|
||||
|
||||
נמסך עור פנינו באור מסכים, תקתוקי המקלדת כקול הלמות לב, זורעים מבוכה בתלמי מלבנים, שמים מתג בפיכם. מלכנו - שעמום, מלכתנו - קלות דעת, רודים בנו כאשר נרדה בכם. מצג שווא לפניך, אחרון הנופלים, צבאנו הוא צל קרטונים אלקטרוני, על צלע גבעה, מחריד בני ישוב. בערוב היום נאווה וניקחם - נשלח יד גם אליך, אפופידס הנם. |
|
||||
|
||||
יפה!!! לדאבוני איני מבין כל כך בשירה, אך נראה לי שתפסת את הרעיון אותו הדגמתי (יתרון השם הבדוי). |
|
||||
|
||||
מזכיר לי שיר ידוע מהתיכון, אך איני זוכר איזהו. רק 'ראה שמש' לאב"ג עולה לי לראש. ובכן? |
|
||||
|
||||
תודה לאיזי שהזכיר לי, ע"י הלינק ב תגובה 88685 , שפעם הייתה בי איזושהי לחלוחית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |