|
||||
|
||||
העתיד שאתה מתאר הוא איננו העתיד הריאלי היחידי. הוא אומנם העתיד הריאלי היחידי -לטווח הארוך- , אבל בטווח הארוך כולנו ממילא מתים. הפוליטיקה עוסקת לכן בטווח הבינוני. ועושה רושם שלטווח הבינוני, הפתרון שהגיעו אליו הוא יצירת "תהליך" נצחי אשר לעולם לא יגיע לסיומו, ואשר מהווה מסגרת אחרת לסיכסוך. כמו כן, יש בעייתיות מסוימת בהגדרתך תהליך זה או אחר ב"התפתחות חיובית". האם אני אישית חולם על מדינה אחת לכלל תשעת המליונים החיים כאן? לא, זה איננו החלום הרטוב שלי. החלום שלי הוא דומה לחלום של הרבה אנשים אחרים - לחיות בקרב אנשים דומים לי. מן הסתם הייתי נהנה לחיות בקרב אוכלוסיה צעירה, מודרנית, שנונה, נאה, עם יחס של שלוש בחורות לגבר אחד. רוב החברים שלי הם הטיפוס של רמת אביב ג' ולא מקרית גת. אולם מה בכך? יש הבדל בין מאוויים אישיים לבין סדר חברתי בין אנשים - סדר שכזה הוא בדיוק הפשרה בין המאוויים של אנשים שונים. זה מה שמאפשר לך לתמוך בשוויון זכויות לאתיופים למשל, גם אם אתה אישית (סתם דוגמא) מוצא שלעולם לא תוכל להתחתן עם נערה ממוצא אתיופי, משום שאתה נוטה להתחבר עם אנשים דומים לך. ומכאן אנו מגיעים כמובן לשאלת היסוד. לשאלת השאלות, ולבעיה הגדולה ביותר - בעית הזהות. או כמו שאמר פעם ישעיהו ליבוביץ' - השאלה היא לא אם קיים עם פלשתינאי, אלא האם קיים עם יהודי. בעיית הזהות של העם היהודי כיום היא כבירה - בלתי פתורה לחלוטין לדעתי (גם לדעת ליבוביץ', דרך אגב). הבעיה היא שאין כיום שום דבר אשר מאחד או מייחד את העם היהודי. אין שום דבר ההופך את שהותו של אדם אשר הגיע לכאן מאתיופיה לפני שנה ל"מוסרית" יותר משהותו של פלשתינאי אשר חיי כאן את כל חייו. העם היהודי הולך ומתפרק, וזה משפיע בהכרח גם על הזהות הישראלית - אשר בהעדר כל יכולת להגדיר אותה בצורה אזרחית או לאומית (הרי הערבים אינם מהווים חלק מהישראליות), נשענת באופן בלעדי על הגדרת העם היהודי. בהתחשב בעובדה שהעם היהודי הולך ונעלם, מדיניות האפליה במדינה חסרה אפילו כל מימד לאומי או דתי. הרי לאנשים שחיים סביבי - וואספים אשכנזים בעלי השכלה ומעמד מכובד, אשר רובם חושבים כמוך בעומק ליבם (גם אם זה אופנתי מאוד להיות "שמאלני") - לא ממש משנה העם היהודי. לא אכפת להם אם אדם שעולה לישראל מניח תפילין או שומר דיני נידה, אלא אם הוא משכיל, לבן מהעדה הנכונה, ואם יש לו מקצוע טוב. האם הוא "מועיל" לחברה. הם רוצים כאן מהנדסי תוכנה לבנים,לא "יהודים". רוב האנשים הללו בישראל הם פשוט יהודים בהגדרתם, ומכאן הבלבול הרב. אם תראה להם ערבי ישראלי או יהודי יוצא "עדות המזרח" (והרי "עדות המזרח" זה הכינוי אותו המצאנו כדי שלא לקרוא להם פשוט "ערבים". הם אינם באמת "מזרחים", לעומת העולים ממוסקבה למשל) אשר הוריו עוד שומרים מצוות והוא כבר חילוני לחלוטין - הם לעולם לא יוכלו להבדיל בין השניים. ובצדק לא יוכלו להבדיל, מכיוון שאין כל הבדל. זה ערבי, וזה ערבי. זה מוסלמי חילוני לגמרי, וזה יהודי חילוני לגמרי. העם היהודי נעלם והולך. הוא נעלם והולך משום שרוב אותם אנשים המגדירים עצמם כיהודים כלל אינם מקיימים מצוות, ואינם חפצים בכך. היום, מספיק להיות קיבוצניק לבן אשר יורה תחמושת אמריקאית על אויב ערבי כדי להחשב יהודי טוב. זו פחות או יותר ההגדרה הרשמית. מדינה יהודית? זו בדיחה. "המדינה היהודית" הזו היא איננה המדינה היהודית עליה מדובר באלפי שנים של היסטוריה יהודית, והיא הופכת לנבובה וחסרת תוכן יותר ויותר ככל שהעם היהודי מאבד את זהותו. הדבר היחידי המגדיר את "העם היהודי" בישראל הוא קבוצת בעלי זכויות היתר במרחב הקרוי ארץ ישראל, ותו לא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |