|
||||
|
||||
כמות הזהב במחסנים סופית לחלוטין אבל החסם העליון שלה אינו ידוע. יש מכרות זהב. הדרישה לגיבוי בזהב דווקא מגוחכת: אם מתגלה בישראל מכרה זהב, הממשלה זכאית להגדיל את מספר השטרות שבידה, אבל אם מתגלה גז, היא חייבת למצוא מישהו שייתן לה זהב תמורתו לפני שהיא מדפיסה כסף? למה לשלם עמלה מטורפת כזו למפיקי הזהב ולסוחרים בו, במקום לעשות בגז שימוש מועיל? כל עוד יש נשמר היחס בין הסכום הנומינלי של שטרי החוב שהנפיקה המדינה לבין שווי המשאבים שבשליטתה, אנחנו בסדר. |
|
||||
|
||||
קצת מורכב להבטיח להמיר את השטרות שהממשלה מנפיקה בגז דווקא. בסיס הזהב או כל בסיס משאבים אכן מגביל את הצמיחה. בכלכלות מודרניות הרי עיקר הפעילות הכלכלית היא בכלל שירותים ולא חקלאות או תעשיה. אם השתמע מתגובותי כאילו אני תומך בחזרה לבסיס הזהב הריני להזים את הרעיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |