בתשובה לאריק, 27/11/12 13:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז אתה אומר שאלה איומים בסדר גודל דומה. אחלה, אני בעד להילחם בשניהם כמיטב יכולתינו. ואגב, אין לי נתונים, אבל אני מניח שהרחבת תשתיות תחבורתיות, ולו רק כבישים ומחלפים, עולה (עשרות) מיליארדים בשנה, זאת אומרת שאנחנו אכן משקיעים בשניהם לא מעט. אפשר גם לומר שברמה האישית אני ואתה משקיעים משאבים לא מעטים בנהיגה זהירה (ואולי רכב בטיחותי יותר, כסאות לילדים וכו') על מנת להימנע מתאונה. זה לא סותר השקעת משאבים (אישיים/לאומיים) מול איומים אחרים. אני מופתע מהמשפט האחרון שלך, אני הייתי מניח ש(הרבה)יותר אנשים מפחדים ממחלות לב מאשר מרעידות אדמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלה איומים בסדר גודל דומה רק בזמן שהרקטות עפות, בין מבצע למבצע תאונות דרכים הן סכנה גדולה בהרבה. אם תשאל אנשים בזמן שהרקטות עפות ממה הם מפחדים יותר- מרקטה או מתאונת דרכים, אני מניח שהתשובה תהיה ברורה. לא טענתי נגד השקעה מול איום כזה או אחר, רק שהאיום הנתפס שונה מאוד מהאיום בפועל. כך אני חושב גם לגבי הגרעין האיראני. הצעה לסקר באייל- דרג ממה אתה מפחד יותר למות פצצה איראנית תאונת דרכים פגיעת רקטה מחלה מידבקת, כולל איידס. תאונה ביתית רעידת אדמה פיגוע טרור מחלת לב איסכמית, סרטן דמנציה עקיצת חרק תאונת עבודה פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ חסול חשבונות שיבה טובה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה מבטח את רכבך ביטוח רכב, הרי אתה בוחר בתשלום נמוך על פני זמן ממושך, במקום להסתכן במשהו שסבירותו נמוכה וקורה לעיתים רחוקות מאד, אם בכלל, אבל שמחירו עבורך גבוה מאד (עד כדי פשיטת רגל לצורך הענין. אתה רשאי להחליף רכב בדירה). אני מניח שידוע לך זה מכבר שכנראה בתוחלת אתה יוצא מופסד. באנלוגיה לתחום המדינתי, המדינה, כמוך, מוכנה לסבול תשלומים נמוכים וודאיים לאורך זמן - תאונות דרכים למשל - אבל אינה מוכנה לסבול תשלומים גבוהים, גם אם נדירים. נראה לי שכך גם הפסיכולוגיה האנושית לגבי ארועים שגרתיים, גם אם לא נעימים, מול ברבורים שחורים, ילדים קטנים ואנשים שמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המדינה אני מסכים, אבל מדוע שהפרט יתרצה למות בתאונת דרכים או התקפת לב רק משום שזה דבר שגרתי? כנראה יש כאן איזה מנגנון שמקהה סכנות "שגרתיות", אבל מה הוא מועיל לנו? האם הקטנת הסטרס משתלמת מול ההתעלמות מהסכנה1? אני באמת סולד מביטוח. בזמן שזה עוד היה אפשרי אפילו לא הייתי חבר בקופת חולים. טוב, אחר כך התחתנתי ואשתי הכריחה אותי. 1 יצביע מי שמעולם לא התכופף בזמן הנהיגה לחפש משהו בתא הכפפות או למצער החליף ערוצים ברדיו כשהוא מסתכל על החוגה במקום על הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי במעלה הפתיל, הפרט איננו מתרצה ומשקיע מאמצים רבים בהימנעות מהגורמים הנ"ל. כנראה שהמנגנון מועיל, כי אחרת היית כל הזמן שרוי בסטרס וחרדה מתמידים. זה לא כל כך בריא, ואצל מי שזה חמור מאד יש כנראה טיפול תרופתי. יתירה מזו, גם בעת הנהיגה עצמה לו היית שרוי בסטרס מתמיד, זה מן הסתם לא היה משפר את ביצועיך. זה גם לא היה מועיל באשר ל דיון 3519. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם פרסומת עצמית שמשתמשת בחרדת ביצועים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בגלל העקה. ההנחה שהשגרה אינה נושאת בחובה סיכונים גדולים מאפשרת הפניית הקשב (שהוא משאב מוגבל1. מסתבר ש"אנרגיה רוחנית" הוא לא אנלוגיה מופרכת) לתחומים בהם הוא יכול להביא יותר תועלת. כלומר, אם רשרוש העלים בפינה של הקניון מתרחש בתדירות גבוהה בשעות הצהריים, אפשר להניח שהוא לא נגרם ע"י נמר, ולהקדיש יותר תשומת לב לקריאות המצוקה של הקופים ליד האגם. זאת ככל הנראה גם אחת הסיבות , או הסיבה לכך שהתגובה לגירויים חוזרים הולכת ופוחתת. _______________ 1- אם טרם הספיקותם, רוצו וקראו את הספר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הרדמות על ההגה? זו כבר שאלה של שיקול דעת לקוי לחלוטין לסכן את החיים ולא לעצור בצד ולנמנם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |