|
||||
|
||||
מר נתניהו הנכבד, הרשה נא לי לברכך על שובך לכתיבה באייל הקורא. באשר לנושא עצמו עליי הרי שעליי לחלוק עליך כמנהגי בשנים עברו, ולקבוע חד משמעית כי עונשים קולקטיביים מסוג הפסקת אספקת מקורות אנרגייה וכ' ידרדרו את ישראל במורד תלול אל הבלתי נודע, הן באופן פנימי והן באופן חיצוני. עד כמה שהדבר נשמע מוזר וצורם באוזניים ישראליות ממוצעות, ישראל מחוייבת בהגנתה ובשלומה של אוכלוסייתה הכבושה לפי כל קריטריון בינלאומי מוכר. תמונות קשות ודווחים על מקרי מוות בסיטונות בגין אי אספקת אנרגיה יביאו את ישראל למצב קשה ביותר בדעת הקהל הבינלאומית, שגם עכשיו מתגלה כעויינת יותר ויותר למדינה זו. האופצייה היחידה העומדת לשיטתי על הפרק הינה מבצע תואם נסיגת לבנון לקווי 67, אשר יכלו הקמת חומת פלדה ואבן לאורך סך גבולותיה של מדינת ישראל - ללא חוזה שלום וללא הסכם מכל סוג שהוא. אשמח לשמוע בהזדמנות זו מהן הצעותיך האופרטיביות לנסיון צימצום הסיכסוך עד פיתרונו הכללי. בברכה אלכסנדר מאן |
|
||||
|
||||
רוב האוכלוסיה הערבית ביש''ע אינו תחת כיבוש ישראלי קידוש הנסיגה בכל מחיר אינו תרוץ לשימוש בשפה טעונה ואנאכרוניסטית |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אין ספק שהפיתרון יהיה בסופו של דבר הפרדה, אם כי לא בגבולות 67', אלא במתאר תוכנית אלון מינוס. אך בהפרדה אין כל טעם ללא הרתעה, ואת ההרתעה צריך להחזיר בכל מחיר, גם במחיר פגיעה במעמד ישראל בדעת הקהל הבינלאומית. מטוסי נאט"ו לא יפציצו את תל אביב. לכל היותר יוטלו עלינו סנקציות כלכליות מסוימות באירופה לזמן קצר. זה עדיף מעשרה הרוגים מדי יום בערי ישראל. וגם הנזק הכספי יהיה פחות. |
|
||||
|
||||
אינך חושב שבהעדרנו מן השטח, הצד השני, שעודד ע"י הצלחת גל הטרור שסילק אותנו מן השטחים ללא הסכם הפסקת לוחמה, כפי שיטען שקרה בלבנון, ילמד את התבנית וינצל מצב זה להיערכות מחודשת ומוגברת, עם אוסף גדול של מרגמות, קטיושות ושאר מיני תופינים, כה קרוב למרכז הארץ? האם אז יתיר לנו העולם לפגוע באוכלוסיה אזרחית פלשתינית שאין לה שליטה על האירועים? |
|
||||
|
||||
אינני שולל כלל שתרחיש זה עלול להתקיים, אך במידה ואכן יקרה דבר זה תיאלץ ישראל להגיב באופן ישיר וקשה כנגד מדינת פלסטין החדשה. תגובת העולם במקרה זה תהיה חצוייה; הרבה פרשנים וגורמים נוספים ישאלו מדוע ישראל מגיבה בצורה כה חמורה, אך בד בבד ייאלצו גורמים אלו לשאול מדוע ממשיכים הפלסטינאים במלחמתם כנגד ישראל, וזאת לאחר שזכו במדינה עצמאית. אפשר לומר שוויכוח מעין זה יהיה מעניין ביותר, ועשוי להבהיר לצדדים השונים לאן נושבים פני הדברים. התירוץ של המשך הלחימה למען 'זכות השיבה' אינו יכול להתקבל באירופה ובארה"ב, שכן רעיון זה עתיד לשנות סדרי עולם באירופה של פוסט מלחמת העולם השנייה, ועל כן אינני מאמין שהאירופאים יילכו כ"כ רחוק בנסיון צידוק רעיון אשר עלול לשוב אליהם כבומרנג. אך למה לנו להיות כה פסימיים? האם קיים הסיכוי שהפלסטינאים ייסתפקו במדינתם החדשה בגבולות 67? אני חושב שכן. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן צודק; לבסוף תהיה הפרדה, וגם לאחריה, כמו לאחר הנסיגה מלבנון, נכה במצחנו ונתמה כיצד לא עלה בדעתנו לעשות זאת קודם, הרבה קודם. עם זאת, אני פסימי לגבי סיכויי הביצוע של הצעת מאן; את ההתנחלויות לא ניתן יהא לפנות ללא מלחמת אזרחים, לדעתי. |
|
||||
|
||||
והיום בפינתנו, מיתוס ה-"בסוף תהיה הפרדה." בין האורחים באולפן, אלכנסר פון מאן, ממקדמי המיתוס, ושאהיד אבו-שאהיד, מחבל פלסטיני שהתגנב לארץ מעל לגדר המערכת. מה יש לך לומר, מר שאהיד? *שלג* *שקופית: אנו סובלים מבעיות טכניות.* |
|
||||
|
||||
חומת פלדה ואבן נוסתה, בהצלחה זמנית, ע"י הצלבנים. נדמה לי שמאז המצאת חומר הנפץ האפקטיביות של החומות האלה לא משהו. יכול להיות שמגיני אנרגיה מהסוג שרואים במסע בין כוכבים יוכלו לעזור, אבל קפטן קירק מסרב לגלות לי את סודות הייצור שלהם. הפרדה ללא הסכם פירושה מדינה פלסטינית עוינת ומתחמשת מעבר לגבול, במרחק קילומטרים בודדים מכל נקודה בארץ כמעט, ועם גבולות פתוחים לירדן וממנה לעירק וסוריה, ועם מצרים. תוך חצי שנה המדינה הזאת תוכל לגרום להרס בקנה מידה כזה שלידו איומי החיזבאלה ייראו כמו משחק בקפצונים. כמה זמן יעבור, וכמה אנשים ייהרגו, לפני שניאלץ לפלוש לאותה מדינה בתנאים גרועים בהרבה מאשר עכשיו, ועם הרבה יותר אבדות לשני הצדדים? ומה תגיד "דעת הקהל הבינלאומית" כאשר נפלוש לשטחה של מדינה ריבונית? בכלל, איזה מין רעיון זה שאפשר לנצח את התוקפנות הפלשתינית ע"י כניסה למקלט? |
|
||||
|
||||
מה המשמעות של כיבוש מחודש של שטחי הרשות ללא הסכם? ואיך כיבוש שכזה מונע ממתאבדים להתאבד כרצונם בשטחים המשוחררים? |
|
||||
|
||||
(ספר מומלץ בחום, אגב). 1. לא יודע מה המשמעות. נראה לי שהנזק יהיה גדול מהתועלת. 2. לא חושב שכיבוש כזה ימנע מתאבדים, אבל אולי יקשה עליהם להשיג חומרי נפץ. |
|
||||
|
||||
1)אתה מתכוון לזה של ויקטור פרנקל? בכל מקרה נראה לי שהמתאבדים הפלסטינאים לא עושים זאת כי החיים חסרי משמעות בסביבתם החברתית.הם קרוב לודאי עושים זאת כאקט של מרד המכוון כלפי נסיבות חייהם. ולפעולה של ההתאבדות יש משמעות בקונטקסט החברתי שהם חיים בו פרנקל כזכור לי (ואולי אני טועה כי קראתי את הספר לפני יובלות) תאר מצב קיצוני בתוך מחנות ההשמדה שבו המות היה הודאות העיקרית והנסיון להשאר בחיים הפך למרד נגד נסיבות ה"חיים". מוטיבציה שאולי אפשר להשוות למוטיבציה של המתאבדים הפלסטינים אם בכלל ניתן לערוך השוואות שכאלה, ואם בכלל לרעיון האקזנציאליסטי (איך כותבים את זה בכלל בעברית) של הקנית משמעות לחיים דרך פעילות אנושית אקטיבית נשאר איזשהו קהל היום. |
|
||||
|
||||
1. כן. 2. לא התכוונתי לערוך שום השואות, סתם נזכרתי בספר (וגם אני קראתי אותו לפני שנים רבות) וזרקתי הערת אגב בקשר אליו. 3. הרעיון האקזיסטנציאלי לא מת! (טענה טאוטולוגית מחויכת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |