בתשובה למאור, 10/03/02 13:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מגדיר קו ישר, בפשטות, כמרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות. זו לא הגדרה רעה, כי נדמה לי שהמשפט הזה נובע מ4 האקסיומות הראשונות של אאוקליד, בלי להשתמש באקסיומת המקבילים, כך שכנראה שזה תקף בכל שלושת המערכות הפורמליות להן אנו קוראים גיאומטריה. באשר לשאר ההודעה שלך, נראה שאנו מסכימים על התוכן, אבל מגיעים למסקנות הפוכות. אנחנו (כבני אדם), קוראים גם למשולש לא אאוקלידי משולש, ולכן התפיסה האאוקלידית של המרחב היא *לא* א-פריורית. נכון, היא קודמת לאחרות (עניין של חינוך), אבל אנחנו לא מוגבלים אליה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מגדיר קו ישר בין שתי נקודות כעקום דרכו האינטגרל הקווי מסוג ראשון הוא מינימלי, בעצמי.. (אם כי האינטגרל הזה מאד תלוי בהגדרה האוקלידית. ע"ע אורך המשיק בנוסחא.) בכלל, מהו המרחק שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהגדיר קו ישר כמינ' של אינטגרל אורך זה בערך כמו להגדיר כפל של A ב B כאינטגרל מ0 עד A על B. שתהיה בריא, כליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי ההגדרה הזו מאפשרת להגדיר מרחק גם על גופים מורכבים, או במלים אחרות, מרחק כאשר התנועה מוגבלת. וכמובן, ברגע שאתה רוצה גם לתת לכל נקודה במרחב ''קושי'' לעבור דרכה, עליך לחשב אינטגרל קווי מסוג ראשון של פונקצית הקושי, והנה קיבלת מרחק מוכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וכבר חשבו עליו לא מעט). קוראים לקווים האלה ''עקומים גאודזיים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מלטעון כי חשבתי על הרעיון הזה בכוחות עצמי. לעקומים הגאודזיים הללו רמזתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הייתה לי תשובה ארוכה יותר, אבל גיליתי שבעצם כתבתי דברים הפוכים למה שאני חושב, איכשהו. הנה הנוסח שלא יסגיר את הבלבול שיש לי עצמי:) אני חושב שיש הרבה דברים שהם לא משולשים שאני ואתה קוראים להם משולש, אבל אם נחשוב לרגע על המשולשים של אאא, שמורכבים ממקטעי _ישרים תלת מימדיים_, וננסה לתאר אותו כבעל סכום זוויות ששונה מ 180 מעלות - אנחנו לא נצליח. (סליחה על שאני לוקח את החופש לתאר את מה שאתה חושב:) "אהא!", אתה אומר בוודאי, "אני אצליח גם אצליח, הנה, אני מדמיין את זה בדיוק!". לכך אני יכול רק להגיד שאני בטוח שאתה לא מדמיין ישרים תלת מימדיים. אם הם היו ישרים תלת מימדיים הם היו נראים לך ישרים, לא עקומים (ואני מתאר לעצמי שדמיינת אותם עקומים). לחילופין, אתה פשוט לא מדמיין את כל המפגשים בו זמנית. הנה! חשבתי על ניסוי שיראה לנו אם האאוקלידיות היא אפריורית או לא: תבנה משולש קטן מעץ וקח אותו איתך ועם אאא אל החור השחור. סכום זוויותיו יקטן. אם תמשיך לראות את המקלות כישרים, האאוקלידיות של המרחב לא אפריורית. אם המקלות יראו לך עקומים, האאוקלידיות אפריוריות. לי אישית נראה הגיוני שלא רק שהמקלות יראו עקומים - הם יהיו עקומים. זה אומר שאני חושב שהאאוקלידיות אפריורית. ולמרות הניסוח הבוטח, יש לי ספקות בקשר לניסוי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא, שבחור השחור גם המוח שלך, והעיניים שלך, וכל הגוף שלך, יתעקם. אבל כל זה אקדמי, כי אין חורים שחורים - יש גרבסטרים (כוכבדים. איך אני?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, אבל גלעד ואאא נוסעים לשם, לא אני. אתה מתכוון לכך שחורים שחורים חורים להרבה אנשים, במיוחד פיסיקאים, בגלל שהם לא שחורים, החורים? יש שחורים שחורים מתחילים לקרון, אבל אני חושב שחורים שחורים שחורים בדרך כלל, לפחות יותר מקרינת הרקע של היקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם התייחסתי לפתרון חדש לבעיית דחיסת המסה. (דהיינו, מה קורה כשהמון מסה מתרכזת באיזור מצומצם.) לכוכבדים, בניגוד לחורים שחורים, אין סינגולריות, ולכן הם תואמים יותר ליחסות הכללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, עם זה כבר הסכמתי מזמן. אם תגביל אותי לדמיון משולשים אאוקלידים (וזה מה שאתה למעשה אומר), וודאי שלא אוכל לדמיין אותם עם סכום זוויות השונה מ180, עניין של הגדרה. זה גם נקרא "לצייר את המטרה מסביב לחץ", אבל מי אני שאגיד לכם מה לצייר ואיפה... ועם אא"א אני לא הולך לשום חור שחור. בטח לא בפגישה ראשונה. (אגב, GeG, עם כל האא"א פה, וה-אאא שם, אתה לא רואה כמה הקשות מקלדת היית חוסך עם הייתי יכול לכתוב בפשטות "שי") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טוען בתוקף לשגיאת הקלדה, לא כתיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תגידו על מה אתם מתדיינים? לא בקנטרנות, רק כדי שאדע איפה אתם עומדים. עד כמה שאני מבין, אני אפילו לא צד בעניין, ואם כן, מקווני (ותודה לאשר לבשן) שאני צד שלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, אא"א הוא קאנטייני - היינו, הוא נשבע בשלושת הביקורות של קאנט (1). מבחינתו זה אומר, בין היתר, שהוא: א. לא יכול לומר דבר על המציאות כפי שהיא באמת ב. מאמין שתפיסתנו את המציאות מקובעת עקב הצורה בה אנו בנויים (2) ג. דואליסט אפיסטמולוגי (לשיטתי) (3). בלי קשר לקאנט, אא"א מאמין, כמוני, ששפת הפילוסופיה צריכה להדמות ככל האפשר לשפה מדעית (חח"ע). (זו כמובן הבנתי את תפיסתו של אא"א, והוא מוזמן לתקן) אני מסכים איתו על א. (ואחרי דקארט כמעט כולם מסכימים על א.) וחולק איתו על ב. ו-ג. כל העניין של מה הוא משולש, וכיצד הוא נתפס ולמה, הוא בקשר ל-ב. מסתבר שבהקשר זה אני קונוונציליסט במידה מסוימת (4), ואני מנסה להראות לאא"א ששאר האנושות לא מקובעת בתפיסה קטגורית. הויכוח על מה קיים ואיפה הוא באשר לג. ירדן סיפר לי שאני בהקשר זה אלימינטביסט (5), ואני מנסה להראות לו שהשימוש ב א-חומר (ואני עדיין לא בטוח מה זה בדיוק) גורר דו משמעות בשפה, שהוא דבר לא רצוי. אני מקווה שאא"א יאות להגיב ולתקן אי דיוקים. (1) ביקורת התבונה הטהורה, ביקורת התבונה המעשית וביקורת כח השיפוט, נדמה לי שמם. (2) קאנט מחלק את התפיסה שלנו את העולם ל12 (אני חושב) קטגוריות, הקובעות את תפיסתינו את המציאות. (3) מתאר את המציאות הנתפסת תוך שימוש בחומר ו א-חומר. (4) היינו, מאמין שהתפיסה שלנו היא פועל יוצא של גם של התיכנות שעברנו, ולא רק של החומרה איתה נולדנו. (5) לפחות באשר להגדרות הקיום שלי: http://www.philosophypages.com/dy/e.htm#elim. אני לא רדוקציוניסט קיצוני כמוהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, נראה שהסברתי את עצמי כיאות (או שאתה הבנת את ההסבר הזה למרות צורת ההעברה הלקויה שלי...) [אי-דיוקים קטנים קיימים, אבל הם זניחים ואין לי כוח לתקן] רק לגבי סעיף ג., אפתיע ואומר שאני דווקא אידיאליסט-אפיסטמולוגי. את החומר אני מניח טרנסצנדנטאלית, כמו קאנט. קרי: תכליתי - תנאי מכונן לכל הכרה מדעית. *מזה* אפשר לגזור אפיסטמולוגיה דואליסטית. [לפרטים נוספים, שטייניץ או רוטנשטרייך] שוב, הספר של שטייניץ, "לעולם תהא המטאפיזיקה" מתעמת לדעתי ישירות עם גישתך שלך. מומלץ. זה יעשיר מאוד את הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אידיאליסט? אררר, בעיני זה כשל מהותי בהבנה (באשמתך, אגב), ואני מסכים שניתן להשתמש בשפה חח"ע גם מתוך האידיאליזם, שמבחינתי הוא בלתי פריך. (ואת הספר של שטייניץ אתפוס בהזדמנות. אבל זה יעשיר רק את הדיון *הבא*) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כשל? ואיפה לא הסברתי טוב? [כמובן, אינני אידאליסט כלל. אינני טוען טענות לגבי האונטולוגי] שטייניץ, במחירים מעליבים: http://www.bookme.co.il/ItemPage.asp?item_id=875 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי גלעד, מצאתי חור בנחלת-בנימין, שאנחנו פשוט חייבים ללכת לשם. ואגב, אין לי בעיה להתפשר על GeG. רק שלוש אותיות (קצר יותר מהקיצור שאני השתמשתי לציון שמך: 'גלעד ברזילי', שקוצר ל 'גלעד'. אפילו קצר יותר מרב"י, בהעדר הגרשיים!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלט שיפט - שיפט ג'י - אי - שיפט ג'י - אלט שיפט. גם כן פשרה. אני נשאר עם אא''א או גא''ג. למרות שמוצא חן לי בזמן האחרון הקניבל השמימי. הייתי מעדיף לכתוב ''שי'', אבל נו, רצונך - כבודך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |