|
||||
|
||||
"אני לא מסכימה עם הניתוח שעשית לריאיון" הניתוח היה די תיאורי (יש לי נטיה כזו להאריך בפירוט הרמנוייטי, העירו לי על כך לא פעם בכתיבתי האקדמית), כך שלא ברור לי עם מה את לא מסכימה. "אבל אם מעניינות אותך הכמויות, באותו קישור שציינתי יש שלל קישורים לכתבות של רופאים המדווחים מבתי חולים על כמויות התינוקות שמגיעות אליהם." את ה"כמויות" כבר חילצנו ממקורות יותר מאוזנים. זה מה שחסר במקורות הנידונים שלך, איזון וישרה בסיסית (אקדמית או לא אקדמית). אין צורך לסתמך על מקורות שבאופן ברור למדי מסלפים נתונים. אם ארצה למשל להתעמק בביקורת לגיטימית על מוסד הפסיכיאטריה, לא אעשה זאת באתרים של סיינטולוגים. אם את מרגישה לא מובנת, אין לך אלא לבוא לעצמך בטענות. מתגובה 601628 את תוקפת את המילה מהזווית הרפואית. ואז כשמשיבים לך (ויש בהחלט מה להשיב ולערער) את אומרת בתגובה 601684 ש"בסופו של דבר הדיון הרפואי מיותר כי בישראל לא מלים מסיבות רפואיות אלא מסיבות דתיות, אז לנסות להצדיק ראציונלית טקס דתי שאין בו ראציונליות אלא סמליות ורגש, זה מיותר." - מיותר כל עוד הנתונים לא תומכים במה שאת אומרת? מיותר משום שהתשתית הרגשית חסרת הרציונליות שלך נחשפת? כשכותבים על "זכותו של התינוק על גופו (כולל איבר מינו)" (תגובה 601731) ועל אי היכולת להשוות בין פגם מולד לעורלה כ"חלק טבעי מאיבר שכל התינוקות נולדים איתו" (תגובה 601693) זו מיסטיפיקציה של שלמות הגוף. וברור שיחסך להליכים כירורגיים אחרים שונה משום שאת לא כותבת עליהם בהתלהמות, טוענת שהם מחוץ לחוק ומוסיפה שלל קישורים עם סיפורי אימה. אבל אני מוכנה לקבל שמה שעומד בבסיס ההצפה שאת מחוללת כאן היא פחות אידאליזציה של הגוף ויותר התקבעות אמוציונלית על דמויות התינוקות הבוכיים שמופיעים באתרים שאליהם קישרת. מקובל שכל אחד משליך על עצמו ובני ביתו. הבעיה היא שאת משליכה על כולנו. כי אחרי שטוענים שברית המילה אסורה כבר בחוק, שזו האירוניה ופשוט לא אוכפים זאת כי זו המסורת וכך מקובל. (תגובה 601657) אז הטענה שאת לא מבקשת להוציא את ברית המילה מהחוק היא קלושה. כאשר אני נתקלת באדם שטוען שמדינת ישראל איבדה את הלגיטימיות המוסרית לקיומה/ היתה מלכתחילה טעות היסטורית והוא מקבל את קיומה מפאת העובדה שהיא לא חדלה להתקיים - אני מבינה שאותו אדם תומך בחיסול המדינה. העובדה שהוא יגיד שלא, מה פתאום וכמה מחבריו הטובים ביותר ישראלים בני ישראלים לא משנה עובדה זו. יכול להיות שהדיבורים על ביטול המילה והשחיטה הכשרה הן רק בגדר הפרכות בלונים באויר עבורך. אבל באירופה שבה פעילות לוביסטית בנושאים הללו מניבה תוצאות ומביאה להוצאתן של הפעולות הללו מחוץ לחוק, המשמעות הדברים הרבה יותר כבדה וחמורה. את לא רק בוחרת לשלול חלקים במסורת, היה ניכר בתגובה הראשונה שלך שאת לא מבינה את רובה של המסורת ולא יודעת להתמודד עם טיעונים מתחום התאולוגיה. וזה בסדר גמור. איש כאן לא מנסה לדחוף לך את הדת היהודית, ואף אחד בשום נקודה בדיון לא טען שיש לחייב אותך או כל מאן דהו בקיום ברית מילה. אבל את לא רק טוענת שברית מילה היא מחוץ לחוק. את מנסה כאן בכל דרך אפשרית לעשות דה לגיטימציה למי שתומך בתהליך, ולהוקיע אותם כחסרי מוסר או פשוט חסרי שכל ופרימיטיביים. חוסר סובלנות הוא מנהג אוניברסלי קדום ש*אני* הייתי שמחה לראותו עובר מן העולם (לא שיש לי אשליות לגבי זה). מה שאני יכולה לעשות בנתיים זה להסביר לאלה שאוחזים בחוסר הסובלנות שלהם שהם לא מתקדמים ולא נאורים ושיש להם עוד הרבה מה ללמוד. |
|
||||
|
||||
הסיבה שהפסקתי לענות לך בהרחבה כבר לפני כמה הודעות היא שתרבות הדיון שלך מאוד לא נעימה לי. את לא מכירה אותי, אין לך מושג מה הרקע התאולוגי שלי או בכלל, ובכל זאת את מכניסה לי מילים לפה ומשייכת לי כוונות שאין לי. אני עונה בלקוניות פשוט כי נשבר לי; אולי יש לי בעיה בהבעה ואני לא ברורה, אבל אני עושה כמיטב יכולתי ולא יכולה לשלוט במוחם של אחרים ובכלל זה בפרשנות שאת מתעקשת להעניק לדבריי. אני מתמקדת בנקודות המסולפות העיקריות רק כדי להעמיד את הדברים על דיוקם. אני לא חושבת שהמקורות שציינתי מסלפים נתונים, הכמויות שהובאו שם נלקחו מציטוטים של רופאים בכלי התקשורת. התייחסתי למילה מהזווית הרפואית כי זה הליך כירורגי; כשכתבתי שהדיון הרפואי מיותר הכוונה הייתה לכך שבישראל הוא לא נעשה מסיבות רפואיות ולכן היתרונות הרפואיים שמוצגים הם צידוקים בדיעבד. שוב, אין לי שום "מיסטיפיקציה של שלמות הגוף". ברית מילה אינה ניתוח קוסמטי והסיבה לכך שאני לא כותבת כאן על הליכים כירורגיים אחרים היא שזה לא דיון בתהליכים כירורגיים באשר הם; לא מכיוון שיש לי יחס שונה כזה או אחר אלא שמבחינתי זו הסטה של הדיון לנושא לא רלוונטי. זכותי לבחור במה לדון; לא זכותך ליחס לי טענות ודעות שלא כתבתי ו"ברור" לך שאני חושבת כך או אחרת אחרי שאני מסבירה שוב ושוב שאני פשוט לא מעוניינת לדון בכך (ולא, אני לא יכולה להתחיל להתייחס לזה בקטנה רק כדי להוכיח כך או אחרת ולומר מה דעתי בנושא כי זה בדיוק יהיה כניסה לדיון בנושא שאינני רוצה לדון בו מלכתחילה!). חבל שאינך מסוגלת לכבד את הבקשה ולהניח לכך. כמו כן חבל לי שבמקום להתייחס למה שבאמת כתבתי (שחור על גבי לילך) את מחליטה שאת מכירה אותי טוב יותר מעצמי ומחליטה לערוך ניתוחי אישיות או לחפש בין השורות דברים שלא נמצאים שם. כאמור, כתבתי מפורשות (ויותר מפעם אחת) שאני לא מבקשת להוציא את ברית המילה מחוץ לחוק אז זה לא "קלוש", זה מה שאמרתי. ציינתי את העובדה שהיא כבר מחוץ לחוק אך הוא לא נאכף כדי לחזק את הנקודה שאני לא רואה בכך טעם. "את מנסה כאן בכל דרך אפשרית לעשות דה לגיטימציה למי שתומך בתהליך, ולהוקיע אותם כחסרי מוסר או פשוט חסרי שכל ופרימיטיביים" – לא אני לא. אני חיה בחברה שבה רוב האנשים עדיין מלים את ילדיהם וזה כולל משפחה וחברים קרובים, וכפי שציינתי אני לא מטיפה להם, קל וחומר חושבת עליהם את כל הדברים המכוערים שכתבת כאן וייחסת אליי. לגבי התוכחה המתנשאת שבסוף דברייך, לא נותרו לי אלא שלוש מילים: הפוסל במומו פוסל. |
|
||||
|
||||
"הפוסל במומו פוסל." נכון, תודה, מלאכתי נשלמה. אני לא מכירה אותך, את תולדותיך, את הרקע שלך וההרגלים. הם לא מעניינים אותי גם במיוחד. כל מה שאני מתייחסת אליו הוא תגובותיך בדיון. ועל פיהן - על אפך וחמתך - אני יכולה להסיק על הרקע האינטלקטואלי שלך (שהוא באופן בולט לא מדעי ולא אקדמי) ועל הרטוריקה שלך (שאותה ניתחתי בפירוט עם מובאות בתגובה הקודמת). אני לא חוזרת בי מהניתוח: את העלית באוב את ההקשר הרפואי של המילה, וגם את ההקשר המשפטי1. אחר כך באת בטענות שמתווכחים איתך (בנושא הרפואי) ומייחסים משקל בכלל למה שאת כותבת (בנושא המשפטי). כל התגובות שלך מלאות ברטוריקה שיפוטית מוסרית. את בעצם מוקיעה את כל מי שבוחר למול את בניו. חוץ מהתגובה הראשונה שלך התוקפנית כלפי כותב דתי, פיזרת לא מעט הערות מתנשאות על דתיים. אלה הם גילויים שונים של דה-לגיטימציה רטורית. מהתגובה הראשונה שלך בדיון כאן שמרת על טון מתנשא, הגעת מסקנות לא נכונות שמבוססות על נתונים מעוותים, שמת עצמך בעמדה שופטת כלפי כולם - רופאים, אנשי חוק, אנשי דת, דתיים וחילוניים. וייחסת מושאי ביקורתך הרבה דברים שהם לא אמרו. זו היתה התרשמותי ממך, ולזה אני הגבתי. לכן אני מודה לך שוב שפסלת בתגובה למעלה את כל מה שצרם לי בתגובות שלך. 1 - בטענה שהברית מחוץ לחוק - טענה שהיא לכל היותר פולמוסית (והאבסורד הוא שאת כנראה אפילו לא מבינה את הפולמוסיות, ואת העובדה שמדובר בפרשנות שלא תעמוד במבחן משפטי, ולא רק בגלל הנורמות). |
|
||||
|
||||
את טועה לגביי, עובדתית. אבל כבר הבנתי שמבחינתך הניתוחים שאת עושה לי נכונים יותר מהמציאות ושכל ההתנצחות שלך מולי כבר מזמן לא נוגעת לברית מילה אלא לניסיון להקטין אותי ולעשות לי דלגיטימציה, אז תבלי. בבקשה, לא אעמוד יותר בדרכך. |
|
||||
|
||||
מרתק - לקרוא ולא להאמין. איך ניתן לשכנע מישהו אם אין אפשרות לשכנע בצורה לוגית?!? אני תומך לחלוטין בדעותיך trilliane, נהנה לקרוא את תגובותיך הסובלניות, המושקעות וההגיוניות. וחבל ש"היא" מתקשה לראות את מה שכל כך ברור. רציתי רק שלא ירפו ידייך - מלבד "היא", אחרים קוראים אותך, מבינים ומשתכנעים. |
|
||||
|
||||
עוד מישהו רוצה לנסות לשכנע אותי עם הנוסח הזה? |
|
||||
|
||||
צפריר - אתה באמת חושב שמשנה לי שתשתכנע?!? או שאייל אחר ישתכנע? חשוב לי שהדיון יהיה מעניין - כך ניתן ללמוד ממנו. אם ניסיתי לשכנע מישהו במשהו בתגובתי, זה פשוט לשכנע אנשים לענות ל-trilliane בצורה עניינית, לתת לה מענה שיהווה אתגר אינטלקטואלי, לכתוב לה איזה נימוק יצרתי שכולנו נילמד ממנו. הלא זו הסיבה לקרוא את האייל! |
|
||||
|
||||
"אני יכולה להסיק על הרקע האינטלקטואלי שלך (שהוא באופן בולט לא מדעי ולא אקדמי" - זה עבור אלה שלא שמו לב להערתך הקודמת על כך שאת אקדמאית, הה? בסדר, הפנמנו: את אקדמאית, טריליאן לא, ניצחת. (טריליאן דווקא כן אקדמאית (בלשנות?), אבל מה זה משנה?) |
|
||||
|
||||
תודה, אבל זה באמת לא משנה... :-) אני לא חשה צורך לשתף את כל העולם במה למדתי, כמה ואיפה (קל וחומר כשזה ממש לא רלוונטי לדיון). מי שצריך לדעת יודע ודי לי בכך. אני לא אוהבת להשתתף במשחק שבו מישהו שלא מכיר אותי מחליט לגביי דברים ואז מכניס אותי למגננה שבה אני צריכה "להוכיח" כל הזמן שהוא טועה לגביי. אם אשתף פעולה פירוש הדבר שאני מאפשרת להפוך את חיי האישיים לנושא הדיון ואני לא מוכנה לתת לכך לגיטימציה. |
|
||||
|
||||
לא, זה היה מיועד למגיבה ספציפית שטענה בתוקף שהיא ''לא הדיוטה''. ובההערה הקודמת (הייתי צריכה לבדוק על מה אתה שח) טענתי שאפילו במאמרים אקדמאים (איפה שנורא נורא מתאמצים) מבנה הטיעון שלי כולל המון קטעים תיאוריים, כמו בתגובה למעלה שטריליאן פסלה כפרשנות גרידא. אני מורגלת בכך שאנשים בעלי רקע אקדמי מנצלים לפחות חלקית את הרקע שלהם בדיונים. הם מכירים כבר מושגי בסיס, או טורחים לרכוש את הידע המינימלי לגבי משמעותם. הם מתמודדים עם טענות שמועלות כלפיהם הן במישור העובדתי והן במישור הרטורי. הם מצליחים לרוב להעריך את מידת הביסוס הקיימת בטקסט שהם מפנים אליו ושאליו הם מופנים, וטורחים להבדיל בין עיקר וטפל. טריליאן לא נקטה באף אחת מהפעולות המוזכרות לעיל, ושלתה במקום זה עלבונות אישיים מתוך התגובות שהופנו אליה. זה דרדר כל נסיון התמודדות איתה לגירסה הכי פחות מתוחכמת של פאנץ' וג'ודי. קצת נמאס לי מגן הילדים שנוצר כאן בכיסי דיונים שונים. לכן תגובותיך מלאות התוכן מן השעות האחרונות שאינן כוללות עלבונות, פרובוקציות וסתם עקיצות מרעננות, מחדשות ותורמות הרבה לדיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |