|
כל הסעיפים שמנית באמת מעניינים מהפן הכלכלי-עסקי, אך מתאמצים מדי להתעלם מהשאלה: האם לאדלסון יש (רק או גם, זה לא משנה) מניע *פוליטי* בהפעלת העיתון כפי שהוא?
הוא יכול היה לבחור בכל נישה פנויה אחרת, אך הוא מפעיל עיתון עם קו ימני/דתי ותומך נתניהו מובהק (יש פה מגיב שניסה פעם לטעון אחרת, אני מקווה שהוא קרא את העיתון בינתיים). הוא מחלק אותו חינם, כדי שלכמה שיותר אנשים תהיה נגישות לתכניו. לי זה נשמע צעד אחד מפמפלט.
אדלסון יכול להיות עשיר פי אלף (או מאה אלף) ממני, אבל שנינו פועלים באופן זהה: שמים את הכסף היכן שנמצא לבנו.
לעצם טענותיך, ולא לפי הסדר:
ו. הגלישה שלי באינטרנט אינה חינמית כלל (כפי שציין בלוגר אחד בפוסט מצוין, שכחתי מי זה היה). אני משלמת גם על המחשב, גם על המודם וגם על קו החיבור. האתרים רובם ככולם מכריחים אותי לצפות בפרסומות (ורק חלק מהן אני יכולה לחסום).
ד. לגבי עיתונות קלה שקוראים בזמן ההמתנה - לאחרונה אני נוסעת די הרבה באוטובוס עירוני בשמונה וחצי בבוקר. אנשים בדרך לעבודה. יותר ממחצית מהם עם הפרצוף תקוע בתוך הסמארט-פון. בד"כ אחת קוראת ספר, רוסייה או סטודנטית. אחד קורא תהילים. כמעט לא זוכרת שראיתי שם עיתון אחד. אז נכון, ברכבת כן מחלקים ובתחנה מרכזית אולי מחלקים עיתונים חינמיים ולכן יותר אנשים יחזיקו בהם. אבל דווקא מבחינת המגמה של הצריכה המהירה צריך עיתונים פחות ופחות. אם כבר, צריכים מגזינים מעמיקים, שמסוגלים להעביר על הנייר תכנים באורך ובהעמקה שקשה לקרוא באינטרנט.
ב. השתדל בעתיד להימנע מאבסורדים כמו "מחיר כמו שקל לעתון לא כל כך מיועד להכנסות כמו למניעת ביזבוז נייר על אנשים שלוקחים עתון בלי לקרוא אותו". בעל העיתון הרי מעוניין שייקחו כמה שיותר - זה גם תורם לתעריפי הפרסום וגם נותן רושם שהמסרים התוכניים של העיתון מגיעים ליעדם.
ואכן ייתכן שההשקעה של אדלסון היא, כדבריך, השקעה טובה לטווח ארוך. ייתכן שמשתלם לו להחזיק את ביבי בשלטון, זה פועל לטובתו בכל מיני חוקים ותקנות, דרך גבר בנושי המס מי יידעה.
|
|