בתשובה להאייל האלמוני, 08/07/12 19:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אוהב ספרים, והטובים שבהם ראויים לקריאות חוזרות. אני גם מקשיב לאלבומים מסוימים יותר מעשור אחרי יציאתם. זה עד כדי כך פשוט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך קובץ מוזיקה באוף שלך שנגן סביר (לדוגמה: VLC) לא יודע לנגן? להערכתי התאימות לאחור מהבחינה הזו (של הקבצים) טובה מאוד ותמשיך להיות טובה מאוד גם בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הבדל בין מוזיקה לספרים, למיטב הבנתי מוזיקה אנשים באמת שומעים שוב ושוב (ולדעתי דווקא בגלל זה המעבר של מוזיקה למדיום דיגיטלי היה כל כך הרבה יותר מהיר ומשמעותי מספרי קריאה). יש באמת הרבה ספרים שאתה קורא שוב ושוב במשך יותר מעשור? ובאמת כל כך קשה יהיה לך לגבות אותם פעם בחמש שנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה, קשה, אתה מדבר עם אדם שלקחו לו 3 שנים לקבל את סרט החתונה שלו (ואל תזכיר את התמונות...) ומה לגבות, עוד יש אלבומים שיש לי רק על קסטות. ויש לא מעט ספרים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יש ספרים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב גם על פני עשרות שנים. לא רבים, אבל יש. למה צריך לדרוש מהצרכן נטל של גיבוי תקופתי, כדרישה המובנת מאליה? זה נשמע כמו "באמת כל כך קשה ללכת לכוון את מכונת הכביסה שלך אצל מכוון מכונות כביסה פעם בחמש שנים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי עד כמה התהליך פשוט. אם ממילא שומרים את כל הספרים בספריה, הרי מן הסתם זה אחד הדברים שהיא תדע לעשות. וזה לא יקרה ''פעם בחמש שנים'' אלא כחלק מתהליכי מעבר מחשב או משינויים דומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של חברה מסחרית, הגיבוי פעם בחמש שנים (אני מניח שהם עושים את זה לפחות פעם בשבוע) הוא אוטומטי, ז"א את לא צריכה לעשות כלום, אלא אם כן את ממש לא סומכת עליהם. גם במכונת כביסה צריך לטפל, ואפילו להחליף פעם בכמה שנים. גם במכונית את צריכה לטפל באופן סדרתי. למדיח כלים צריך להחליף את המלח כל כמה זמן, במדפסת צריך להחליף דיו, שירותים נסתמים מידי פעם, למזגנים צריך להחליץ את הגז, ואני לא חושב שהיתה לי נורה אחת שהחזיקה יותר מחמש שנים... אפילו במחשב שאת משתמשת עכשיו צריך לטפל מידי כמה זמן, ואפילו להחליף אותו פעם בעשור. זה העולם המודרני וזה מחירו, ודווקא בספרים דיגיטלים, שמישהו ממש מוכן לעשות לך את העבודה וכל מה שאת צריכה זה להשאר מחוברת לרשת ולבדוק שהם לא פושטים את הרגל, דווקא שם זה מציק לך?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מציק לי. כי בעלות ובטרחה של תחזוק מכונת הכביסה אני מוכנה לטפל - זה עדיף לי על פני כיבוס כל הכביסה שלי ביד. כנ"ל המזגן, אני "מסכימה" לנקות את המסננים שלו כי עדיף לי להשתמש בו ולא להזיע כל היום. אבל בעניין הספר הדיגיטלי, אני מעדיפה לגמרי כאובייקט את הספר מנייר, ועדיין לא השתכנעתי שקידוד דיגיטלי של כל הטקסטים שאקרא בחיי הוא עדיף לי. אז למה שאתאמץ? "זה העולם המודרני וזה מחירו" - נו באמת. טיעון אוטומטי של הקדמה המיטיבה לא קונה אותי. לא *כל* מה שחדש הוא גם עדיף. אני מעדיפה לברור, לבדוק ולהחליט בעצמי. לפחות כל עוד אני יכולה והשוק לא התחלף במלואו, אמשיך לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, לספרים אלקטרוניים לא צריכים ארוניות ספרים. ובספרים אלקטרוניים לא תהיה תולעת ספרים (מהסוג המקורי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארונות ספרים הם חיסרון? אהא. כבר שנים שלא פגשתי תולעת ספרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיבה שתתאמצי. מזל שאת באמת לא צריכה להתאמץ. בוודאי שלא כל מה שחדש עדיף, ושכל אחד בוחר לבד (גם אני קורא מעץ מת) אבל את הטיעון הספציפי של: "מה נעביר לנכדים שלנו" אני לא מצליח להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה טענו האחרים. אני פשוט חושבת שלא כל ספר יצליח לעלות למהדורה דיגיטלית, ושיש סיכוי רב שיוחמצו ספרים אהובים וטובים בתהליך הזה, בפרט ישנים ופחות מוכרים. הסיפור עם הנכדה שיורשת ספרים מסבתא שלה הוא רק מקרה מדגים של האפשרות לערוך היכרות עם ספרים כאלה (ובנוסף, כמובן, יש ערך רגשי לספר עצמו כחפץ שנשמר במשך שנים וניתן לך במתנה, להבדיל מקובץ שסבתא צרבה בשבילך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וככה, עם ספרים מעץ מת, את חושבת שאנחנו לא מחמיצים מאות ואלפי ספרים טובים? לדעתי דווקא כשהספרים דיגיטלים, ככה שהשמירה עליהם זולה יותר, ההפקה שלהם זולה יותר (ולא תלויה במספר העותקים1), והגישה אליהם נוחה ומהירה יותר, הסיכוי להחמיץ ספר טוב הוא נמוך יותר. 1 הסיבה שלנועה, למשל, היה כל כך קשה למצוא את הספר על אהבת אם היא בגלל שהספר הודפס במספר מוגבל של עותקים, להוצאה לאור לא כדאי להדפיס ספר במיוחד לנועה, ולכן היא צריכה לחפש ספר שהודפס בעבר ושמישהו כבר רכש, אילו זה היה ספר דיגיטלי זה היה הרבה יותר פשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא יש סיכוי גדול יותר לפגוש ספרים ישנים ופחות מוכרים במהדורה אלקטרונית (כמובן בתנאי שקוראים אנגלית). ההיסטוריון החובב שבי בא על סיפוקו כשהוריד מאפליקציות באייפד ספרים על תולדות הכנסיות, כתבים סופרג'יסטים ותיאורים של אמריקאים, בריטים ואוסטרלים על המזרח הרחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון של "מה נעביר לנכדים/ילדים שלנו" בא: 1. לתת דימוי צבעוני/מטאפורי לעניין שמירת ספר במשך עשרות שנים. העניין הרי תקף גם לאדם עצמו. לכן יש פה היטפלות למטאפורה במקום לעצם העניין. 2. אישית, אני מאד מוקיר את ההשכלה שרכשתי הן מספריותיהם של סבתי וסבי, ואף יותר מספריותיהם של הוריי. אין לי ספק בתרומתם להעדפות הספרותיות שלי, ולעיצוב דעותי באופן אחר. אבל זה כמובן רק אני. אני יודע שיש לא מעט אנשים, שככלל קריאת ספרים לא היתה כוס התה שלהם. וזה בסדר גמור1. השפעה לא פחותה מכך היתה לספריית התקליטים המפוארת של דוד שלי. 1 הפסד שלהם לדעתי כמובן, אבל גם אני כנראה מפסיד את החוויה המרוממת של לצפות בכשני תריסרים של בחורים משובחי כושר המעבירים כדור מרגל לרגל לרגל לרגל, ולעיתים אף צולחים בהחדרתו למסגרת רבועה, על אף מאמציו של ההוא שמותר לו גם להשתמש בידיו. win some, loose some |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז"א שהתשובה שלך לשאלה שבתגובה 599026 היא עשרות? לא היה פשוט יותר לענות לעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי אתמול פרסומת ונזכרתי: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |