|
||||
|
||||
אני רואה כאן שתי בעיות: א. העובדה שחברי כנסת בישראל רואים את "שינוי התפיסה הלא מציאותית של יופי" כנושא בעל עדיפות ברשימת התלאובות והתחלואים של מדינת ישראל. למיטב ידיעתי, הטיפול היחידי בישראל באנורקסיה הוא היום במסגרת המחלקות הפסיכיאטריות. לא היה עדיף לעשות משהו בכיוון של טיפול קצת יותר ספציפי? ב. העובדה שחברי כנסת בישראל סבורים שיש בכוח החקיקה שלהם לשנות את "התפיסה הלא מציאותית של יופי" בישראל (כאילו רשת האינטרנט, התקשורת הגלובאלית והכפר הגלובאלי רק משל היו). אולי הבעיה אינה עם ה-BMI של הדוגמניות אלא עם ה-IQ של חברי כנסת מסויימים. |
|
||||
|
||||
א. זוהי אכן בעיה עם השלכות קשות. קשה להבין: למה הם צריכים להתעלם ממנה? ב. להיפך,החוק הוא אוברקיל. לפרסומות הישראליות יש הרבה השפעה, אחרת לא היו משקיעים בהם כל כך הרבה כסף. |
|
||||
|
||||
מהמעט שאני יודעת, אנורקסיה נחשבת למחלה ''תרבותית'', כלומר היא הפרעה נפשית אמיתית אבל היא נולדת בנסיבות תרבותיות מסוימות ועל רקע לחצים חברתיים. היא לא היתה קיימת כשאידיאל היופי המערבי גרס גוף מלא ושופע, וגם בתרבויות שאין בהן אידיאל יופי מערבי עכשווי של רזון, היא לא קיימת (ומתפתחת רק כשנחשפים אליו). לכן המפתח למניעה שלה הוא גם כן תרבותי. כמו שכדי לסייע במניעת סרטן תרצה גם לטפל במודעות לתזונה, חומרים מסוכנים, מקורות קרינה וכולי, ולא רק בחולים שעוברים כימותרפיה. (זה בלי להביע דעה, כי לא התעמקתי מספיק כדי לגבש כזו, על מידת הצלחתו של החוק הספציפי במניעה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |