 |
|
 |
||
|
||||
 |
העמדה שלך מחרידה אותי מעט, בגלל שאתה נתפס אצלי כרציונליסט עצמאי במחשבתו; אולי תסכים להשתתף בניסוי מחשבתי קצר כדי להבהיר את מקורותיה. חבר חמאס נתפס לאחר שחדר למסיבה בתל-אביב, ירה שם לכל עבר, הרג ונמלט. 1. האם כדאי לשפוט ולכלוא אותו? 2. בהנחה שהנ"ל נשפט, אך מצהיר בלב שלם שמעשיו הם מצווה דתית, שיש לו לגיטימציה מבני עמו ושינסה לשוב למעשיו: האם צפוי נזק בשחרורו? 3. שנתיים מאוחר יותר, הנ"ל רוצח שוב. האם מותר לשער "מה היה קורה אילו"? 4. האם תשובותיך לעיל היו משתנות לו המסיבה הנ"ל נערכה ב"בר-נוער" והמחבל היה בכלל חבר בתנועת התנגדות יהודית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(רציונליסט עצמאי במחשבתו? המון תודה, אבל כבר מזמן איבדתי יומרה כזו. הרציונליסטים העצמאיים במחשבתם היחידים באייל הם איציק ש. וארז לנדוור; אנחנו האחרים עבדים נרצעים לתהליכים המרתקים שבתת-מודע שלנו, שגורמים לנו להזדהות ברגעים נתונים עם עמדה אידיאולוגית מסוימת, כנראה מתוך עימות בין הדחפים ללכת עם העדר ולצאת נגדו. כמובן השאלה "מי בכלל העדר הרלוונטי" גם היא נתונה לתהליכים כאלה. אחרי שהתת-מודע בחר בשבילנו, אנחנו כבר מתאימים את הנימוקים, אייל אייל כמיטב יכולתו.) 1. אם כדאי? תלוי כמה זה עולה. זה יותר טוב משתי האופציות האחרות - להניח לו להימלט או להרוג אותו. אבל זה לא כל כך הרבה יותר טוב, כך שאם המחיר גבוה מאוד, שתי האופציות האחרות גם סבירות. 2+3. אולי כן ואולי לא, זה תלוי במודל שלנו על "זרימת" הטרור, ומה הגורמים המגבילים אותה, כפי שפירטתי בתגובות הקודמות. 4. כן, כי אצל השוליים הפליליים בימין יש לי ניחוש יותר מוצק בדבר "המודל". אני מניח, באופטימיות-מה אבל נדמה לי שבתחום הריאלי, שאלו שוליים סהרוריים וצרים. שאין תמיכה נרחבת במעשים האלו - אפילו לא ב"תגי מחיר" שונים, ובטח לא ברצח בבר-נוער. ואז, סבירות גבוהה שהרצח הבא תלוי מאוד בכך שהרוצח הספציפי הזה יהיה חופשי לבצע את זממו. בנוסף לכך (ולא בלתי קשור), הוא עדיין חלק מהחברה הישראלית הכללית, ולכן יש חשיבות עקרונית לכך שהחברה הישראלית תעניש אותו באופן נורמטיבי - לא תשחרר אותו וגם לא תהרוג אותו. חזרה ל-2+3, אני רוצה להדגיש משהו שבתגובה קודמת רמזתי לו: הסברה ששחרור הרוצחים מסוכן כי הם ירצחו שוב, היא אפשרית בהחלט מבחינתי, אבל נראית לי לא כל כך עקבית עם ראייה של הפלסטינים כאויב פחות-או-יותר אחיד ומלוכד נגדנו, שהטרור היא דרכו (וגם זו סברה סבירה מבחינתי). ונדמה לי שרבים מחזיקים בשתי הדעות האלו, מבלי לראות את הסתירה שאני רואה. אשמח להתווכח איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי באיזו סתירה מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בעסקה שבה עסקינן שוחררו גם 6 ישראלים כשרים. אני רואה בהם "חלק מהחברה הישראלית הכללית", ורואה כישלון חמור באי-העמידה על העיקרון שהזכרת. איזו סתירה אתה רואה בין תפישת האויב לבין הערכת הסיכון? גם מי שרואה את הפלסטינים כאויב אחיד ומלוכד, לא יסרב ללכוד לוחם פלסטיני עם נשק דרוך ומכוון לעבר אזרחים, בתואנה ש"יש אלף כמוהו, פחות אחד לא יפחית את הסכנה". אני לא רואה הבדל מהותי בין אי-תפיסה של לוחם כזה, לבין שחרור של לוחם-עם-תעודות שמצהיר בלב שלם על שאיפתו לשוב למשימתו הקדושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בנוגע לישראלים, אבל מוכן להתפשר על שחרורם מחוץ לגבולות ישראל (כלומר, הקאתם מהחברה הישראלית). אני רואה הבדל מאוד גדול בין לוחם עם נשק דרוך ומכוון לעבר אזרחים, לבין מי שרק מצהיר על נכונותו להיות כזה. הראשון הוא סכנה ברורה ומיידית, השני לא, וכל שיטה חוקית ומוסרית עושה הבדל עצום בין המקרים. מה צריך לעשות, לשיטתך, עם פלסטיני שעד כה לא פגע בזבוב אבל מצהיר על רצונו העז לרצוח יהודים בעתיד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |