בתשובה לאמ, 12/12/12 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וילסון כמעט בוודאות טועה ואלמלא היה מי שהוא, לא היו נותנים לו במה כמו Science לפרסם את הרעיונות שלו. דווקא המודל שלו, כמו מודלים אחרים של ברירת קבוצות, הם מתמטיים ולא נתמכים בעובדות, ולמעשה אני לא מכיר דוגמא אחת מהטבע שתומכת בברירת קבוצות. אין זה אומר שהיא בלתי אפשרית, אלא שכנראה צריך תנאים מאוד מיוחדים על מנת שהיא תתרחש. בעיקר קבוצות קטנות וסגורות שלא פולשים אליהן. החולשה העיקרית של ברירת קבוצות היא שזו אינה אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית כי היא מאוד רגישה לפלישות של פרטים (או גנים) אנוכיים שישתלטו במהרה על האוכלוסייה. חשוב גם לזכור שברירת קבוצות לא רק אומרת שפרטים פועלים למען הקבוצה, אלא שהקבוצה עצמה היא יחידת הברירה וזה משהו שאין לו ראיות כרגע. סטיבן פינקר כתב לא מזמן פוסט ארוך בנושא, שם הוא מסביר את החולשות של ברירת הקבוצות, ואבולוציוניוסטיים אחרים הגיבו לו ואז הוא הגיב לכולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, גיל, כפי שסיכמנו 50 ש"ח הולכים אליך. תודה על הקישורית! מעניין יהיה לקרוא ולראות עד כמה המחשבות שלי בנושא קרובות למה שמדובר שם (איזה מזל! התכוונתי לכתוב איזו תגובה ארוכה על העניין ובטח הייתי יוצא פארש לגמרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אתה יכול לשמור את הכסף שלך. אני אוסיף אגב שיש בעייה עם מודלים מתמטיים בזה שהרבה פעמים הם מדויקים, אבל לא לגמרי מתארים את המציאות. לרוב יש בעיות על הנחות היסוד של המודל. אני לא בא להקטין מהחשיבות שלהם אלא לומר שהם תנאי הכרחי אבל לא מספיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישורית? מדובר על כ 40,000 שורות של פולמוס של אנשים חכמים, כלומר כאלה שצריך לקרוא בקפידה ולחשוב על מה שהם אומרים. במלים אחרות - חת'כת פרויקט. ג'וד על שבעת סעיפיה תצטרך להתאזר בסבלנות. בינתיים קראתי רק את המאמר הפותח של פינקר, והוא (כרגיל) מצוין אלא שאינו מחדש הרבה בנושא. אני בכלל חשבתי שהויכוח הוא על חברות של חרקים משת"פים ולא על חברות של בני אדם. אצל החרקים החברתיים "קבוצה" מהוה קרוב לא רע ל"פרט", וקוראי גא"ב בטח זוכרים שהופשטטר עושה מזה מטעמים. מאחר תל נמלים באמת נכחד כיחידה, ומאחר והוא עמיד לפלישה של פרטים (אין הגירה מקן לקן), ומאחר ויש לו גם מנגנונים לא רעים להתגונן ממוטציות (פועלת שמנסה להתרבות כשהמלכה חיה לא זוכה לגדל את צאצאיה), ומאחר ויש דמיון גנטי רב בין המרכיבים אותו, האנלוגיה לפרט ביולוגי אחד נראית מעניינת מספיק כדי לבחון את האפשרות של ברירה ברמת הקן. אבל אצל אנשים? משונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי, אני מקווה שאתה קורא את זה להנאתך בלי קשר להתערבות שלנו. אם תמצא שם תשובה לתהייה שלי תגובה 609223 תגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלוטין לא קשור להתערבות, היא תוכרע רק ע''י פרופ. זמן. זנחתי את הקריאה בינתיים כי הנושא לא מספיק בוער בעצמותי בימים אלה, אבל מן הסתם אשוב לשם ביום מן הימים. או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שברירת קבוצות אינה יציבה מבחינה אבולוציונית אמנם נתמכת במודלים מתמטיים פשטניים, אבל רחוקה מלהוכיח את עצמה במעבדה. בפועל, בניסויים רבים, כמו גם בבדיקות בשדה, "רמאים" מהווים חלק קטן מחלק מתת-האוכלוסיות ולא מצליחים להתרבות יותר ממשתפי הפעולה. בפרט, בחלק מהמקרים או שחלק מהלא-רמאים (שהם רבים בהרבה) מפתחים יתרון אחר בתנאים הללו, או שאותה תת-אוכלוסיה לא משגשגת, בזמן שאחרות כן. בגלל שקיום של הרבה תת-אוכלוסיות, מבודדות בפרקי הזמן הרלוונטים, נפוץ בטבע, אלטרואיזם, לפחות ביצורים חד תאיים, אינו בלתי הגיוני. אני מסכים שאין ראיות ש"שהקבוצה עצמה היא יחידת הברירה", אבל לאיזה סוג של ראיות היית מצפה ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |