בתשובה לאחד מהפריפריה, 04/02/12 15:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יכול להתאפק מלהשתמש כאן בעוד ביטוי מן הסרט "הערת שוליים": יש בתגובה שלך הרבה דברים חדשים ונכונים. הבעיה היא שהנכונים לא חדשים והחדשים לא נכונים. במילים אחרות מקוריות זה לא הכל. א. "הדמוקרטיה בצורתה האירופאית קשורה קשר בל ינתק לרעיון של מדינת הלאום" - גם הדמוקרטיה הראשונה וגם הדמוקרטיה המובילה בת זמננו הן סתירות בולטות. יוון העתיקה היא המולדת גם של הדמוקרטיה וגם של מושג הלאום (אתנוס). כל דוברי היוונית ראו עצמם שייכים לאותו עם ונבדלים מן השאר (הברברים). לעומת זאת הדמוקרטיה היתה עירונית (פוליס). היו ערים עם שלטון דמוקרטי וערים עם שלטון טיראני. (מושג מדינת הלאום האירופית מקורו כבר במאה ה-7-8 בממלכת הפראנקים (אבותיו של קרל הגדול) וכפי שאתה רואה ללא שום קשר לדמוקרטיה. העם הארה"בי מרמז לנו שלמעשה הפכת את היוצרות. במקרה זה דוקא הדמוקרטיה היא שיצרה ויוצרת את העם (ובמקרה זה ספק אם אפשר להשתמש במונח לאום). ב. לגבי הפיסקה השנייה העוסקת בייצוגיות ("אין הם מייצגים באמת את האזרח הצרפתי, ספרדי, אנגלי או יווני"), מי אתה חושב בוחר אותם? באותה מידה אני יכול להגיד שחברי הכנסת של תע"ל-רעם הם נטולי השפעה ולא מייצגים אותי. מה שקובע הוא שאני לא יכול להגיד שהם לא "מייצגים" אותי (במובן הרחב כמובן). ג. אתה טוען בעת ובעונה אחת שהמוסדות המייצגים של האיחוד האירופי הם נטולי השפעה ושהם גוזלים את הריבונות מעמי אירופה. ההסבר שלך הוא שמי ששולט בפועל הם "בירוקראטיה בריסלית" (שזה מעין גרסה בינלאומית של "פקידי האוצר"). למעשה כל הבניין הזה נסמך על המנגנון ה"משונה" של בחירת הנציבות האירופית ("הדירקטיבה"). הנציבים ממונים ע"י הממשלות של מדינות האיחוד ולא נבחרים (למשל ע"י הפרלמנט האירופי). כך אפשר לטעון שזו פגיעה בדמוקרטיה, אבל בטח לא בריבונות הלאומית. למקורות של השיטה הלא דמוקרטית הזו נגיע תכף ומיד, אבל כבר עכשיו כדאי להצביע על כך שהמנגנונים הסבוכים של בחירת הרשויות האירופיות, מזכירים במידת מה את שיטות הבחירה ברפובליקה הוונציאנית, שגם היא אחת מן המקורות של שיטת השלטון ע"י נבחרים באירופה. ד. בפועל האיחוד האירופי הוקם ע"י צרפתים (רוברט שומאן וז'אן מולה) בשח"פ הדוק עם גרמניה של אדנאואר וארהארד. מובן שהרציונל לא היה שלטון גרמני על היבשת. למשל, מי שבלם במשך שנים רבות את הצטרפותה של בריטניה (של הלייבור) היה דוקא דה-גול ולא הגרמנים (הרבה לפני שתאצ'ר הגיעה לשלטון ונסתה לעשות מהנקניקיה של ארוחת הבקר מעדן לאומי). האיחוד הוקם על החורבות שהותיר עידן ההגדרה העצמית של הלאומים. הבעיה העיקרית של המייסדים היתה איך להקים ארה"ב של אירופה מבלי מיד להתנגש באופן חזיתי עם השוביניזם והשאיפות הלאומיות המנוגדות. זהו ההסבר הן למבנה המסורבל של מוסדות האיחוד והן להיסטוריה הפתלתלה (נוסח שני צעדים קדימה וצעד לאחור) של הקמתו באמצעות משאלי עם ואמנות. מאחר ועידן הלאומים הביא לאירופה רק הרס וחורבן, הרצון היה להקים ממסד שיאפשר למדינות השונות לשמור על המאפיינים הלאומיים, אבל יקיים מבני-על כלכליים-חברתיים-משפטיים שיוכלו לתווך ולפשר בין השאיפות הלאומיות ולמנוע מהם להפוך לסכסוכים מזויינים. עד היום לב האיחוד הוא הציר גרמניה-צרפת. מצבה הכלכלי של גרמניה המשופר של גרמניה ביחס לחברות האחרות, רק מלמד שהאיחוד אכן משמש למיתון השליטה הגרמנית ביבשת ואלמלא האיחוד, הדומיננטיות שלה היתה גדולה יותר ולא פחות. ה. הרעיון כאילו האיחוד האירופי מייצג את שלטון הפאשיזם והעריצות הגרמנית ביבשת מול הכוחות הדמוקרטיים הלאומיים הוא פשוט מצוץ מן האצבע. הואל בטובך להבחין מי מוביל את ההתנגדות לכניסה לאיחוד בשוויץ למשל. כעובדה עד היום אף אחת מ-27 המדינות החברות לא בקשה לפרוש מן האיחוד. הדבר הזה עשוי לקרות עכשיו בגלל המשבר הכלכלי. גם אז יהא הדבר בעיני חלק טבעי של המסלול המפותל והזהיר שבו מובילה ה"בירוקרטיה מבריסל" את היבשת אל ארה"ב של אירופה. נכון להיום התזה שתוית היא בת דמותה של התזה לפיה ארה"ב נשלטת ע"י האו"ם והמסוקים השחורים שלו. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |