשני ביטוח מפני נזקי מזג האויר, כאשר ההחלטה מי המבטח ומי המבוטח תיפול רק בתאריך הפקיעה, והיא תיפול כך שהצד שהפסיד כסף בגלל מזג האויר הוא המבוטח, כלומר בדיוק מה שרצינו. בכך חסכנו את העמלה שחברת הביטוח היתה גובה מאיתנו אילו כל אחד מאיתנו היה מבטח את עצמו מפני המצב הגרוע עבורו1. גם זאת תוצאה טובה, אלא אם כן לאבא שלך קוראים אליהו. יהיו מי שיקראו לנו מהמרים, ספקולנטים, שורטיסטים, ספסרים ומה לא, ולך תסביר להם שבסך הכל רצינו לחזור בשלום הביתה. ______________ 1[]- מובן שהכי טוב לא לבטח בכלל ולתבוע מהממשלה לכסות את הנזקים. אני מדבר על עולם היפותטי בו אדם נחשב אחראי למעשיו. |
|
||||
|
||||
אבל שוב, ההצעה שלך הגיונית, כל עוד שווי העסקאות הכוללות על מזג האוויר, שווה בערך לשווי הכולל של האבוקדואים והתותים. אמרתי כבר שזה הגיוני במידה. אם השווי הכולל של העסקאות גדול בהרבה מהרווח הממשי הקשור בו - זה כבר מוזר. כלומר, אם בעל הקיוסק מהמר שמכבי תנצח - ייתכן שזה ביטוח עבורו, כי אם מכבי מנצחת לא יהיה משחק ולא יקנו אצלו גזוז. אבל אם סך ההימורים על מכבי גבוה משווי כל הקיוסקים באיזור - כנראה שלהימורים הללו אין תרומה אמיתית לחברה. לא? (ואגב עזרה מהמדינה, אם לא תעזור, זה עלול לעלות לך יותר בסוף, זה לאו דווקא עניין סוציאלי.) |
|
||||
|
||||
אכן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |