|
||||
|
||||
נכון. אבל אין שום סיבה שנייר מגובה במתכת יתפס כרציני יותר. ואין שום סיבה ששיקולים מוניטריים יהיו כפופים לנדירות של מתכות, ולא ליכולות ייצור, משאבים, אקולוגיה וכו'. |
|
||||
|
||||
לא הנייר רציני יותר אלא המדינה שהנפיקה אותו, אם גיבתה אותו בזהב. פוליטיקאים, אם תרשה להם, ידפיסו כסף עד שיגמרו כל העצים בעולם. כדי למנוע הדפסה בלתי מבוקרת מקבלות עליהן ממשלות הגבלות פיסקליות מרצון. גוש היורו דורש תנאי סף פיסקליים מכל המשתתפות בו, ממשלות קובעות תוואי רב שנתי לגרעון וכן הלאה. הכל כדי להוכיח רצינות. בסיס הזהב היה המגבלה החמורה מכולן, פשוט משום שכמות הזהב במחסנים סופית לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אני כמובן מסכים - האמון ניתן בזכות רצינות המוסדות שעומדים מאחוריו. עם השלב הבא אני כבר לא מסכים - אמון לא צריך להיות נגזרת של זהב. אין שום סיבה שהמדיניות המוניטריות האופטימלית תהיה הכפפה לבסיס שרירותי לחלוטין שלא תלוי בשום צורה בשינויים טכנולוגיים, בכושר ייצור, במצב הכלכלי וכו'. כמובן שבהקשר אינפלציוני, בסיס כזה חשוף פחות להיפר-אינפלציה של ספקולציות רעות. בסדר. כנראה שלכל שיטה שרירותית יש כמה יתרונות. לאין שיעור יהיה עדיף פשוט לנהל מדיניות מוניטרית אחראית יותר, ואם אין לך אמון, בצדק, באנשי הפיננסים שיעשו זאת, צריך לנסח מדיניות תמריצים שתטיל מחיר גבוה מאוד על סיכונים בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
כמות הזהב סופית, אבל אפשר ליצור מטבעות מזהב וכסף ביחסים משתנים ובכך לפחת את ערכם של המטבעות. זה נעשה פעמים רבות בהיסטוריה. בסיס הזהב היא כנראה מגבלה שהממשלות השונות לא יעמדו בה ולכן יעקפו אותה. |
|
||||
|
||||
כמות הזהב במחסנים סופית לחלוטין אבל החסם העליון שלה אינו ידוע. יש מכרות זהב. הדרישה לגיבוי בזהב דווקא מגוחכת: אם מתגלה בישראל מכרה זהב, הממשלה זכאית להגדיל את מספר השטרות שבידה, אבל אם מתגלה גז, היא חייבת למצוא מישהו שייתן לה זהב תמורתו לפני שהיא מדפיסה כסף? למה לשלם עמלה מטורפת כזו למפיקי הזהב ולסוחרים בו, במקום לעשות בגז שימוש מועיל? כל עוד יש נשמר היחס בין הסכום הנומינלי של שטרי החוב שהנפיקה המדינה לבין שווי המשאבים שבשליטתה, אנחנו בסדר. |
|
||||
|
||||
קצת מורכב להבטיח להמיר את השטרות שהממשלה מנפיקה בגז דווקא. בסיס הזהב או כל בסיס משאבים אכן מגביל את הצמיחה. בכלכלות מודרניות הרי עיקר הפעילות הכלכלית היא בכלל שירותים ולא חקלאות או תעשיה. אם השתמע מתגובותי כאילו אני תומך בחזרה לבסיס הזהב הריני להזים את הרעיון. |
|
||||
|
||||
התפקיד של הזהב במערכת המוניטרית נקבע כנראה בגלל הביקוש הקשיח אליו ובגלל העמידות שלו (זהב לא מחליד או מתפורר). |
|
||||
|
||||
וגם, חוששני, בגלל המסורת, והאשליה שמדובר במוצר מוחשי ולא בערך מופשט. |
|
||||
|
||||
האירוניה היא שבמערכת הפיננסית המודרנית המיעוט מחזיק בזהב פיזי והרוב מחזיקים בניירות - תעודות של זהב ונגזרות שונות שלהן. |
|
||||
|
||||
זה לא תמיד היה כך? אאל"ט, הרוב היה מחזיק במטבעות אחרים (כסף, נחושת), אם בכלל. |
|
||||
|
||||
תלוי במקום ובזמן, אבל בדרך כלל כנראה זה היה נכון. האירוניה נמצאת בכך שכיום החשש מפני קריסת מערכות כלכלית דוחף הרבה אנשים להשקיע בזהב אלא שרובם עושים זאת בתוך המערכת באמצעות ניירות. מחירו של הזהב המריא בעשור האחרון אבל במקרה של קריסת המערכת רק מי שמחזיק זהב בכספת או על צווארו יוכל להנות מחוף המבטחים הזה, ומי שמחזיק ניירות יוכל לעשות מה שעושים עם נייר - לנגב. הודעת הבנק המרכזי האמריקאי מאתמול מביאה את האבסורד לשיאים חדשים. הזרמות הכסף העצומות לא עזרו לכלכלה (לתעסוקה, לצריכה, לשוק הנדל"ן) אלא למערכת הפיננסית בלבד. החזקת הרבית הנמוכה באופן מלאכותי מוסיפה עוד ועוד עיוות וחוסר איזון לשווקים המעורערים ממילא. קצב הדפסת הכסף הולך וגובר אבל התוצאה היחידה שנראית לעין היא ניפוח מחירי סחורות פיננסיות, שעוזרת כמעט בלעדית למוסדות הפיננסיים ול 1%. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לאנשים היום אין הרבה ברירה מאחר והחזקת זהב שלא לצרכים תעשייתיים/תכשיטים/מטבעות נדירים היא בלתי חוקית בהרבה מאוד ארצות, כולל ארה"ב וישראל. |
|
||||
|
||||
יש לך סימוכין לטענה הזו (לגבי שתי המדינות) ? |
|
||||
|
||||
לא. ואני כנראה טועה בנקודה הזאת. ידוע לי שהיה איסור בחוק על החזקת מטבעות ומטילי זהב בארה"ב החל משנת 33 בה החרים הממשל את הזהב מהאזרחים, בירור שערכתי עכשיו מבהיר שהמגבלה הזאת הוסרה ב74. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |