בתשובה לדרקוני שחר ראשון, 20/10/12 13:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז עכשיו התחלנו התחשבנות בנוסח הסימטריה הקדושה? בגין לא היה רוצח אבל בהחלט הגיע לו לספוג את מה שספג על מלחמת לבנון והוא עשה את הדבר הנכון כשהתפטר. אבל מחנה הימין לא נפגע מזה. פרס לא הצליח להביס אותו לגמרי ב84 ואריק שרון שהיה אשם מבגין לא פחות רק הלך מחיל אל חיל עד שנהיה לראש ממשלה. כך שהדיבורים על "מנהיג ישראלי מימין שהיה מביא אסון כזה על המדינה, היה מגורש במקלות" הם חסרי שחר. וואוו. ביילין מיעץ לאבו-מאזן. איך הוא מעז? את כנראה צודקת כי הרבה יהודים לא השתחררו מהאתוס הגלותי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתוס גלותי? נראה לך שיש מדינה בעולם שנמצאת בסיכסוך, ובאותו זמן המנהיג של אחד הצדדים מתייעץ עם מישהו מהצד שהוא נמצא איתו בעימות. אדם שאמור לשרת את הצד שלו והאינטרסים של הצד שלו ולא את הצד היריב והאינטרסים של הצד היריב. זה נראה לך סביר? מה זה "אתוס גלותי"? כל הסיטואציה הזאת היא פשוט לא נורמלית, בשום מקום אחר היא לא הייתה נחשבת כקבילה. ביילין מאמין שהפלשתינאים ויתרו על חלום מדינה מנהר עד ים, הוא טועה. אבל למדינה יש מנהיגים שניבחרו כחוק, הוא מתנהג כאילו זה לא משנה. (איך אמרת, יש הסכם מסגרת, הסכם ז'נבה). הוא מנסה להפיל את כישלון ההתקדמות לשלום על נתניהו, ובכך מסייע לצד הנגדי במילחמה על דעת הקהל העולמית, ובמסע הדלגיטימציה לישראל. במדינה שלא היה בה "אתוס גלותי" ברור שאדם פרטי לא רץ להציע חלקים מהארץ שלו בלי להתחשב בממשלה נבחרת ורצון הבוחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתוס הגלותי הוא זה המחלק את המצב ל"יהודים טובים, מסכנים ושוחרי שלום" מול "גויים רעים ומסוכנים". המציאות המורכבת יותר היא שיש מגעים שוטפים בין הצדדים, גם בימי נתניהו, כולל שיתוף פעולה בטחוני שבזכותו כרגע המצב יציב וסביר. על הרקע הזה בהחלט ייתכן שאדם מתון מהצד הישראלי ייעץ למנהיג פלסטיני כיצד להתנהל מול מנהיג ישראלי נוקשה יותר, לא על תקן יועץ קבוע בשכר (כפי שאפשר להבין מתגובתך) אלא כאחד הישראלים שאיתם בא אבו-מאזן במגע. נכון. כל מצב הכיבוש הוא לא נורמלי. אבל עם זה רובנו חיים בשלום כי לא איכפת לנו. הדיבורים על "פעולה בניגוד לרצון הבוחר" אינה לענין. גם נתניהו מבין את האינטרס הישראלי להגיע להסדר אבל אינו מעוניין לעשות זאת הן מסיבות פוליטיות-קואליציוניות והן מסיבות אידיאולוגיות. את המחיר נשלם בדם ובאיבוד הפרטנרים המתונים. את "המלחמה על דעת הקהל העולמית" (או במילה אחרת - Hasbara) כבר איבדנו כתוצאה מהכיבוש ומהדישדוש המדיני. האשמה של גורמים אחרים בכך היא בריחה מהמציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתוס הגלותי הוא שלך. זה אתה שרואה את היהודים בתור טובים מסכנים ושוחרי שלום. זה אתה שרוצה לראות את היהודים בתור טובים מסכנים ושוחרי שלום. זה אתה שמכריז על היהודים בתור עדה דתית שאינה מסוגלת למשול על עצמה ומזמינה אחרים למשל עליה. האתוס הציוני הוא שלא נהיה מסכנים. ואם צריך- גם לא נהיה טובים. ושלום נשיג לא בדרכי חנופה גלותיות שהן הדרך שלך. כבר התרגלנו שבכל תגובה שלך אתה תורם בלי להרגיש איזה מינוח מן הטרמינולוגיה האנטישמית או האנטי ישראלית החדשה, שהיא כולה טרמינולוגיה שלך, וגם עכשיו אתה לא מאכזב כשאתה תורם בלגלוג את המינוח הסברה באותיות לועזיות. משמע הצדקת העמדה הישראלית היא פעולה מניפולטיבית של פוליטיקאים. לנראטיב הישראלי אין זכות עמידה בפני עצמו. במילה אחת hasbara. אבל הפעם אתה תורם עוד תובנה. השלום הוא עניין של אינטרס ולא של אידיאה. וזה אגב שאתה מפרשן בגרוש את נתניהו. ההצדקה של תהליך השלום היא- לא לשלם בדם ולא לאבד פרטנרים מתונים. ואני חשבתי שאתה מצדיק את השלום בשלום. מסתבר שהיחס שלך כלפי תהליך השלום הוא יחס ציני. אנחנו לא מאשימים גורמים אחרים. הפלסטינים פעלו לפי האינטרס שלהם. הם עשו מה שהם חשבו שהם היו צריכים לעשות. אנחנו מאשימים אותך. אנחנו מאשימים את מחנה השלום. אנשים כמו רון פונדק, ושמעון פרס, ויוסי ביילין, ויוסי שריד שחשבתם עצמכם לאלוהים על פני אדמות ובאיזה היבריס, באיזה חטא יוהרה זועק לשמיים, הגדרתם את החזון שלכם בשמם של עמים אחרים. כאילו שיש לכם איזו עמידה במדיניות או באינטרסים של עמים אחרים ומדינות אחרות. במצב שכזה אין זה פלא למצוא מנהיג ישראלי, סגן שר חוץ לשעבר, בתור הקאדר הפלסטיני כמומחה ומייעץ לעניינים ישראלים בשירות האינטרס הפלסטיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מויסר חו''ח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |