בתשובה להפונז, 27/11/12 10:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא מה שאמרתי, אבל בוא נראה בכל זאת. במלחמת לבנון השניה במשך 34 ימים נהרגו מירי של 3,970 הרקטות 44 אזרחים באופן ישיר ועקיף (כולל ארבעה קשישים שנפטרו מדום לב עקב אזעקה וילדה קטנה שנחנקה בתוך רכב נעול) ו-12 חיילים. אלה אינם מספרים שונים בהרבה מההרוגים בתאונות דרכים באותן שנים (30-40 בחודש, יותר בחדשי הקיץ). נניח שהיית משקיע את אותם תקציבים בהפחתת תאונות עם נפגעים ומצליח להוריד אותן ב 20%, היית חוסך 60 הרוגים בשנה, כל שנה. אני לא טוען שזה מה שהיה צריך לעשות. רק שהפחדים שלנו והדברים שהורגים אותנו אינם חופפים. יש המון אנשים שחוששים מרעידת אדמה ולא מיתר לחץ דם, למרות שיותר קל להמנע מהשני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה אומר שאלה איומים בסדר גודל דומה. אחלה, אני בעד להילחם בשניהם כמיטב יכולתינו. ואגב, אין לי נתונים, אבל אני מניח שהרחבת תשתיות תחבורתיות, ולו רק כבישים ומחלפים, עולה (עשרות) מיליארדים בשנה, זאת אומרת שאנחנו אכן משקיעים בשניהם לא מעט. אפשר גם לומר שברמה האישית אני ואתה משקיעים משאבים לא מעטים בנהיגה זהירה (ואולי רכב בטיחותי יותר, כסאות לילדים וכו') על מנת להימנע מתאונה. זה לא סותר השקעת משאבים (אישיים/לאומיים) מול איומים אחרים. אני מופתע מהמשפט האחרון שלך, אני הייתי מניח ש(הרבה)יותר אנשים מפחדים ממחלות לב מאשר מרעידות אדמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה איומים בסדר גודל דומה רק בזמן שהרקטות עפות, בין מבצע למבצע תאונות דרכים הן סכנה גדולה בהרבה. אם תשאל אנשים בזמן שהרקטות עפות ממה הם מפחדים יותר- מרקטה או מתאונת דרכים, אני מניח שהתשובה תהיה ברורה. לא טענתי נגד השקעה מול איום כזה או אחר, רק שהאיום הנתפס שונה מאוד מהאיום בפועל. כך אני חושב גם לגבי הגרעין האיראני. הצעה לסקר באייל- דרג ממה אתה מפחד יותר למות פצצה איראנית תאונת דרכים פגיעת רקטה מחלה מידבקת, כולל איידס. תאונה ביתית רעידת אדמה פיגוע טרור מחלת לב איסכמית, סרטן דמנציה עקיצת חרק תאונת עבודה פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ חסול חשבונות שיבה טובה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאתה מבטח את רכבך ביטוח רכב, הרי אתה בוחר בתשלום נמוך על פני זמן ממושך, במקום להסתכן במשהו שסבירותו נמוכה וקורה לעיתים רחוקות מאד, אם בכלל, אבל שמחירו עבורך גבוה מאד (עד כדי פשיטת רגל לצורך הענין. אתה רשאי להחליף רכב בדירה). אני מניח שידוע לך זה מכבר שכנראה בתוחלת אתה יוצא מופסד. באנלוגיה לתחום המדינתי, המדינה, כמוך, מוכנה לסבול תשלומים נמוכים וודאיים לאורך זמן - תאונות דרכים למשל - אבל אינה מוכנה לסבול תשלומים גבוהים, גם אם נדירים. נראה לי שכך גם הפסיכולוגיה האנושית לגבי ארועים שגרתיים, גם אם לא נעימים, מול ברבורים שחורים, ילדים קטנים ואנשים שמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המדינה אני מסכים, אבל מדוע שהפרט יתרצה למות בתאונת דרכים או התקפת לב רק משום שזה דבר שגרתי? כנראה יש כאן איזה מנגנון שמקהה סכנות "שגרתיות", אבל מה הוא מועיל לנו? האם הקטנת הסטרס משתלמת מול ההתעלמות מהסכנה1? אני באמת סולד מביטוח. בזמן שזה עוד היה אפשרי אפילו לא הייתי חבר בקופת חולים. טוב, אחר כך התחתנתי ואשתי הכריחה אותי. 1 יצביע מי שמעולם לא התכופף בזמן הנהיגה לחפש משהו בתא הכפפות או למצער החליף ערוצים ברדיו כשהוא מסתכל על החוגה במקום על הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי במעלה הפתיל, הפרט איננו מתרצה ומשקיע מאמצים רבים בהימנעות מהגורמים הנ"ל. כנראה שהמנגנון מועיל, כי אחרת היית כל הזמן שרוי בסטרס וחרדה מתמידים. זה לא כל כך בריא, ואצל מי שזה חמור מאד יש כנראה טיפול תרופתי. יתירה מזו, גם בעת הנהיגה עצמה לו היית שרוי בסטרס מתמיד, זה מן הסתם לא היה משפר את ביצועיך. זה גם לא היה מועיל באשר ל דיון 3519. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם פרסומת עצמית שמשתמשת בחרדת ביצועים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק בגלל העקה. ההנחה שהשגרה אינה נושאת בחובה סיכונים גדולים מאפשרת הפניית הקשב (שהוא משאב מוגבל1. מסתבר ש"אנרגיה רוחנית" הוא לא אנלוגיה מופרכת) לתחומים בהם הוא יכול להביא יותר תועלת. כלומר, אם רשרוש העלים בפינה של הקניון מתרחש בתדירות גבוהה בשעות הצהריים, אפשר להניח שהוא לא נגרם ע"י נמר, ולהקדיש יותר תשומת לב לקריאות המצוקה של הקופים ליד האגם. זאת ככל הנראה גם אחת הסיבות , או הסיבה לכך שהתגובה לגירויים חוזרים הולכת ופוחתת. _______________ 1- אם טרם הספיקותם, רוצו וקראו את הספר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הרדמות על ההגה? זו כבר שאלה של שיקול דעת לקוי לחלוטין לסכן את החיים ולא לעצור בצד ולנמנם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני בספק אם היית מצליח להוריד את שיעור תאונות הדרכים ע"י הוספת כסף למערכת. ב. תחת ההנחה שהמערכת משתלמת כלכלית1, אחד לא סותר את השני. ג. הרבה יותר כסף הולך למלחמה בתאונות דרכים/לחץ דם/השמנה מבקסאמים. בימים שבשגרה ובגיל הנכון זה גם נושא שיחה נפוץ לא פחות. 1 קל לספור את מספר ההורגים הנמוך הצפוי, או הנזק שלא נגרם. אבל מה לגבי מניעת השבתת מפעלים ? המשך חיים ומסחר תקין ? קיצור זמן הלחימה (ואולי אף ההימנעות מפעולה קרקעית) ? שלא לדבר על הדיווידנדים לתעשיות הביטחון וההיי-טק, וכל זה מכסף שחלק ניכר ממנו מגיע מארה"ב, שפחות נלהבת לממן עוד מסע הפחדה נגד נהיגה במהירות סבירה-אך-לא-חוקית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתפרץ לדלת פתוחה. בפירוש אמרתי שאני לא טוען שאת תקציבי כיפת ברזל היה צריך להעביר למלחמה בתאונות הדרכים (אוקסימורון משגע) או ביתר ל.ד. אבל אם כבר העלית את הנושא אז החסכון ההקפי למשק ממניעת תאונות הוא עצום, בעיקר בזכות הקטנת כמות הפצועים בינוני וקשה שמעמיסים על מערכות הבריאות והשיקום והתקציבים שנלווים לכך. עכש"ז יש כ 8-10 פצועים בינוני וקשה על כל הרוג בתאונת דרכים, היינו יותר מ 3000 בשנה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, להתפרץ לדלת נעולה זה קשה בהרבה. החסכון הוא ללא ספק עצום, אבל איך להשיג אותו זה לא ברור כלל. באופן כללי ננקטות שתי שיטות למיזעור התאונות, הטפה ושיפור תשתיות/רכבים. לשיפורים מסויימים בבטיחות יש אפקט פרדוקסלי, בכך שהם גם מגבירים את ביטחון הנהג וגורמים לו להיזהר פחות בנהיגה, בעוד אחרים ללא ספק מצילים חיים. מכל מקום, הפיתוח של השיפורים הללו הוא לא בארץ, כל שנותר לנו לעשות זה לאמץ תקינה מתקדמת ולהעניק הטבות מס על אביזרי בטיחות, מה שנעשה למיטב ידיעתי1. לגבי הטפה, לא ראיתי נתונים שתומכים בכך שזה עובד. יש עוד גישות, אבל דווקא לשפוך כסף על הנושא לא בהכרח יעזור. 1 ואם ממש רוצים להשתפר, אז לחייב את אותם אמצעים שתורמים לירידה בפועל בנפגעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינות המערב חלק גדול מהתאונות מיוחסות לנהיגה בשכרות1, וחלק לא מבוטל מהתאונות בכבישים בינעירוניים לפגעי מזג אוויר (בראשם שלג וערפל). בארצנו השכרות אינה נפוצה כמו בארצות המערב וגם לא השלג והערפל. בכל זאת במדדים אחידים ככל האפשר של הרוגים בתאונות דרכים לקילומטר נסועה ישראל נמצאת קצת מעל הממוצע של ארצות המערב. בכל זאת חל שיפור עצום במדד זה לאורך השנים2, כנראה בזכות השיפור ברמת הבטיחות הפאסיבית של המכוניות עצמן ובזכות הצלחת אכיפת חגירת חגורות בטיחות. אולי גם בזכות שיפור תשתיות, מי יודע? המדען הראשי של הרשות לבטיחות בדרכים הוא זה שאמור כנראה לחקור את הסיבות לת.ד. בישראל ואת המגמות אבל הוא עוסק בדברים אחרים3 1 אאז"נ בשנות השמונים עד כמחצית מהתאונות יוחסו להשפעת אלכוהול 2 קובץ:Carfatalitieskm.png [ויקיפדיה] 3 כמו מאמרי דעה שהקשר בינם לבין מדע רופף מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה המשמעותית ביותר לירידה בהרוגים ב-20 השנה האחרונות הוא הטלפון הנייד. מד"א מקבל דיווח על כל תאונה עם נפגעים תוך דקה. זה לא דומה לתקופה שבה היה טלפון חירום כל 10 ק"מ לאורך כביש החוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לזה סימוכין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היו לי סימוכין, לא הייתי מתאלמן. אבל אני צודק. תאמין לי. זה הגיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאגליין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאונות דרכים, הרוגים, אדם שהתאלמן. אני מאוד מקווה שמדובר רק בחידוד לשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שזה חידוד לשון, אלא ביטוי איילי מקובל, עבור מחיקת זהות זמנית (תוך הישמרות ממלכודות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ביטוי מקובל, אבל בהקשר הזה רציתי לוודא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה למלחמה בתאונות הדרכים: טיל גראד שפוגע באתר תאונה. עזרו לחמאס להילחם בתאונות הדרכים! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |