בתשובה לאיציק ש., 05/11/12 17:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב"ה אין כאן ויכוח כלל, אלא כל העובדות הלאומיות וההיסטוריות והמדיניות-ביטחוניות הן תומכות בהשקפה הימנית, ולהשקפה השמאלנית אין לה כל יסוד וכל בסיס שהוא, כולל שההתנחלויות ושליטת ישראל על השטחים מ-'67 היא נגד החוק הבינ"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכלל ויכוח ובכל זאת כל מיני סהרורים נוטים להשקפה השמאלנית חסרת היסוד. אין זאת כי נתבלעה דעתם לחלוטין בגלל הלינה המשותפת בקיבוץ או בגלל שהם נושאים את משא דור שני לשואה או משהו. אילו רק היו נפקחות עיניהם היו רואים שזה המקום שהבטיח השי"ת לאבי האומה הוא המקום בעל האור האלוהי. וברוך השם חזרנו לארץ אבותינו ובמהרה בימינו נחזור לעשות תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. לא היו כופתין את הטלה, אלא מעקידין אותו. מי שזכו באברים, אוחזין בו; וכך הייתה עקידתו--ראשו לדרום, ופניו למערב: של שחר, היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה; ושל בין הערביים, היה נשחט על קרן צפונית מזרחית על טבעת שנייה. שחט השוחט, וקיבל המקבל. בא לו לקרן מזרחית צפונית, נתן מזרחה צפונה; מערבית דרומית, נתן מערבה דרומה. שיירי הדם, היה שופך על יסוד דרומית. לא היה שובר בו את הרגל; אלא נוקבו מתוך ערקובו, ותולה בו; היה מפשיט ויורד, עד שהוא מגיע לחזה. הגיע לחזה--חתך את הראש, ונתנו למי שזכה בו; חתך את הכרעיים, ונתנן למי שזכה בהן. מירק את ההפשט; קרע את הלב, והוציא את דמו. חתך את הידיים, ונתנן למי שזכה בהן. עלה לרגל הימנית; חתכה, ונתנה למי שזכה בה, ושתי ביצים עימה. קרעו, ונמצא כולו גלוי לפניו. נטל את הפדר, ונתנו על בית שחיטת הראש מלמעלן. נטל את הקרביים, ונתנן למי שזכה בהן להדיחן. הכרס, מדיחין אותה בבית מדיחין כל צורכה; הקרביים, מדיחין אותן שלושה פעמים במיעוטה, על השולחנות של שיש שבין העמודים. נטל את הסכין, והפריש את הריאה מן הכבד, ואצבע הכבד מן הכבד; והכבד לא היה מזיזה ממקומה. נקב את החזה, ונתנו למי שזכה בו. עלה לדופן הימנית; היה חותך ויורד עם השזרה, ולא היה נוגע בשזרה, עד שהוא מגיע לשתי צלעות רכות. חתכה, ונתנה למי שזכה בה, והכבד תלויה בה. בא לו לגרה; הניח בה שתי צלעות מכאן, ושתי צלעות מכאן. חתכה, ונתנה למי שזכה בה, והקנה והלב והריאה תלויין בה. בא לו לדופן השמאלית; והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן, ושתי צלעות רכות מלמטן. וכך היה מניח בחברתה; נמצא מניח בשתיהן שתיים שתיים מלמעלן, ושתיים שתיים מלמטן. חתכה, ונתנה למי שזכה בה, והשזרה עימה, והטחול תלוי בה; והיא הייתה גדולה, אלא של ימין קוראין אותה גדולה, שהכבד תלויה בה. בא לו לעוקץ; חתכו, ונתנו למי שזכה בו, והאליה ואצבע הכבד ושתי כליות עימה. נטל את רגל השמאלית, ונתנה למי שזכה בה. נמצאו כולן עומדין בשורה, והאברים בידן: הראשון, בראש וברגל; הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, וקרניו בין אצבעותיו, ובית שחיטתו מלמעלן, והפדר נתון עליה, והרגל של ימין בשמאלו, ובית עורה לחוץ. השני, בשתי ידיים; של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ. השלישי, בעוקץ וברגל; העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד ושתי כליות עימו, והרגל של שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ. הרביעי, בחזה ובגרה; החזה בימינו, והגרה בשמאלו, וצלעותיה בין אצבעותיו. החמישי, בשתי דפנות; של ימין בימינו, ושל שמאל בשמאלו, ובית עורן לחוץ. השישי, בקרביים הנתונים בבזך וכרעיים על גביהן מלמעלן. השביעי, בסולת. השמיני, בחביתין. התשיעי, ביין. הלכו ונתנום מחצי כבש ולמטה במערבו, ומלחום. וירדו ובאו להם בלשכת הגזית, לקרות את שמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"ה גם ללא האמונה הדתית, כל העובדות ההיסטוריות והמציאות המדינית-ביטחונית שוללות את השקפת השמאל. מספיק שהשמאלנים יתפכחו משיכרון השלום ויבינו ויכירו שמדינה לערבים בלב הארץ תהיה מדינת טרור כי באופן מהותי הם שונאים אותנו, כולל השמאלנים באות רמה ששנאו הנאצים אותנו, והטרו העברי לא החל מ-67' אלא הרבה קודם וגם לפני קום המדינה ודווקא הוויתורים לערבים הם הביאו עוד יותר טרור ממה שהיה בשנים שלפני הוויתורים האלו ולכן לא שייך לדבר על שלום איתם, וגם לא שייך לתת להם מדינה. וכן שיבינו אותם שמאלנים שכל טענות העערבים על חשיבות הארץ להם ועל "הלאומיות הערבית" הם שקרים כפי שרואים באופן הברור ביותר מהדברים שהבאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, בהנתן שהצלחנו לחנך את השמאל ולפקוח את עיניהם, מה צריך לעשות בקשר עם הערבים? (לא לדבר על שלום, לא לתת מדינה אלו דברים שצריך לא לעשות, אני שואל מה המסקנה האופרטיבית שלך כן לעשות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"ה כדי לדעת מה לעשות, צריך קודם לדעת מה לא לעשות: לא לתת לערבים עוד שליטה ביטחונית ובוודאי לא לאפשר להם מדינה עם צבא וכו' כי זה לא יביא לשלום אלא רק להחמרת המצב הביטחוני ולמציאות של מדינת טרור שגבולותיה קילומטרים ספורים ממרכז הארץ, מגוש-דן, השרון והשפלה, ומובן מרחק קצרצר מירושלים. מה שצריך לעשות הוא ליישב את יהודה ושומרון ומזרח ירושלים בכמה שיותר יהודים כי זו ארצנו ומולדתנו ולאף עם אחר אין זכות לאומית בארץ, נוסף על העניין הדיני-ביטחוני שללת לערבים את השטחים האלו רק יחמיר את המצב הביטחוני ולא יביא שלום כאמור לעיל, ונוסף לכך שכל דברי הערבים על חשיבות הארץ בכלל וירושלים בפרט בעיניהם, הם שקרים, וגם בקוראן אין זכר לכך וכתוב בו כמו בתנ"ך שזו ארצו של עם ישראל ואף ירושלים לא מוזכרת בתנ"ך אף לא פעם אחת לעומת מאות פעמים בתנ"ך. וכמו כן, הערבים על הר הבית מתפללים עם גבם וישבנם לכיוון המסגד כשפניהם למכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי רק דבר אחד אופרטיבי מדבריך שהוא לישב את יהודה ושומרון ומזרח ירושלים בכמה שיותר יהודים. אבקש שתמשיך ותפרט 1. ומה עם הגליל והנגב? 2. ומה עושים עם הערבים? 3. ומה יהיו גבולות מדינת ישראל לטעמך? 4. ומה עם עזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד 1. דיברנו כאן בהקשר של המחלוקת על יהודה ושומרון, אך בהחלט צריך ליישב גם את הגליל והנגב כמה שיותר ולא להפקיר אותם להתיישבות ערבית. 2. כמו שאמרתי בדבר החשוב ביותר הוא קודם כל לדעת מה לא לעשות וזה לא לתת להם מדינה שתהיה מדינת טרור בלב הארץ שגבולותיה קילומטרים ספורים מהשרון, גוש דן והשפלה. כל ויתור מדיני לערבים רק יחמיר את המצב הביטחוני ולא יקדם כל שלום. לכן מה שצריך לעשות הוא להשאיר את המצב כמות שהוא כי כל מצב אחר, של וויתור, רק יפגע בביטחון האישי של אזרחי ישראל. 3. הגבולות יהיו, חוץ מים התיכון במערב, נהר הירדן במזרח, ים סוף בדרום ולבנון והחרמון בצפון (עם הפסגה הגבוה ביותר בידינו ולא בידי הסורים כמו שזה עכשיו בגלל חלמאות ישראלית) 4. בעניין זה חשוב לומר מה היה צריל להיות עם עזה: לא היה צריך לפרק את ההתיישבות היהודית בגוש קטיף שהרחיקה יהודים רבים מטווח הטילים, וללא ההתנתקות היו הרבה פחות אזרחים תחת איום הטילים של החאמאס והיו להם הרבה פחות אפשרויות לירי ממה שיש להם עכשיו. לגבי מה צריך לעשות במציאות העכשווית: על כל ירי מעזה יש להגיב בעצמה לשטח שממנו נורה הירי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני שמח שאתה מסכים. האם לדעתך צריך להפנות את אותה תשומת לב שלטונית (הטבות ותקציבים) לגליל ולנגב, או אפילו לאחד מהם, ולהשוותם ליו"ש? 2. לכמה זמן אתה חושב להשאיר את המצב כמות שהוא? הרי הערבים בעזה רק מתרבים, ולא נעשים נחמדים יותר עם הזמן. מה אתה מצפה שיקרה בסוף אותה תקופת המתנה? 3. אתה רוצה את סיני חזרה? יש לנו שלום עם מצרים, למה להרוס ומה יצא לנו מהשטח הזה? אתה רוצה לכלול את ערביי יהודה שומרון ועזה (יכונו להלן פלסטינים) בתוך שטח מדינת ישראל? אתה רוצה לתת להם תעודת זהות או למנוע מהם זכויות אזרח? הרי לערביי ישראל יש תעודת זהות. אם אתה מרחיב את גבולות המדינה לכלול את האוכלוסיה הפלסטינית בשטחה איזה סטטוס תתן לתושבים ואם יהיה שונה מהסטטוס של ערביי ישראל הנוכחיים כיצד? 4. כשאתה מציע להעצים את העימות בעזה אתה גם צריך לתחום אותו. האם להעצים ללא גבול או לשמור על עצימות קבועה שהיא גבוהה מהעצימות הנוכחית? אבל רגע, אתה בכלל מציע להכניס את עזה לתוך גבולות המדינה. אם כך הכוחות המתאימים להכנס לשם הם משטרה ולא צבא. מה דעתך פשוט להקים תחנת משטרה (מאוישת במג"ב) כל מאה מטר בעזה כך שניתן יהיה למנוע פח"ע מראש. זה אמנם ידרוש כוחות שיטור גדולים אבל עשוי לקיים שקט. בכל אופן לירות בתותחים על אוכלוסיה בתוך גבולות המדינה מתאים יותר לאסד מאשר לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד 1. יש ליישב את חלקי ארץ ישראל באותה מידה גם בגליל, גם בנגב וגם ביו"ש ולא אחד על חשבון השני אלא כמה שיותר בכל חלקי הארץ. 2. מפני שהראיתי היטב שגם אין לערבים זכות לאומית על הארץ בכלל וירושלים ואין לארץ בכלל ולירושלים בפרט קדושה בעיניהם בפרט כשבקוראן עצמו שהוא הספר המקודש למוסלמים כתוב שהארץ שייכת ליהודים, וגם שהם לא מוכנים לשלום אעם יהודים ועם ישראל (אלא רק לדבר כמו הודנה) וכל הוויתורים והשליטה הביטחונית שקיבלו רק החמירה את המצב הביטחוני והגבירה את הטרור ולא קידמה כלל כל שלום שהוא, ולכן השליטה שלנו על הארץ צריכה להיות לתמיד. 3. לגבי סיני: ראשית, לא הזכרתי את סיני כלל כי היא לא בידינו, דיברתי על מה שבידינו שאין כל סיבה לוותר עליו מסיבות המובאות ב-2 ומפורטות יותר בתגובות הראשונות שלי בנושא זה. שנית, כשסיני הייתה בידינו כלמטוסי חיל האוויר היו יכולים לטוס יכול במחרחבב האווירי של ישראל. אז במספר המטוסים היום הגדול יותר מאז, אולי זה לא היה הצצב, אך עדיין יותר משמעותית מאשר היום. אני רוצה למנוע מצב של מדינת טרור שגבולותיה ספורים ממרכז הארץ ובכל מקרה וכאמור אין כל סיבה להגיע לכך כי עקרונית ומעשית לא מגיע להם מדינה מהסיבות הנ"ל. 4. אני לא מבקש להעצים אולי, אלא להגיב על הטרור של החמאס וארגוני טרור אחרים שם בכל העוצמה האפשרית כלפי אנשי הטרור ומוסדותיהם ולא כלפי האזרחים, אך כמובן לא לגמגם וכו' כשנהרגים בטעות גם אזרחים כי זה יכול להיות חלק בפעולות כאלו נגד גורמי טרור הפועלים מתוך אוכלוסיה אזרחית, ולא צריך בשביל זה פחות לפגוע בארגוני טרור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בס"ד בתחילת 4 הכוונה: "אני לא מבקש להעצים או לא להעצים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצים הסבר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ההסבר ל''תמידין כהלכתן'', מתוך מסכת תמיד מהמשנה בנוסח תימני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עכשיו אני מבין את הקשר בין הפסקה השלישית (הציטוט הגדול) לבין סוף הפסקה השנייה, אבל עדיין לא מבין את טעמו של אריק להביא את שתיהן, עם כל הפירוט. לא קריטי לי, סתם הרגשה של בדיחה שעברה לי הרחק מעל הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מעניין בארציות הפירוט של ה"תמידין כהלכתן" המזדמר דרך כלל כמצוות אנשים מלומדה, מגובה 40,000 רגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרגשה שלך נכונה. אני אנסה להסביר, אבל אני חושש שההסבר יהיה חלקי כי קשה לי להביא את התמונה השלמה שיש לי בראש בצורה לינארית אל הכתב. הביטוי "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם" מופיע בתפילת מוסף לשבת. הוא מבטא את הכמיהה של העם שגלה מארצו לשוב ולהתקרב (קרבן מאותו שורש) לאלוהיו. התפילות בכלל הן תחליף להקרבת הקרבנות לאחר שחרב בית המקדש. בבית המקדש היו מקריבים קרבנות פעמיים ביום (תמידים) בטקס שהמשנה מפרטת בקטע שהבאתי. כמו שידידיה אמר פרוט הטקס הוא מאוד ארצי וטכני1. השאיפה הדתית "ותחזינה עינינו בשובך לציון" היא לחידוש בית המקדש ועבודת האל ע"י אותה הקרבת קרבנות. אבל השאיפה הזו הפכה לאורך הדורות בגלות לשאיפה מאוד תאורטית. הדת היהודית הסתגלה לחורבן ולגלות. אם המשנה עוד שימרה את החוקים והמנהגים של דת שתלויה במקום ובזמן (הלכות המקדש, הלכות עבודת האדמה) התלמוד הבבלי כבר קיבל את הגלות כעובדה מוגמרת. יהדות הגולה הנציחה בתפילות את האבדן והגעגוע, וחיכתה למשיח כל יום שיבוא. אבל לא באמת, רק בתאוריה. בסופו של דבר העיקר היה לחכות. כי הטריק של הרמב"ם הוא שהמשיח ניכר במשיחיותו רק בדיעבד, אחרי שכבר קיבץ גלויות וכונן את בית המקדש. ובינתיים? מחכים. ה"בדיחה" שעשיתי היתה להנגיד את השאיפה היהודית התאורטית לשיבת ציון מול הביטוי המעשי שלה עם כל הדם והקרביים. ____________________ 1 אפשר לומר פרוזאי או אפילו טרחני- אבל זו המהות של הטקס. הקרבן התמים נושא עליו את חטא היחיד או הרבים ומאפשר מירוק עוונות. התפילה היא תחליף חלקי כי הקרבן שהיא דורשת הוא נפשי ולא פיזי. הנצרות תפסה על זה גל חזק בכך שישו הקריב עצמו לכפר על כל העוונות, בעיקר העתידיים, של מאמיניו. הטקס בכנסיה שאוכלים את "בשרו" ושותים את "דמו" הוא טקס של כפרת עוונות באמצעות קרבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. יפה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |