|
||||
|
||||
א. זכות הבדיחות שמורה רק לך. גם התגובה שלי הייתה במידה רבה סוג של בדיחה (לכן לא בדקתי אם את מתבדחת או מעלה אפשרות היפוטטית, או מעלה אפשרות רצינית). אני מתנצל על שלא כיבדתי את זכותך הבלעדית לספר בדיחות. ב. את כנראה גם חכמה יותר מאדלסון, שכן לדעתך ההשקעה שלו בעתון היא השקעה כלכלית גרועה. מה שמפתיע הוא שאדלסון עשיר פי אלף ממך, למרות שאת מבינה יותר טוב ממנו בעסקים. הרבה מההשקעות בעסקים הם הימור מחושב, כלומר הוצאות היום למען רווחים בעתיד. ג. מכיוון שהקמת עתון גדול הוא הימור מחושב קיימת בהחלט אפשרות שהעתון ישראל היום יכשל ויסגר. זה לא מוכיח שהכוונה הייתה מראש לקנות עסק כושל. ד. סיבה אפשרית לכשלון _בכל העתונים_ היא ירידת הערך של עתונות מודפסת (בגלל תחרות עם ערוצי מידע ובידור אלקטרוניים). דווקא לעתונות קלה שקוראים בזמן המתנה (ברכבת, באוטובוסים, בבתי קפה וכו') יש סיכוי טוב יותר לשרוד בעידן האלקטרוני-דיגיטלי. ה. עתון מעריב כבר היום במצב כלכלי רע, זה מצב שנימשך מספר שנים. בכל זאת בעלי מעריב מתעקשים להחזיק עתון מפסיד (לדעתי מתוך שיקולים של טווח ארוך, ממש כמו העתון ישראל היום). ו. העובדה שעתון ישראל היום מחולק חינם לא אומר שהוא בהכרח מפסיד, ממש כמו שהגלישה שלך באינטרנט היא חינמית (ברוב האתרים). רוב ההכנסות אמורות להיות מפרסומת בעתון, אפילו עתון ידיעות מחולק לעיתים חינם, או במחיר מופחת. ז. מחיר כמו שקל לעתון לא כל כך מיועד להכנסות כמו למניעת ביזבוז נייר על אנשים שלוקחים עתון בלי לקרוא אותו. כל העתונים המודפסים מגלים עמימות לגבי כמות העותקים שהם מוכרים, ישראל היום אינו חריג. |
|
||||
|
||||
כל הסעיפים שמנית באמת מעניינים מהפן הכלכלי-עסקי, אך מתאמצים מדי להתעלם מהשאלה: האם לאדלסון יש (רק או גם, זה לא משנה) מניע *פוליטי* בהפעלת העיתון כפי שהוא? הוא יכול היה לבחור בכל נישה פנויה אחרת, אך הוא מפעיל עיתון עם קו ימני/דתי ותומך נתניהו מובהק (יש פה מגיב שניסה פעם לטעון אחרת, אני מקווה שהוא קרא את העיתון בינתיים). הוא מחלק אותו חינם, כדי שלכמה שיותר אנשים תהיה נגישות לתכניו. לי זה נשמע צעד אחד מפמפלט. אדלסון יכול להיות עשיר פי אלף (או מאה אלף) ממני, אבל שנינו פועלים באופן זהה: שמים את הכסף היכן שנמצא לבנו. לעצם טענותיך, ולא לפי הסדר: ו. הגלישה שלי באינטרנט אינה חינמית כלל (כפי שציין בלוגר אחד בפוסט מצוין, שכחתי מי זה היה). אני משלמת גם על המחשב, גם על המודם וגם על קו החיבור. האתרים רובם ככולם מכריחים אותי לצפות בפרסומות (ורק חלק מהן אני יכולה לחסום). ד. לגבי עיתונות קלה שקוראים בזמן ההמתנה - לאחרונה אני נוסעת די הרבה באוטובוס עירוני בשמונה וחצי בבוקר. אנשים בדרך לעבודה. יותר ממחצית מהם עם הפרצוף תקוע בתוך הסמארט-פון. בד"כ אחת קוראת ספר, רוסייה או סטודנטית. אחד קורא תהילים. כמעט לא זוכרת שראיתי שם עיתון אחד. אז נכון, ברכבת כן מחלקים ובתחנה מרכזית אולי מחלקים עיתונים חינמיים ולכן יותר אנשים יחזיקו בהם. אבל דווקא מבחינת המגמה של הצריכה המהירה צריך עיתונים פחות ופחות. אם כבר, צריכים מגזינים מעמיקים, שמסוגלים להעביר על הנייר תכנים באורך ובהעמקה שקשה לקרוא באינטרנט. ב. השתדל בעתיד להימנע מאבסורדים כמו "מחיר כמו שקל לעתון לא כל כך מיועד להכנסות כמו למניעת ביזבוז נייר על אנשים שלוקחים עתון בלי לקרוא אותו". בעל העיתון הרי מעוניין שייקחו כמה שיותר - זה גם תורם לתעריפי הפרסום וגם נותן רושם שהמסרים התוכניים של העיתון מגיעים ליעדם. ואכן ייתכן שההשקעה של אדלסון היא, כדבריך, השקעה טובה לטווח ארוך. ייתכן שמשתלם לו להחזיק את ביבי בשלטון, זה פועל לטובתו בכל מיני חוקים ותקנות, דרך גבר בנושי המס מי יידעה. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לישראל היום ו. הגלישה לאתרים היא חינמית במובן שאת לא משלמת להם, והם1 אכן מפסידים על תפעולם. ________ מי זה הם זה שאלה טובה. |
|
||||
|
||||
הם לא מרוויחים מפרסומות? |
|
||||
|
||||
הפרסומות (כמובן) מכניסות להם כסף אבל זה לא מספיק כדי להרוויח באותה רמת תשלום שהיתה קודם. מה שקורה בעיתונות כרגע הוא שגם הרווחים יורדים וגם עובדים מקבלים פחות פר שעה. |
|
||||
|
||||
והנה דיון מענין בנושא. |
|
||||
|
||||
מפסידים, או לא רווחיים מספיק? |
|
||||
|
||||
לא רווחיים מספיק כדי לממן את ההוצאות a.k.a מפסידים. |
|
||||
|
||||
והנה גם לינק: לפי הערכות בשוק ynet אינו מכסה את הוצאותיו. נ.ב. סימן קריאה! באמצע משפט! זה דבר מעצבן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |