|
||||
|
||||
אפילו האיסור לאכול טרפות מוכיח ידע שלא ידעו במשך שנים למשל: מותר לאכול דבש דבורים למרות שדבורים אסורים באכילה למרות שהיה סביר להניח שבתהליך הפיכת הצוף לדבש מתערב בצוף כל מיני חומרים מגוף הדבורה שהופכים אותו לדבש (אתה בעצמך אמרת שאתה מסכים שבעיקרון אסור מבחינת ההלכה לאכול מהטרפות או ממוצריהם) היום מתברר שלדבורה יש שני קיבות אחת לאוכל ואחת לדבש והאינזים שמיצרת הדבורה ושהופך את הצוף לדבש מתפרק אחרי התהליך. האיסור לאכול טרפות הוא מטעמי צער בע"ח השחיטה ביהדות הכי פחות מכאיבה לבע"ח למרות שהיו שניסו לשכנע את היהודים שהמתת בע"ח במכות חשמל מכאיבה פחות לחיה מתברר שלכל בע"ח הכשרים אין עצב (יחיד של עצבים(לא קשור לעצוב)) בצוואר ולכן לא כואב להם כשוחטים אותם (לעומת בע"ח שאינם כשרים) כאשר כתוב בתורה שמותר לאכול בע"ח מפריסי פרסה שוסעת שסע ומעלי גרה מוזכרים שני בע"ח יוצאי דופן (חזיר ושפן) ואלו הם שני בע"ח היחידים שיוצאי דופן כל בע"ח אחר אם הוא מפריס פרסה שוסעת שסע הוא גם מעלה גרה ולהפך. דוגמא אחרת: ברית מילה היא דווקא בגיל שמונה ימים מתברר שעד גיל שמונה ימים רמת חומרי הקרישה בדם נמוכה בגיל שמונה ימים רמת הקרישה בדם היא 110% ואח"כ היא יורדת ל100% אז גם הדברים האלה זה ניחוש פראי או יד המקרה? |
|
||||
|
||||
מתוך האתר חופש (http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/claims/c...) "בטבלאות מקצועיות של תכולת דבש תוכלו לראות כמה אנזימים (Invertase למשל), שמיוצרים בבלוטה מיוחדת בגוף הדבורה (Hypopharyngeal gland). הם אלו שהופכים את הצוף לדבש, אבל הם לא הולכים לשום מקום לאחר מכן." ובקשר לטיעון השפן והחזיר, כדאי לקרוא את http://www.hofesh.org.il/articles/god/claims2.html#C... . |
|
||||
|
||||
לפחות בקשר לשפן אתה יכול לפנות לאנציקלופדיה לחי והצומח בא"י בחלק של היונקים תחפש את השפן!!! |
|
||||
|
||||
אין לי את האנציקלופדיה עכשיו, איזה מהעובדות לכאורה שכתובות כקישור של חופש לא נכונה? |
|
||||
|
||||
מצטער, לא מצאתי בקישור תמיכה לטענה ש"ואלו (חזיר ושפן, ס.) הם שני בע"ח היחידים שיוצאי דופן כל בע"ח אחר אם הוא מפריס פרסה שוסעת שסע הוא גם מעלה גרה ולהפך." (תגובה 60698), ולא מצאתי איזה מהעובדות לכאורה שצוטטו בחופש אינן נכונות. |
|
||||
|
||||
למען האמת, המאמר שקישרתי אליו קשה לקריאה ולא עיינתי בו. הפניתי אליו כי אני יודע שהוא מתיימר לענות לקושיות "דעת אמת"; אם מישהו מצליח לקרוא אותו, להבין את תשובותיו ולהחכים את כולנו, יבורך. |
|
||||
|
||||
הוא טוען (לא בסדר הזה, אבל זה יותר לוגי): א. הארנב מעלה גירה בצורה דו-שלבית, ובניגוד לבע"ח אחרים, הוא חייב לעשות זאת כדי לשרוד. חזירים יכולים לשרוד בלי לאכול את הצואה שלהם. ב. אף אחד לא יודע מה זה שפן, ואין שום סיבה לחשוב שמה שאנחנו קוראים לו שפן הוא אכן השפן התנ"כי. |
|
||||
|
||||
וכמובן, אם אף אחד לא יודע מה זה שפן, אז מי יודע מה זה חגב? או עז? או גמל? |
|
||||
|
||||
לא את כל בעלי החיים והצמחים הנזכרים במקורותינו אנו מכנים היום באותם השמות. הידעת כי לדעת חוקרים רבים הירק המכונה במקרא "קישוא" הוא זה אותו אנו מכנים "מלפפון", ו"מלפפון" הוא בעצם מלון? זהו ענין למחקר זואולוגי ובוטני. הזיהוי של "שפן" עם "שפן הסלע" לא עבר ברציפות בקרב דוברי העברית (בניגוד לזיהוי "עז", שהיא חיה נפוצה בהרבה בין היהודים), אלא נעשה בעזרת תיאורים שונים של השפן הנזכר במקרא והשוואתם לחיות הבר שאנו מכירים היום. |
|
||||
|
||||
יש כאן מבחר של חיות, לטיפולך: בכל מקרה, הסברה שאני מכיר דווקא כן מדברת על רציפות שפן -> אי-שפן -> איספניה -> Spain (לאו דווקא עברית אבל שפות שמיות קרובות) זה הזמן להזכיר שיש במזרח הרחוק סוג של חזיר שמעלה גירה? |
|
||||
|
||||
את פרשת שמיני אני מכיר היטב. לא הבנתי מה רצונך שאעשה - שאסלסל בקולי בטעמי המקרא? האם אתה טוען שהשם "Spain" הגיע מהמילה "שפן"? זה נשמע כמו וורט לסעודה שלישית. יש לך הפניה? על החזיר מעלה הגרה תוכל לקרוא בעשרות ספריו המרתקים של הרב בא-גד שליט"א (כל הספרים אותו דבר, רק הכריכה ושם הספר הוחלפו). כמו כן תוכל לקרוא בספרים אלו על משולש ברמודה והתינוק עם שני הראשים. |
|
||||
|
||||
רציתי שתפרט עבור אילו מבעלי-החיים יש לנו קשר ישיר ועבור אילו אין (עוזניה למשל?). וכן, למיטב ידיעתי מקורו של השם Spain הוא בשפה שמית כלשהי, פיניקית אם אני זוכר נכון, ומקורו בשפני-הסלע שהספנים (הפיניקים?) ראו על מצוקי ספרד. אין לי לינק ביד, אבל אולי עמית מנדלסון יוכל להרחיב (עמית, אתה שם?). לא הבנתי את ההערה לגבי החזיר מעלה-הגרה. |
|
||||
|
||||
מגניב - הלינק הבא אכן טוען את טענתך |
|
||||
|
||||
זה מה שמפריע לך?! כתוב שם גם ש"קוני איילנד"1 זה גם "אי-שפן"... 1 מקום מושבו של לונה-פארק ענק. |
|
||||
|
||||
רק היום קראתי את כל שלל התגובות... אף פעם לא שמעתי על האפשרות הזו, וקשה לי להאמין בה. ספדר נזכרת פעם אחת בתנ"ך בספר עובדיה "וגלות ישראל אשר בספרד". לא בטוח שמדובר על ספרד של היום. אם כן, יש להניח שהשם הפיניקי היה דומה (ואז מן הסתם אין רגליים ל"אי שפן"). שנית, לחז"ל מיוחס הביטוי 'חלומות באספמיא'. אספמיא היא ספרד של ימינו, יש להניח שאם השם היה נגזר משפן הוא היה יותר דומה (אישפניא?) שלישית, בספרד אין שפנים. זהו מין אפריקאי שמגיע לארץ-ישראל וסוריה. בספרד יש ארנבונים, סוג קרוב לארנבת השדה הישראלית, ומה שמוכרים בחנויות חיות על תקן ארנבת. כיוון שיש ארנבות ושפנים גם בלבנון, והם בכלל לא דומים, אני לא מאמין שהספנים הפיניקים יכלו להתבלבל בין השניים, וממילא היו קוראים למקום 'אי ארנבת'... מישהו מכיר אולי שמות פניקיים של בעלי החיים האלו? הסתייגות אפשרית - אם היו בעבר שפני סלע בספרד. לי לא ידוע דבר בעניין. |
|
||||
|
||||
הממ... אני קצת בוש ונכלם., למרות שאני לא מסכים איתך לגבמרי לגבי גזירת שמה של ספרד מ"אספמיא" ושמעתי את הטענה לגבי מקור השם יותר מפעם אחת. בכל מקרה, האם יש לך מידע אחר בסוגיית "מיהו שפן?" |
|
||||
|
||||
דומה שאין לנו ספק בזיהוי השפן התנ''כי למשל ''הרים הגבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים'' - עדות חותכת לבית גידולו הטבעי של שפן הסלעים בארץ. לעומת זאת יש יסוד סביר להנחה שהחלפנו בטעות בין שועל ותן של התנ''ך ''שועלים קטנים מחבלים בכרמים'' ושלוש מאות שועלי שמשון אלו סיפורים שמתאימים הרבה יותר לחיה שאנו קוראים לה כיום תן מאשר לשועל. אבל זה סיפור אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
רש''י זיהה במפורש את ספרד עם אספמיא, בעקבות תרגום יונתן. פרשנים אחרים כתבו על קורדובה שבאספמיא. |
|
||||
|
||||
כן. התכוונתי שאני לא מסכים שספרד בהכרח הייתה הופכת ל''אישפניה''. |
|
||||
|
||||
ספרד המוזכרת בתנ''ך, כמו גם צרפת, כמעט בוודאות אינן המדינות המכונות כיום בשמות אלה. |
|
||||
|
||||
לגבי צרפת - ציינתי איפשהו באייל שצרפת התנ''כית היא העיר צרפנד בלבנון, דרומית לצידון. ספרד, סביר שאינה זהה לארץ ספרד של ימינו. אבל גם לא נראה לי שיש זיהוי ברור לספרד התנ''כית. |
|
||||
|
||||
ועוד מאמר משעשע על השפן והארנבת, http://www.daatemet.org.il/pamphlets/he_pamphlet3.ht... |
|
||||
|
||||
לא רק שהלינק לא עובד, כשחיפשתי את המילים שפן וארנבת, יצאו אפס תוצאות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי בגלל שרמת הקרישה בדם הכי גבוהה ביום השמיני בחרו דווקא את פרק הזמן הזה? נראה לי הגיוני להניח שהיהודים לא היו הראשונים. יכול להיות שעמים אחרים מסיבותיהם הם ביצעו את המילה, והבינו שהיום השמיני הוא המתאים ביותר - אם זה באמת נכון. אלוהים לא צריך סיבות פרקטיות למצוות שלו - הקשר בין העיתוי המוצלח ביותר למילה לבין העיתוי למילה עצמה רק מגביר את התחושה של נוהגים אנושיים לגמרי. |
|
||||
|
||||
האם פרסת שפן היא סגולה למזל טוב? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |