|
הטיעון של "מה נעביר לנכדים/ילדים שלנו" בא:
1. לתת דימוי צבעוני/מטאפורי לעניין שמירת ספר במשך עשרות שנים. העניין הרי תקף גם לאדם עצמו. לכן יש פה היטפלות למטאפורה במקום לעצם העניין. 2. אישית, אני מאד מוקיר את ההשכלה שרכשתי הן מספריותיהם של סבתי וסבי, ואף יותר מספריותיהם של הוריי. אין לי ספק בתרומתם להעדפות הספרותיות שלי, ולעיצוב דעותי באופן אחר. אבל זה כמובן רק אני. אני יודע שיש לא מעט אנשים, שככלל קריאת ספרים לא היתה כוס התה שלהם. וזה בסדר גמור1. השפעה לא פחותה מכך היתה לספריית התקליטים המפוארת של דוד שלי.
1 הפסד שלהם לדעתי כמובן, אבל גם אני כנראה מפסיד את החוויה המרוממת של לצפות בכשני תריסרים של בחורים משובחי כושר המעבירים כדור מרגל לרגל לרגל לרגל, ולעיתים אף צולחים בהחדרתו למסגרת רבועה, על אף מאמציו של ההוא שמותר לו גם להשתמש בידיו. win some, loose some
|
|