|
||||
|
||||
האם אתה חושב שהרבה פוזיציות על טמפרטורה כמו שהצעת יהיו טובות לכלכלה? ההרגשה שאני מקבל היא, שהגיוני שיהיה שוק למכירה בחסר, ואפילו הגיוני לשלם רק את ההפרש משער השוק, וגם הגיוני שבזמן מסויים יהיו יותר שורטים מערך הבסיס. אבל אם מגזימים יותר מדי, זה מזכיר את הבדיחה על הגוי שגר בשכונה יהודית, ובקשו ממנו למתוח חוט על הגדר שלו בשביל לעשות עירוב בשבת. - בשביל מה לכם חוט? - זה כאילו יש כאן דלת. - ואז? - זה כאילו כל השכונה מוקפת בדלתות. - נו ואז? - אז זה כאילו כל השכונה היא בית פרטי אחד גדול. - נו, ואז. - אז כאילו הבית שלי הוא חדר בשכונה, ומותר להוציא את התינוק מהבית החוצה. - אז תגידו, אולי פשוט כבר נגיד שכאילו העברתם כאן חוט? רוצה לומר, אם סוחרים בני"ע זה טוב, זה מגביר את נזילותם ומקל על ההנפקות. אם יש נגזרים זה טוב, זה מוריד את הסיכון, ומגביר את הנזילות. אבל אם יש המון המון מסחר בנגזרים, בהיקפים יותר גדולים מהמסחר בנייר הבסיס שהוא הוא המטרה של הבורסה, נראה לי שיש כאן איזשהו פספוס. |
|
||||
|
||||
בבורסה לא יתכן מסחר בנגזרים בשווי יותר מנכס הבסיס משום שהבורסה* מגבילה את כמות הפוזיציות הפתוחות (open interest) בנגזרים. כך גם לא יתכן (או לפחות אסור) למכור בחסר בלי שיש לך ממי ללוות את המניות. * אני אומר "הבורסה" אבל מתכוון לגוף שאחראי על כך, למשל בשוק האופציות כאן זהו ה OCC |
|
||||
|
||||
עכש''י בתל-אביב ההגבלה היא רק עבור לקוח בודד. אגב, אני לא זוכר אם יש סיבה טובה לכך שההגבלה היא על מס' האופציות ולא על הדלתא. |
|
||||
|
||||
ההגבלה היא על מספר האופציות משום שהדלתא יכולה להשתנות בין 0 ל 100, כמובן. נשמע לי לא הגיוני שההגבלה היא רק על לקוח אחד משום שאז אפשר בקלות ליצור מצב שבו הזנב מכשכש בכלב, בוודאי בשוק זערורי כמו ת"א. |
|
||||
|
||||
ברור, אני מקוה, שזאת היתה הצעה מתודולוגית שנועדה להמחיש את אי-הצורך בנכס בסיס "ממשי" כמו דירה או מניה. אבל מאחר ששאלת, אם אני מגדל תותים שאוהבים מזג אויר קר ואתה מגדל אבוקדו שאוהב מזג אויר חם, העיסקה שעשינו היא בעלת הגיון כלכלי (אם רוצים לדקדק, יותר הגיוני שהמשתנה הקובע יהיה הטמפ. הממוצעת בינואר ולא הטמפ. ביום מסוים, אבל אני בטוח שהעקרון ברור): היא מקטינה את השונות של ההכנסות הצפויות שלנו כתוצאה מתהפוכות מזג האויר, וזאת תוצאה טובה. אפשר להסתכל על זה גם כאילו מכרנו אחד לשני ביטוח מפני נזקי מזג האויר, כאשר ההחלטה מי המבטח ומי המבוטח תיפול רק בתאריך הפקיעה, והיא תיפול כך שהצד שהפסיד כסף בגלל מזג האויר הוא המבוטח, כלומר בדיוק מה שרצינו. בכך חסכנו את העמלה שחברת הביטוח היתה גובה מאיתנו אילו כל אחד מאיתנו היה מבטח את עצמו מפני המצב הגרוע עבורו1. גם זאת תוצאה טובה, אלא אם כן לאבא שלך קוראים אליהו. יהיו מי שיקראו לנו מהמרים, ספקולנטים, שורטיסטים, ספסרים ומה לא, ולך תסביר להם שבסך הכל רצינו לחזור בשלום הביתה. ______________ 1[]- מובן שהכי טוב לא לבטח בכלל ולתבוע מהממשלה לכסות את הנזקים. אני מדבר על עולם היפותטי בו אדם נחשב אחראי למעשיו. |
|
||||
|
||||
אבל שוב, ההצעה שלך הגיונית, כל עוד שווי העסקאות הכוללות על מזג האוויר, שווה בערך לשווי הכולל של האבוקדואים והתותים. אמרתי כבר שזה הגיוני במידה. אם השווי הכולל של העסקאות גדול בהרבה מהרווח הממשי הקשור בו - זה כבר מוזר. כלומר, אם בעל הקיוסק מהמר שמכבי תנצח - ייתכן שזה ביטוח עבורו, כי אם מכבי מנצחת לא יהיה משחק ולא יקנו אצלו גזוז. אבל אם סך ההימורים על מכבי גבוה משווי כל הקיוסקים באיזור - כנראה שלהימורים הללו אין תרומה אמיתית לחברה. לא? (ואגב עזרה מהמדינה, אם לא תעזור, זה עלול לעלות לך יותר בסוף, זה לאו דווקא עניין סוציאלי.) |
|
||||
|
||||
אכן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |