|
||||
|
||||
בסה''כ היה כאן האגו השוביניסטי של רמון. אם הוא היה מתנצל ישר ולא מנסה לנהל מאבק-כל המהומה היתה שוקעת. |
|
||||
|
||||
לחלופין, אם הוא היה מחכה כמה ימים, עד שהיתה לפחות משתחררת ועוזבת את תפקידה. (ממתי פלירטוט, או מה שנראה לו כמו פלירטוט, מזמין מגע החלטי כזה על המקום? מה קרה לאמנות ההשהיה? רק חסר שהיה מסמ"ס לה "ערה?" מישיבת הממשלה). |
|
||||
|
||||
דיברתי איך מטפלים במעשה שכבר נעשה. |
|
||||
|
||||
(מי שבא למזללת ג'אנק פוד ומזמין המבורגר, מצפה שהמנה שלו תגיע מהר, בזול, ובלי השהיות מיותרות. מי שבא לארוחה עם 5 מנות בבישול איטי, מצפה להשהיה, השתהות, שהות, ואולי השתאות. הכל ענין של מטרות וציפיות) |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם כן-או-לא אכפת לך מעמדתו של ההמבורגר בנושא. |
|
||||
|
||||
לי אישית ברור שאכפת, ועמדתי השלילית כלפי השר הכופה די ברורה לאורך הדיון, אני מקווה. רק הערתי על החלק בתגובתה של ברקת שהופתע ממהירות ההתקדמות, ולא רק מ(חוסר)הענין ההדדי. |
|
||||
|
||||
גם בעניין הזה אני עם ברקת. לא מכירה סיטואציות פלירטוט (למעט אולי בכאלה שמתרחשות במקומות שזו - במידה כזו או אחרת - תכליתם) שאחרי כמה דקות מסתיימות בצרפתית. |
|
||||
|
||||
האם זה היה פלירטוט של כמה דקות? אולי כמה ימים או כמה שבועות? ואני לא מנסה לסנגר על רמון.כמו שאמרתי קודם: התנצלות היתה סוגרת את העניין, במקום זה הפוליטיקאי הכוחני החליט להפחיד אותה ואפילו להשחיר את פניה. |
|
||||
|
||||
גם אני לא. צריך לבנות יחסי אמון עם הגברת לפני שאתה מסתכן בקיצוץ לשונך. |
|
||||
|
||||
לו היינו מלמדים את שיעורך לישעיהו, גמל השלמה השכונתי1, אולי עוד היה מתהלך בינינו. 1 או הגלובלי, במקרה שראית אותו משוטט בכפר שלך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שבמקרה של השוטה לא הכפר הוא הגלובלי. |
|
||||
|
||||
דווקא כן. תגובה 77341 |
|
||||
|
||||
לא תיארתי לי שהוא עומד לבקש ממנה לפגוש את הוריה ולדבר על נדוניה. אלא שהיה יכול להפעיל קצת שיקול דעת שהיה מכסת''ח אותו, לפחות רשמית, לעניין יחסי המרות. (אבל כנראה שבאמת, כמו שאומרים, כשהשמש דולק הסביבון מפסיק להסתובב). |
|
||||
|
||||
טוב נו, לו היה מפעיל שיקול דעת מינימלי היה חוסך לנו פה הרבה מלל. אבל הרי לפי ורדה רזיאל ''כשגברים רוצים הם לא יכולים לעצור'' או איזה שקר כלשהוא אחר. |
|
||||
|
||||
אבל כן, גם לעניין מטרות וציפיות, חלק מהמשחק זה לשחק: להתקשר בערב, נניח. "ז**ן מרוכסן" בנוסח אריקה ג'ונג, שמתחיל ונגמר על המקום, זו פנטזיה נחמדה אבל היא מתממשת בעיקר בשירותים של מועדונים ודומיהם. |
|
||||
|
||||
וכידוע לכל חובב גשש, השאלה היא מי קובע מי השחקנים, מי השופט, ומה התוצאה, ואם לא אנחנו שורפים ת'מועדון. ומהמעט שאני זוכר מאריקה ג'ונג, זה היה ברכבת ולא במועדון. טוב, בפנטזיה כמו בפנטזיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |