|
האתוס הגלותי הוא שלך. זה אתה שרואה את היהודים בתור טובים מסכנים ושוחרי שלום. זה אתה שרוצה לראות את היהודים בתור טובים מסכנים ושוחרי שלום. זה אתה שמכריז על היהודים בתור עדה דתית שאינה מסוגלת למשול על עצמה ומזמינה אחרים למשל עליה. האתוס הציוני הוא שלא נהיה מסכנים. ואם צריך- גם לא נהיה טובים. ושלום נשיג לא בדרכי חנופה גלותיות שהן הדרך שלך.
כבר התרגלנו שבכל תגובה שלך אתה תורם בלי להרגיש איזה מינוח מן הטרמינולוגיה האנטישמית או האנטי ישראלית החדשה, שהיא כולה טרמינולוגיה שלך, וגם עכשיו אתה לא מאכזב כשאתה תורם בלגלוג את המינוח הסברה באותיות לועזיות. משמע הצדקת העמדה הישראלית היא פעולה מניפולטיבית של פוליטיקאים. לנראטיב הישראלי אין זכות עמידה בפני עצמו. במילה אחת hasbara.
אבל הפעם אתה תורם עוד תובנה. השלום הוא עניין של אינטרס ולא של אידיאה. וזה אגב שאתה מפרשן בגרוש את נתניהו. ההצדקה של תהליך השלום היא- לא לשלם בדם ולא לאבד פרטנרים מתונים. ואני חשבתי שאתה מצדיק את השלום בשלום. מסתבר שהיחס שלך כלפי תהליך השלום הוא יחס ציני.
אנחנו לא מאשימים גורמים אחרים. הפלסטינים פעלו לפי האינטרס שלהם. הם עשו מה שהם חשבו שהם היו צריכים לעשות. אנחנו מאשימים אותך. אנחנו מאשימים את מחנה השלום. אנשים כמו רון פונדק, ושמעון פרס, ויוסי ביילין, ויוסי שריד שחשבתם עצמכם לאלוהים על פני אדמות ובאיזה היבריס, באיזה חטא יוהרה זועק לשמיים, הגדרתם את החזון שלכם בשמם של עמים אחרים. כאילו שיש לכם איזו עמידה במדיניות או באינטרסים של עמים אחרים ומדינות אחרות. במצב שכזה אין זה פלא למצוא מנהיג ישראלי, סגן שר חוץ לשעבר, בתור הקאדר הפלסטיני כמומחה ומייעץ לעניינים ישראלים בשירות האינטרס הפלסטיני.
|
|