|
||||
|
||||
מנסיוני הוא דווקא צודק. אמנם עבר קצת זמן מאז שלמדתי בתיכון, אבל למיטב זיכרוני הפיתוח של המשוואות וההבנה של התהליכים היו מינימליים. לעומת זאת זמן ניכר הוקדש לפתרון הרבה בעיות זהות במהותן, עם הרבה משוואות שהן מקרים פרטיים של משוואה אחת. אני לא טוען שכל קורס פיזיקלי באוניברסיטה מתחיל בנסיון לפתח מאפס את היחסות הכללית או למצא בוזון חדש, אבל דרך החשיבה וההסקה יותר מובנית והקורסים הרבה יותר מעניינים. |
|
||||
|
||||
חבל, אצלי בתיכון היה מורה נהדר לפיזיקה, שנתן לי בסיס מצוין להמשך והספיק ללמד גם קצת פיזיקה מודרנית בכיתה י"ב, בניגוד להלעזות בבלוג הנ"ל. וברור שחלק מהקורסים באוניברסיטה יותר מעניינים - גם הסולו של Sultans of Swing יותר מעניין מלנגן בלוז בארבעה אקורדים - אבל הם בנויים באופן מוצק, מודולרי ובלתי נמנע (ויפיפה לפרקים) על ההבנה של קורסים יותר בסיסיים. למרות מה שהוא טוען, אי-אפשר ללמד יחסות פרטית בלי מכניקה בסיסית, קוונטים בלי מכניקה אנליטית וחשמל, היגס-בוזונים בלי מזונים וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
בתור מי שלימד מתמטיקה (שיעורים פרטיים) במספר מסגרות שונות, הלימוד הוא מאוד אךגוריתמי וחסר הבנה. עד כדי כך שאם תגיע לתשובה הנכונה בהליך נכון, אבל לא בדרך שהמורה לימדה בכיתה - תאבד נקודות במבחן. |
|
||||
|
||||
אז כנראה שהולך ופוחת הדור. הייתי רק מפריד קצת בין פיזיקה למתימטיקה, הם עומדים על בסיסי הבנה שונים מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |