בתשובה לאייל ותיק, 12/03/12 16:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח מיכלסון מורלי או כל מיני תאוריות שמדויקות ל X ספרות אחרי הנקודה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של מיכלסון־מורלי התוצאה שהתקבלה היתה התוצאה הלא צפוייה. הניסוי נועד למדוד את מידת השפעת "רוח האתר" על מהירות האור, ומצא, למרבה ההפתעה, שאין השפעה. התגובה המיידית היתה ניסיון לטעון שהציוד פגום. לעומת זאת, אפשר להשוות למדידת מיקומי כוכבים בזמן ליקוי חמה בשנת 1919. התצפית שהתבצעה בפועל היתה לקויה אבל החליקו את העניינים כי רצו לקבל את תורת היחסות. בניגוד(?) לניסוי מיכלסון־מורלי, היה כאן משהו שלא פשוט לשחזור (לפחות בשנים שמייד לאחר מכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל לא ידעתי שטענו שהציוד היה לקוי ב MM אבל אם כך היה אני די מופתע ש*לא* מצאו בעיה בציוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח לדוגמא את מדידת הקבוע הג'ירומגנטי האנומלי של האלקטרון, אז מדובר במספר רב מאוד של ניסויים שמשחזרים את אותה התוצאה. הסיכוי שבכולם יש טעות לאותו הכיוון נראית לי מפוקפקת. מה שכן - אני מוכן להאמין שיש מאות, אם לא הרבה יותר מכך, מדידות שנתנו ערכים שונים בהרבה ופשוט נזרקו כי "בטוח יש איזושהי טעות במדידה". כפי שכתבתי ליהונתן - מדע עובד בפרדיגמות. אם יום אחד תעלה פתאום תאוריה שתחליף את QED אולי ישלפו את כל המדידות הללו שזרקו ויבינו שהן משמעותיות. בעיני מדידות כאלו הן קצת בגדר show-off (יאללה, הבנו ש-QED מדויקת. הערך של g לספרה ה-15 אחרי הנקודה לא באמת מעניין אף אחד). תופעות פיזיקליות חדשות (נניח אפקט הול הקוונטי השבור, או על מוליכות בטמפ' גבוהות, או GMR) הן מספיק מובהקות כדי שהן תבלוטנה בניסוי גם אם איזה כבל מעביר נתונים עם שגיאה של אחוז או שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
GMR?
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |