בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 25/04/12 9:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רגע, ומה עם סוהר שנלכד איכשהו ע"י אסירים ונהרג? הוא בטח ידע שמסוכן לעבוד עם אסירים, לא? תן גם לו עיטור מופת. שמע נא, לפנינו האמ-אמא של כל המדרונות החלקלקים. זה התחיל מכך שלא היה נעים להבדיל בין דם לדם של חיילי צה"ל, והחליטו שמי שנהרג במבצע, ומי שנהרג באימונים- חד הם. אחר-כך הוסיפו גם חיילים שנהרגו בתאונות דרכים או תאונות אחרות שלא היו קשורות לשירות הצבאי. אח"כ החליטו איכשהו שגם אזרחים שנהרגו בפעולות טרור שייכים לעניין. ועכשיו מחלקים עיטורי גבורה בסיטונאות, וכל עניין הגבורה שבהקרבת הנפש הולך ומתמסמסססססס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שצוין בידיעה עצמה, התיאור הרשמי של עיטור המופת אינו דורש את חירוף הנפש. הוא ניתן על ''מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת''. אני תוהה אם הניצולים מהשריפה, שלא זכו לעיטור, הפגינו פחות אומץ לב מחבריהם. אם התשובה שלילית, נראה שאפשר להסיק שלא סיכון החיים הוא מעשה המופת, אלא המוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש מישהו שיגיד שמוות צריך לשמש מופת. אולי הנכונות למות, אבל כאן אנחנו נכנסים שוב לשאלה מה עם אלה שלא מתו ולמה הם לא קיבלו עיטור.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שיש מי שיגיד כך. גם אצלנו הרי לא חסרים חמסניקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך המחלוקת על העיטורים צויין שהחייל האחרון שקיבל עיטור מופת זכה בו על פרשה חסויה, וגם שמו חסוי. ונשאלת השאלה איך פרשה חסויה יכולה להוות מופת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מופת ליודעי-דבר שותפי-סוד. ב. מופת לכולנו לשאוף ולהשתתף בפרשות חסויות, ולהפגין בהן אומץ ונחישות, פרשה פרשה ונסיבותיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו בזאת אין צורך. די בכך שהמעשה ראוי לשמש מופת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני במצב המביך קצת, שאני לא יודע אם אתה לא הבנת את הבדיחה שלי, או שאני לא הבנתי את שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער: עניתי ברצינות, ו(עדיין) לא הבנתי את הבדיחה. התגובה שלך נראתה לי הגיונית למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מופת'' אני מבין כדוגמה, כמשהו שראוי לחיקוי, וכשנותנים עיטור מופת משמעות הדבר לומר לאחרים ''ראוי שתעשו כך גם אתם''. אם המעשה הוא חסוי, אז אומרים לאחרים ''ראוי שתפעלו בדרך מסוימת, אבל לא נגיד לכם מהי''. כך הבנתי את נוקדני, והסכמתי איתו שזה מצחיק. שתי האפשרויות שנתתי לגשר על הדיסוננס - טוב, לוגית הן תקפות, אבל נראות לי קצת מגוחכות - האמת היא שקשה לי להסביר למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ועכשיו מחלקים עיטורי גבורה בסיטונאות"? עיטורי הגבורה האחרונים שהוענקו בצה"ל הם ממלחמת יום הכיפורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם צריך לתת לסוהרים שנהרגו בכרמל עיטור מופת (אני חושב שלא צריך). ההתנגדות שלי כאן היא להגדרת האופן שבו הם נהרגו ''תאונה מצערת''. הם מתו תוך ביצוע פעולה עם סיכון חיים ממשי, בדיוק כמו שכבאי מתמודד יום יום עם סכנת חיים ממשית. (המדרון החלקלק האמיתי הוא להגיד שגם נהג מונית שנהרג בתאונה נהרג תוך מילוי תפקיד שכרוכה בו סכנת חיים ממשית. בוא נגיד שהלכנו לכיוון הזה והיה דיון מרתק ונסיים כאן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |