|
||||
|
||||
אני אמנם לא מכיר את המקרה ההונגרי, אבל העובדה שהאיחוד האירופאי - ללא ספק הנסיגה הגדולה ביותר מצורת שלטון דמוקרטית מאז קריסת רפובליקת ויימאר, מתיימר ''לחנך'' את הונגריה לגבי מה דמוקרטי ומה לא, היא האירוניה בהתגלמותה. |
|
||||
|
||||
מעניין. תוכל להסביר למה לדעתך "האיחוד האירופאי הוא ללא ספק הנסיגה הגדולה ביותר מצורת שלטון דמוקרטית מאז קריסת רפובליקת ויימאר"? |
|
||||
|
||||
ממש תודה! באמת מעניין! |
|
||||
|
||||
מתי תוכל להסביר? |
|
||||
|
||||
אולי "אחד מהפריפריה" מנסה להמנע מההסבר?! או אולי פשוט צריך להיות מאוד ברור איתו?! אחד מהפריפריה - אנה, האר את עיני והסבר לי מדוע לדעתך "האיחוד האירופאי הוא ללא ספק הנסיגה הגדולה ביותר מצורת שלטון דמוקרטית מאז קריסת רפובליקת ויימאר". בתודה מראש, רני. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש משהו בדבריו. למרות שקיים פרלמנט אירופי אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות ישירות מצד ''אזרחי אירופה'' הסמכויות שלו הן אפסיות. לעומת זאת אכן נוצר מנגנון פוליטי כבד משקל שהזיקה בינו לבין ההכרעות הדמוקרטיות של העמים באירופה חלשה. גם אם למראית עין הוא פועל לפי חלוקה ייצוגית מסוימת של המדינות. ככל שסמכויות האיחוד גוברות, כך נחלשת זיקתו של האזרח כלפי השלטון. כנראה שעל כך שואפת לחפות הלגליזציה העודפת של מנגנוני האיחוד. כלומר להעדיף עיקרון של חוק על פי עיקרון של הכרעה. |
|
||||
|
||||
בשמחה. התרבות האירופאית הביאה לנו את הדמוקרטיה בצורתה המודרנית הלאומית, אמנם הדרך לא היתה סלולה, ולא אסקור את כל ההיסטוריה כאן, אבל הדמוקרטיה בצורתה האירופאית קשורה קשר בל ינתק לרעיון של מדינת הלאום (ע''ע אביב העמים), כישות ריבונית השואבת את הלגיטימיות שלה מתוך זכות ההגדרה העצמית של הלאום אשר מקום מושבו חופף בקירוב את גבולותיה, ומתוך כך ריבון להחליט על גורלו. לעומת זאת, האיחוד האירופי מורכב מדמוקרטיות, אבל הוא עצמו אינו דמוקרטיה אלא בירוקרטיה. כאשר הכוח נלקח ממדינות הלאום הריבוניות החברות בו, הוא מאיין את השיטה הדמוקרטית. הפרלמנט האירופי יכול להיות נבחר, אבל הוא מרוחק מהפוליטיקה הדמוקרטית, הלאומית והאמיתית של מדינות אירופה. רוב חברי הפרלמנט האירופי הם רק סניף נוסף של האליטה הפוליטית האירופית. ואין הם מייצגים באמת את האזרח הצרפתי, ספרדי, אנגלי או יווני. הדרכים שבהן הריבונות נגזלה בהדרגה מעמי אירופה ועברה לבירוקרטיה הבריסלית, ועימה גם היכולת לשלוט בגורלם, רבות מספור, ואזכיר רק אחת - הרעיון המתועב של הדירקטיבה האירופאית - ''הוראה'' המנוסחת ע''י ועדת מומחים בלתי נבחרת, ומאלצת מדינה אחת או יותר (או אף את כולן) באיחוד להעביר חוקים, להפעיל את סמכויותיה הביצועיות או אף להטות משפט בהתאם להוראה זו. יש כל כך הרבה עקרונות יסוד דמוקרטיים שמופרים בצעד זה (שלטון הרוב, הפרדת רשויות, ריבונות העם ועוד) שקצרה היריעה לתארם. מלבד זאת, עצוב לראות כי מולדת הדמוקרטיה הופכת יותר ויותר דומה לחזונו של היטלר בדבר ''אירופה מאוחדת בהובלת גרמניה'' - אם גם בדרכי עורמה ולא בדרכי מלחמה. לו אני אירופאי, מזמן הייתי דואג לעתיד ילדיי, ובוחר לברוח למקומות יותר דמוקרטיים או לחילופין להילחם על עצמאותה של מדינתי. |
|
||||
|
||||
מה לגבי מדינות בוואריה ופרוסיה בפדרציה הגרמנית? האם אין כאן משהו דומה? השלטון הפדרלי הגרמני עושה הרבה דברים ברוב חוצפתו. |
|
||||
|
||||
יש 16 מדינות בגרמניה ופרוסיה היא לא אחת מהן. |
|
||||
|
||||
גם אין כזה דבר ''דירקטיבה גרמנית'', ואת מרקל בחרו אזרחי גרמניה בבחירות דמוקרטיות, בניגוד לון רומפוי. ואם למישהו יש ספק, עד כמה חופש הביטוי נשמר באירופה (כשמדובר בביקורת כלפי האיחוד האירופאי עצמו) שיגגל את ברנרד קונולי. |
|
||||
|
||||
האם בנימין נתניהו נבחר בבחירות דמוקרטיות לדעתך? |
|
||||
|
||||
נכון. הכובשים חילקו את שיטחה בין כמה מדינות. אחת מהן עדיין נושאת את השם ''בראדנבורג''. בוואריה (שהיתה ממלכה עד מלחמת העולם הראשונה) עדיין קיימת. |
|
||||
|
||||
אכן, אם כי אא"ט בראנדנבורג למעשה הייתה קיימת לפני פרוסיה. חוץ מזה, חלקים ממה שנקרא פעם פרוסיה נמצאים היום בפולין, צ'כיה ורוסיה (קלינינגראד / קוניגסברג) וזו רשימה חלקית מהזכרון. ההיסטוריה של גרמניה נראית לעתים מורכבת יותר מזו של ארץ ישראל.... |
|
||||
|
||||
הסבר לחידות רבות בהיסטוריה הגרמנית נובע מן העובדה כי גרמניה במשך כמעט כל ההיסטוריה שלה לא היתה ישות גאוגרפית (אפילו היום יש הפרדה מדינית ולא אתנית בין אוסטרים לגרמנים). בראנדנבורג כאיזור גאוגרפי (המכיל את ברלין ופוטסדאם)אכן היתה אחד משני הגרעינים מהם צמחה דוכסות ואח"כ ממלכת פרוסיה (השני הוא פרוסיה המערבית הנמצאת היום בשטחן של פולין, רוסיה וליטא). בפועל ממלכת פרוסיה חלשה כבר בזמנו של פרידריך II (הגדול) על רוב צפון גרמניה, כאשר אפילו בוואריה וסקסוניה העצמאיות יחסית היו לפעמים מרצונן ולרוב בניגוד לרצונן גרורות של הפוליטיקה הפרוסית. אנלוגיה מעניינת שאפשר למתוח היא עם מקדוניה ויוון העתיקה. זה מוזר כיצד פרוסיה, הישות הכי סלאבית בתוך גרמניה, הפכה לנושאת הדגל של הלאומיות הגרמנית. |
|
||||
|
||||
אתה צודק בבקורת שלך על אי-הדמוקרטיות של האיחוד האירופי. מצד שני, אתה מגזים מעט בתחזית הקודרת ובהעלאת רוח הרפאים של ויימאר. לאיחוד האירופי (עדיין) אין צבא ומשטרה משלו, שאותם יוכל להפעיל נגד המדינות החברות בו, כך שהתרחיש שלך לא מציאותי. הסכנה המאיימת על מערב אירופה היא אחרת, סכנת היעלמותה של האוכלוסיה האירופית המקורית, והחלפתה באוכלוסיה מהעולם השלישי, בעיקר המוסלמי. אבל זה כבר עניין אחר. |
|
||||
|
||||
נגד צבא ומשטרה ברור איך נלחמים, ע"ע יוון עכשיו; האיחוד האירופי לא יעשה טעות של לנסות להפעיל משטרה נגד מדינות סוררות, הכלים שעומדים לרשותו חזקים בהרבה. הרי הכסף בעצמו הוא של האיחוד1, הסכמי הסחר, מהגרי העבודה, כולם תלויים באיחוד. היות ואף מדינה עוד לא פרשה מהאיחוד, ההשלכות של מהלך כזה לא ברורות עד הסוף. השילוב הזה של ניירת משפטית בלתי נגמרת, ועדות והסכמים שאף אחד לא יכול למנות את מספרם והעמימות לגבי ההשלכות של חריגה מההסכמים הללו, מהווה גורם מרתיע גדול בהרבה משוטר עם קצת גז מדמיע. 1 המדינות מדפיסות אותו, אבל אינן יכולות להדפיס כרצונן. |
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שכמה מדינות הקימו קונפדרציה ופרשו מהפדרציה זה נגמר לא נעים... |
|
||||
|
||||
חבר המדינות [ויקיפדיה]? |
|
||||
|
||||
''הדמוקרטיה בצורתה האירופאית קשורה קשר בל ינתק לרעיון של מדינת הלאום'' נכון, אבל רעיון מדינת הלאום גם גרם לאיחודן של מאות נסיכויות נפרדות לרייך גרמני גדול אחד, והאיחוד האירופי אינו אלא הריאקציה למה שמדינת הלאום המסויימת הזו גרמה. ריאקציה, ונסיון להבטיח שזה לא יקרה שוב. |
|
||||
|
||||
אני לא יכול להתאפק מלהשתמש כאן בעוד ביטוי מן הסרט "הערת שוליים": יש בתגובה שלך הרבה דברים חדשים ונכונים. הבעיה היא שהנכונים לא חדשים והחדשים לא נכונים. במילים אחרות מקוריות זה לא הכל. א. "הדמוקרטיה בצורתה האירופאית קשורה קשר בל ינתק לרעיון של מדינת הלאום" - גם הדמוקרטיה הראשונה וגם הדמוקרטיה המובילה בת זמננו הן סתירות בולטות. יוון העתיקה היא המולדת גם של הדמוקרטיה וגם של מושג הלאום (אתנוס). כל דוברי היוונית ראו עצמם שייכים לאותו עם ונבדלים מן השאר (הברברים). לעומת זאת הדמוקרטיה היתה עירונית (פוליס). היו ערים עם שלטון דמוקרטי וערים עם שלטון טיראני. (מושג מדינת הלאום האירופית מקורו כבר במאה ה-7-8 בממלכת הפראנקים (אבותיו של קרל הגדול) וכפי שאתה רואה ללא שום קשר לדמוקרטיה. העם הארה"בי מרמז לנו שלמעשה הפכת את היוצרות. במקרה זה דוקא הדמוקרטיה היא שיצרה ויוצרת את העם (ובמקרה זה ספק אם אפשר להשתמש במונח לאום). ב. לגבי הפיסקה השנייה העוסקת בייצוגיות ("אין הם מייצגים באמת את האזרח הצרפתי, ספרדי, אנגלי או יווני"), מי אתה חושב בוחר אותם? באותה מידה אני יכול להגיד שחברי הכנסת של תע"ל-רעם הם נטולי השפעה ולא מייצגים אותי. מה שקובע הוא שאני לא יכול להגיד שהם לא "מייצגים" אותי (במובן הרחב כמובן). ג. אתה טוען בעת ובעונה אחת שהמוסדות המייצגים של האיחוד האירופי הם נטולי השפעה ושהם גוזלים את הריבונות מעמי אירופה. ההסבר שלך הוא שמי ששולט בפועל הם "בירוקראטיה בריסלית" (שזה מעין גרסה בינלאומית של "פקידי האוצר"). למעשה כל הבניין הזה נסמך על המנגנון ה"משונה" של בחירת הנציבות האירופית ("הדירקטיבה"). הנציבים ממונים ע"י הממשלות של מדינות האיחוד ולא נבחרים (למשל ע"י הפרלמנט האירופי). כך אפשר לטעון שזו פגיעה בדמוקרטיה, אבל בטח לא בריבונות הלאומית. למקורות של השיטה הלא דמוקרטית הזו נגיע תכף ומיד, אבל כבר עכשיו כדאי להצביע על כך שהמנגנונים הסבוכים של בחירת הרשויות האירופיות, מזכירים במידת מה את שיטות הבחירה ברפובליקה הוונציאנית, שגם היא אחת מן המקורות של שיטת השלטון ע"י נבחרים באירופה. ד. בפועל האיחוד האירופי הוקם ע"י צרפתים (רוברט שומאן וז'אן מולה) בשח"פ הדוק עם גרמניה של אדנאואר וארהארד. מובן שהרציונל לא היה שלטון גרמני על היבשת. למשל, מי שבלם במשך שנים רבות את הצטרפותה של בריטניה (של הלייבור) היה דוקא דה-גול ולא הגרמנים (הרבה לפני שתאצ'ר הגיעה לשלטון ונסתה לעשות מהנקניקיה של ארוחת הבקר מעדן לאומי). האיחוד הוקם על החורבות שהותיר עידן ההגדרה העצמית של הלאומים. הבעיה העיקרית של המייסדים היתה איך להקים ארה"ב של אירופה מבלי מיד להתנגש באופן חזיתי עם השוביניזם והשאיפות הלאומיות המנוגדות. זהו ההסבר הן למבנה המסורבל של מוסדות האיחוד והן להיסטוריה הפתלתלה (נוסח שני צעדים קדימה וצעד לאחור) של הקמתו באמצעות משאלי עם ואמנות. מאחר ועידן הלאומים הביא לאירופה רק הרס וחורבן, הרצון היה להקים ממסד שיאפשר למדינות השונות לשמור על המאפיינים הלאומיים, אבל יקיים מבני-על כלכליים-חברתיים-משפטיים שיוכלו לתווך ולפשר בין השאיפות הלאומיות ולמנוע מהם להפוך לסכסוכים מזויינים. עד היום לב האיחוד הוא הציר גרמניה-צרפת. מצבה הכלכלי של גרמניה המשופר של גרמניה ביחס לחברות האחרות, רק מלמד שהאיחוד אכן משמש למיתון השליטה הגרמנית ביבשת ואלמלא האיחוד, הדומיננטיות שלה היתה גדולה יותר ולא פחות. ה. הרעיון כאילו האיחוד האירופי מייצג את שלטון הפאשיזם והעריצות הגרמנית ביבשת מול הכוחות הדמוקרטיים הלאומיים הוא פשוט מצוץ מן האצבע. הואל בטובך להבחין מי מוביל את ההתנגדות לכניסה לאיחוד בשוויץ למשל. כעובדה עד היום אף אחת מ-27 המדינות החברות לא בקשה לפרוש מן האיחוד. הדבר הזה עשוי לקרות עכשיו בגלל המשבר הכלכלי. גם אז יהא הדבר בעיני חלק טבעי של המסלול המפותל והזהיר שבו מובילה ה"בירוקרטיה מבריסל" את היבשת אל ארה"ב של אירופה. נכון להיום התזה שתוית היא בת דמותה של התזה לפיה ארה"ב נשלטת ע"י האו"ם והמסוקים השחורים שלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |