בתשובה לארז לנדוור, 25/02/02 17:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. האם אתה צופה שפוליטיקאי ישראלי כלשהו יציע הצעה נדיבה יותר מאשר ברק הציע בקמפ-דיויד? אם התשובה היא "לא", אז שאלת המשך: האם אתה חושב שערפאת לא יודע את זה? 2. האם הצבעת (או שהוריך הצביעו) על הסכם השלום עם מצרים או ירדן? אני חושב שלא. להכרזה שלך יש תוקף הצהרתי בלבד, אבל לא תוקף מעשי. 3. וודאי שהתנהל מו"מ, ואף הוזעקו לשם כך מומחים מישראל בתחומים שונים. 4. ההצעה כללה רצף טריטוריאלי, לא מובלעות בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. הענין הוא לא בכמות אלא בצורה. הדרך הנכונה היא זו שהוצעה ע"י ביילין, סביר וכו' - שורה של הסדרי ביניים ולא הסדר קבע מיידי. בנוסף, השארת התנחלויות היא מתכון לאסון. 2. אני מסכים בהחלט וזה גם מה שטענתי. אנשים מקבלים הסכמי שלום רק אחרי שהם נעשים בפועל ע"י ממשלותיהם. 3. אלא שהמו"מ התפוצץ בגלל שהנחת היסוד של ברק (ובעצם של הסכם אוסלו) היתה שגויה. 4. הרצף הטריטוריאלי הזה, גדול ככל שיהיה, מוקף בהתנחלויות - מצב בוסני מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. ישראל מוקפת במדינות ערביות. מצב בוסני מובהק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נו, אז צעדנו צעד קדימה. רק הצורה מפריעה לך? כלומר, על ערפאת להקריב את הרווחה הפלסטינית רק משום שהוא נעלב מהתנהגותו של ברק? הזו דרך לנהל מדינה1? 2. שוב, אני מנסה להבין מה ניסית להגיד כאן, ואיך זה תורם לדיון. אנא הסבר מחדש. 3. מהי אותה הנחת יסוד? 4. תוכנית ברק כללה 3 גושי התנחלויות שהיו הם אמורים להיות מוקפים ברצף הפלסטיני, אם כבר. אבל גם מיץ ענה לך על זה. 1 אני כמובן סבור שלערפאת, כמו לכל פוליטיקאי, ישנן מטרות שהוא מנסה לקדם, ומדינה פלסטינית בהסכם עם ישראל אינה אחת מהן. לכן, העלבות יכולה להיות תירוץ מצויין לסגת מהסכם שאינך מעוניין לחתום עליו ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. עראפת באמת מתנהג בהפניית העוינות לממשלו המושחת כלפי ישראל. בזה הוא שונה רק בעוצמה ובצורה מהמנהיגים שלנו המעדיפים את המשך הכיבוש במקום פתרון בעיות חברתיות-כלכליות. 2. התכוונתי להגיד שרוב האנשים אינם תומכים בהסכמים הכרוכים ב"ויתור" על שטחים ממדינתם, אבל תומכים בהם "אד-הוק" כאשר הם נעשים ע"י ממשלותיהם. 3. הנחת היסוד היא שניתן לתת עצמאות לפלסטינים יחד עם השארת התנחלויות בתחומם. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, או לטגן חביתה בלי לשבור את הביצה. 4. ואם אנחנו מוקפים במדינות ערב, זה מצדיק את מדיניות ההתנחלויות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כמו שכתבתי אני מאמין שסיבותיו אחרות ופרטתי על כך באייל במקומות שונים. 2. אה, מצויין, כלומר ישראל ישראלי (או אחמד אחמדי) לא ממש מבין או מעוניין להשפיע על הפוליטיקה. אם כך, מה לך כי תלין על ערפאת (או פוליטיקאים ישראלים או כל אחד אחר) על שהוא עושה מה שהוא מוצא לנכון? 3. גם לזאת התייחסתי בעבר, וטענתי את ההיפך הגמור. שתי נקודות: א. פינוי ההתנחלויות הנו הצעד הראשון בדרך לטרנספר של ערביי ישראל, שהרי לא יתכן שיהודים לא יוכלו לגור תחת שלטון ערבי אבל ערבים יוכלו לגור תחת שלטון יהודי. ב. דווקא אופי השלום שיכפה עקב השארת ההתנחלויות (והסברתי את זה בתגובות במאמר "האלטרנטיבה" של יובל רבינוביץ) יהיה של שלום יציב יותר עקב הצורך בגבולות פתוחים שיגררו הסכמים כלכליים (בגלל הצורך באיזון בין הכלכלות משני צידי הגבול הפתוח, כדי שאזרחי צד אחד לא יוכלו להרוויח למשל מקנייה בצד השני) ואינטרסים משותפים, בניגוד לשלום בנוסח "דוקטרינת מאן" שאולי מטפל בסימפטומים אבל לא בבעיות. 4. ראה 3. אין כאן עניין של "מצדיק". ההתנחלויות הן מצב קיים, וחיוויתי את דעתי ותובנותי לגבי תפקידן בהסכם שלום עתידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מה הקשר למה שאמרתי? הטענה שלי היא שהאדם הממוצע נוטה לגישה לאומנית, לעומת פוליטיקאים שנוטים להיות פרגמטים יותר מציבור הבוחרים שלהם כתוצאה מהכרת המצב בשטח. (זה נכון גם לגבי קיצונים כמו גנדי וליברמן, יחסית לציבור הבוחרים שלהם כמובן). 3 + 4. ההתנחלויות הן תועלת לשלום? אשרי המאמין. ההשואה לערביי ישראל לא נכונה כי הם חיים במקומותיהם לאורך הדורות (לא כולם ברחו או גורשו ב48). לעומת זאת, ההתנחלויות הן כתוצאה ממדיניות כיבוש של ממשלות ישראל. כמו ש"שלחו" אותם לשם ניתן להחזיר אותם משם, וזה כלל לא טרנספר כי זו החזרתם למדינה שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |