|
||||
|
||||
כשמחשבים את מספר המיטות צריך לשים לב לכך שמספר ימי האישפוז לאדם-ארוע מצוי בירידה בזכות השיפור בפרוצדורות הרפואיות (ביחוד, אבל לא רק, בענף הכירורגיה). זה מתקזז במידת מה ע''י הזדקנות האוכלוסיה אבל עכש''י האפקט נטו הוא בכיוון של הקטנת מספר המיטות הנדרש. בזאת אינני טוען שאין מחסור במיטות, אני רק מעיר לגבי המגמה. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. היות שגרעון המיטות הוא ענק, הפקטור של ימי האישפוז אינני מביא לרווחה. בוולפסון יוצאו היום האחיות בגלל שהיתה תפוסה של 150% אם אינני טועה. הבעיה היא שבינתיים מגמת הרעת יחס המיטות לאנשים נמשכת. |
|
||||
|
||||
יש חיסרון גדול גם בעודף של מיטות: הוא גורם לבתי החולים להאריך את האשפוז (כל יום אשפוז מכניס הרבה כסף) על חשבון מס הבריאות שלנו ולעתים על חשבון בריאותנו (החלמה בבית וביקורת אצל רופא המשפחה טובים יותר במקרים רבים). |
|
||||
|
||||
החיסרון הזה הוא תיאורטי לחלוטין אצלנו. אנחנו מדברים על חולים ששוכבים במסדרון ולא רק בחורף כשיש שפעת- זו תופעה קבועה במהלך כל השנה. |
|
||||
|
||||
התופעה הזו ממשית ביותר בישראל. חולים אינם שוכבים במסדרון במשך כל השנה ובכל המחלקות. העיתונים לא ידווחו על "תפוסה של 60% בפנימית ב" באותיות גדולות, וגם אתה לא תשים לב לכך כשתעבור במסדרון. כאשר נפתח בי"ח אסותא החדש ומשך אליו את הרפואה הפרטית, התפוסה בבתי החולים הציבוריים נפלה, ובאופן אוטומטי הם האריכו את משך האשפוז של מתרפאי קופות החולים - מה שגרם לגרעונות מפתיעים בקופות. אותנו מפחידה תפוסת יתר, אבל את בתי החולים תפוסת חסר מפחידה לא פחות. |
|
||||
|
||||
אבל תרגילים כאלה ניתנים בקלות לגילוי בעזרת ידידינו הסטטיסטיקאים, ומשרד הבריאות (או אולי ''נערי האוצר'' הכל-יכולים) יכול לטפל בהם. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על השארת חולים יותר זמן כאילו שמדובר בתופעה שנובעת מהנהלת בתי החולים, זה המציאות? על פניו נראה לי שאם יש מקום במחלקה ואין לחץ, והטיפול במחלקה הוא נאות, הרופאים "הולכים על בטוח", ומעדיפים להשאיר חולה עוד יום, מאשר להיחפז ולשחרר הביתה מוקדם מדי. |
|
||||
|
||||
דיברתי במפורש על הארכה אוטומטית של זמן האשפוז. לא סביר שנמצא הוראה מודפסת מן המנהל בנוסח ''בית החולים בתפוסה נמוכה, אנא האריכו באשפוז בלתי נחוץ''. ההמנהל פשוט לא ישלח מכתב בנוסח ''אנא קצרו באשפוז''. מספיק שהמנהל לא יתאמץ לתת לאחות שמשחררת חולים שעות נוספות. חולה שיכול היה להשתחרר בשש בערב ייאלץ להמתין למחרת. |
|
||||
|
||||
יוצא לך לבקר הרבה פעמים בבתי חולים? |
|
||||
|
||||
בוודאי שלא, בחלק מהזמן התפוסה היא "רק" 95%. אלו הנתונים של דן-אנד-ברדסטריט על תפוסת מיטות ממוצעת בבתי חולים, ויש גם 2010 ו- 2009. בתרשים השוואתי מול מדינות ה OECD (קובץ PDF, תרשים מספר 25), אנחנו נמצאים במקום הראשון (!) מבחינת תפוסת מיטות. בכלל אנחנו נותנים פייט לא רע למקסיקו בשלל מדדי בריאות. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם בשאר מדינות הOECD קיימת הפיקציה של "מיטות תקן", מה שאומר שאין שום קשר בין כמות ה"מיטות" לכמות המיטות בפועל. אמנם לא ביליתי יותר מדי זמן בבתי חולים, אך מהמעט שכן (בעיקר ביקורים), לא יצא לי מעולם לראות צפיפות חריגה (חוץ מעומס של לא-מאושפזים בכניסה למיון). אני מודע לכך שזה לא המצב בשיא עונת השפעת, אבל צריך לזכור שהבעיה הזו מוגבלת למחלקות מסויימות בעונה מסויימת של השנה. לפעמים ישנה בעיה ביחס הרופאים/אחיות לחולה (שבארץ קשורה בחבל עבות למספר ה"מיטות"), אבל זו לא בהכרח חופפת לבעיית המיטות (למשל מרדימים). |
|
||||
|
||||
מיטות תקן זה לא פיקציה, זה המדד לכמות הרופאים, האחיות, הציוד וכד' במחלקה. כשאומרים שיש 150% תפוסה - הכוונה היא שיש תפוסה 100% אבל קיימים עוד חולים במחלקה. אמנם הם נמצאים במיטה, אבל היא בפרוזדור / בחדר-אוכל, ומבלי להוסיף רופאים, אחיות, ציוד לטיפול נמרץ וכו'. כלומר, לא רק הם נפגעים - כל החולים במחלקה נפגעים. לא אנחנו בישראל המצאנו את הקונספט, למרות שאנחנו בהחלט מתמחים בו. לגבי ההתרשמות שלך - אתה תאלץ לסלוח לי, אבל כמו שאומרים, The plural of anecdote is not data. יש לנו נתונים ממספר מקורות, אתה מוזמן להביא נתונים אחרים. מחסור ברופאים מסויימים קשור בקשר עבות לכמות העבודה ב"פרטי". כשהמערכת משדרת לרופאים "אצלנו תקבלו שכר נמוך, ואת הכסף האמיתי תעשו בפרטי" מה הפלא שמעט מאוד רופאים בוחרים בהתמחות שבה אין עבודה פרטית? |
|
||||
|
||||
אני יודע שזה פתגם שגור, אבל לא יותר יפה The singular of data is not anecdote ? |
|
||||
|
||||
או ain't datum data |
|
||||
|
||||
לא, כי הרעיון של הפתגם הוא, אם ראית 5 אנקדוטות, זה לא אומר שאתה יכול לגזור מסקנות. |
|
||||
|
||||
אוקיי. אבל אפשר להסתכל על זה גם הפוך: אם אתה רוצה לגזור מסקנות, אינך יכול להסתפק ב-5 אנקדוטות. ואז הניסוח שלי מתאים. בהרבה מקרים שתי צורות ההסתכלות מתאימות באותה מידה, ובחלק אחת מהן יותר מתאימה. היתרון בניסוח שלי הוא הבדיחה הבלשנית: data (כמו חברתה "מדיה") היא מילה שגורה, שלא כולם יודעים שבמקורה היא צורת רבים, ועוד פחות יודעים מה היחיד שלה. |
|
||||
|
||||
צורת הריבוי היא אנקדטה? |
|
||||
|
||||
דטום על משקל מדיום uאני חושב שכל מי שמסתובב ברשת נתקל בזה לפחות פעם אחת |
|
||||
|
||||
אותי שכנעת. עוד ארבעה למניה. |
|
||||
|
||||
ובעצם - סליחה על החפירה, אבל התחלתי ולכן אסיים - עדיף Anecdote is not the singular of data. |
|
||||
|
||||
לי יצא לא פעם לראות מיטות במסדרון. תפיסה ממוצעת של 96.3% ב-2009 אומרת הכל. הבעיה היא שהתרגלנו לכך ואף אחד אינו מתרגש חוץ מהחולים במסדרון ומלויהם. זה דבר שאינו צריך לקרות גם בשיא עונת השפעת. אצל אנשי האוצר שעוסקים במערכת הבריאות זה מראה מערכת יעילה; הם אינם אוהבים לראות סטטיסטיקה של בתי חולים לא מלאים. האשמה היא גם ברופאים ובאחיות שמסכימים לעבוד בתנאים כאלו. |
|
||||
|
||||
ומעיד גם על מעבר מטיפול בבי''ח לטיפול בקהילה ובמכונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |