בתשובה לאמ, 07/03/12 17:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא בדיוק מה שהטריד אותי. מטריד אותי שבעיות כמו כבל רופף או גי פי אס לא מסונכרן יש בטח בעוד הרבה מערכות ניסיוניות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי טענת הנסיינים לא הייתה בעיה בסינכרון GPS , זאת טענו מבקרים אבל זה הוכחש על ידי הנסיינים. בנוסף לכבל הרופף הייתה ספק-בעיה במחולל אותות (אוסצילוסקופ) שהיה מדוייק דיו אבל ניתן לשפר את הביצועיפ שלו (שיפור כדי לשגר אותות ממוקדים יותר, לפי זכרוני נאמר: שיפור המיקוד באותות המשוגרים ישפר את הדיוק במדידות _דווקא_ במגמה של חיזוק התוצאות הפרדוקסליות). העדר דיוק מושלם בנסיונות בפיסיקה הוא כנראה דבר בלתי נימנע. קראתי בוויקיפדיה אנגלית שגם ניסוי מיקלסון-מורלי לפני יותר מ- 100 שנה היה כרוך באי דיוקים שהשתפרו בהדרגה משך עשרות שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכות ניסיוניות? גילינו שכל הפיזיקה המודרנית תלויה בכבל רופף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה לא רציני. אבל רק למקרה שכן: אני בטוח שלך אין צורך להכיר את קון. הפיזיקה המודרנית לא היתה מתמוטטת רק בגלל אותו נסוי יחיד, פשוט כי מדובר בנסוי יחיד ונדירים המקרים בהם מערכת פרדיגמטית שלמה קורסת בגלל ארוע בודד. אנו זקוקים להצטברות של ארועים רבים, המערבים בעיקר אנשים רבים, שזוכים לקונצנזוס לאורך זמן, כדי להביא לדבר כמו שינוי כל הפיזיקה המודרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה החשיבות בדיוק כה גבוה במרבית הנסיונות. בתחום שאני מכיר אין לכך כזו חשיבות גדולה, וטעויות מדידה של כמה אחוזים הן לא קריטיות להסקת מסקנות. להבנתי הדבר דומה במרבית המערכות הנסיוניות. הבעיה כאן היתה שמצד אחד הדיווח היה על סטייה של שברירי האחוז מהערך המוכר (בסך הכל מהירות הניטרינו קרובה מאוד למהירות האור) ומצד שני הודאות במדידה עצמה היתה גבוהה מאוד (שש סטיות תקן, אני חושב). זה צירוף מקרים יחסית נדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח מיכלסון מורלי או כל מיני תאוריות שמדויקות ל X ספרות אחרי הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של מיכלסון־מורלי התוצאה שהתקבלה היתה התוצאה הלא צפוייה. הניסוי נועד למדוד את מידת השפעת "רוח האתר" על מהירות האור, ומצא, למרבה ההפתעה, שאין השפעה. התגובה המיידית היתה ניסיון לטעון שהציוד פגום. לעומת זאת, אפשר להשוות למדידת מיקומי כוכבים בזמן ליקוי חמה בשנת 1919. התצפית שהתבצעה בפועל היתה לקויה אבל החליקו את העניינים כי רצו לקבל את תורת היחסות. בניגוד(?) לניסוי מיכלסון־מורלי, היה כאן משהו שלא פשוט לשחזור (לפחות בשנים שמייד לאחר מכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לא ידעתי שטענו שהציוד היה לקוי ב MM אבל אם כך היה אני די מופתע ש*לא* מצאו בעיה בציוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח לדוגמא את מדידת הקבוע הג'ירומגנטי האנומלי של האלקטרון, אז מדובר במספר רב מאוד של ניסויים שמשחזרים את אותה התוצאה. הסיכוי שבכולם יש טעות לאותו הכיוון נראית לי מפוקפקת. מה שכן - אני מוכן להאמין שיש מאות, אם לא הרבה יותר מכך, מדידות שנתנו ערכים שונים בהרבה ופשוט נזרקו כי "בטוח יש איזושהי טעות במדידה". כפי שכתבתי ליהונתן - מדע עובד בפרדיגמות. אם יום אחד תעלה פתאום תאוריה שתחליף את QED אולי ישלפו את כל המדידות הללו שזרקו ויבינו שהן משמעותיות. בעיני מדידות כאלו הן קצת בגדר show-off (יאללה, הבנו ש-QED מדויקת. הערך של g לספרה ה-15 אחרי הנקודה לא באמת מעניין אף אחד). תופעות פיזיקליות חדשות (נניח אפקט הול הקוונטי השבור, או על מוליכות בטמפ' גבוהות, או GMR) הן מספיק מובהקות כדי שהן תבלוטנה בניסוי גם אם איזה כבל מעביר נתונים עם שגיאה של אחוז או שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
GMR?
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |