|
||||
|
||||
תודה. בעסקה שבה עסקינן שוחררו גם 6 ישראלים כשרים. אני רואה בהם "חלק מהחברה הישראלית הכללית", ורואה כישלון חמור באי-העמידה על העיקרון שהזכרת. איזו סתירה אתה רואה בין תפישת האויב לבין הערכת הסיכון? גם מי שרואה את הפלסטינים כאויב אחיד ומלוכד, לא יסרב ללכוד לוחם פלסטיני עם נשק דרוך ומכוון לעבר אזרחים, בתואנה ש"יש אלף כמוהו, פחות אחד לא יפחית את הסכנה". אני לא רואה הבדל מהותי בין אי-תפיסה של לוחם כזה, לבין שחרור של לוחם-עם-תעודות שמצהיר בלב שלם על שאיפתו לשוב למשימתו הקדושה. |
|
||||
|
||||
מסכים בנוגע לישראלים, אבל מוכן להתפשר על שחרורם מחוץ לגבולות ישראל (כלומר, הקאתם מהחברה הישראלית). אני רואה הבדל מאוד גדול בין לוחם עם נשק דרוך ומכוון לעבר אזרחים, לבין מי שרק מצהיר על נכונותו להיות כזה. הראשון הוא סכנה ברורה ומיידית, השני לא, וכל שיטה חוקית ומוסרית עושה הבדל עצום בין המקרים. מה צריך לעשות, לשיטתך, עם פלסטיני שעד כה לא פגע בזבוב אבל מצהיר על רצונו העז לרצוח יהודים בעתיד? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |