בתשובה לאלכסנדר מאן, 24/02/02 23:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אמנם אפשר להתווכח על מידת הכנות והכוונה האמיתית [ואם היתה כזו] בהצעות ברק בקמפ דייוד, אזי מהעדויות שכתבו שאר משתתפי הוועידה, כולל הסיכומים האחרונים ממפגשי טאבה עולות כמה תמיהות חמורות ביותר. הראשונה, להבנתי, היא חוסר ההכנה הישראלי למפגשי קמפ דייויד. לא הייתה עבודת מטה מסודרת שכללה את הדבר הבסיסי המתבקש לפני פגישה קרגינלית והרת גורל שכזו. לא היה סיעור מוחין מקדים שהיה אמור לכלול יותר מאשר את אהוד ברק וציוותו [אם בכלל] המצומצם. המשלחת לא הלכה למפגש מוכנה אסטרטגית וטקטית, ותוך כדי המפגש הוזעקו אנשים אד-הוק להתייעצות מבוהלת תחת לחץ זמן וסיטואציה. החלטות משמעויתיות ביותר נלקחו על ידי ברק ללא התיעצות עם אחרים, וללא הסתמכות על קווים מנחים מוקדמים למשא ומתן. פשרות ומחוות לפלסטינאים ולאמריקאים ניתנו כמעט על רגל אחת, אולי תוך הסתמכות על תורת האילתור הישראלית המפורסמת. (ואם להזדקק להשוואתו של מיכאל, חבל שברק יודע לנגן רק שופן ולא מונק, כי הג'אז חי בזכות האילתור אבל האלתור מנוגן במסגרת תמטית מסוימת תוך הסתמכות ברורה על "דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך ובפני מי אתה עומד לתת את הדין"). מסבר, להבנתי, שגם זיחות שארם היתנהלו באווירה פוליטית פנימית ישראלית, דבר שעיוור, חסם ועיקר את הצד הישראלי. השניה, שנובעת ישירות מהראשונה, היא האשלייה העצמית הישראלית. נראה כאילו ברק וציוותו דה-ז'ור לא לקחו בחשבון שהפלסטינים מבינים את מקור הבוקה והמבוקה הישראלית. נראה לי שהפלסטינאים אכן ניצלו את חוסר ההכנה הישראלי, את הפשרות שנעשות חדשות לבקרים במנותק הן מקווי יסוד מוקדמים והן מבסיס פוליטי ההולך ומצטמצם בישראל. אם מישהו היה בא למו"מ כזה עם כל ישראלי מן השורה שאמון על מאסחרה יומיומית, גם הישראלי הדמיוני הזה היה מנצל כל פירצה לשיפור עמדות אד אינפיניטום. צורת התנהלותו של ברק, מרגע [ואולי אפילו לפני] עליתו לשלטון הבטיחה מצד אחד כשלון ומצד שני איפשרה לפלסטינאים להמשיך ללחוץ אפילו במקומות שכביכול הם היו מסתפקים במה שהם קבלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור על סמוך-הגדול וסמוך-הקטן ינקנו משחר ילדותנו, אך מעבר לבוקה ומבולקה הישראלית ניתן לשאול שאלה אחת ומרכזית: מהו פשר הדבר, וכיצד יכול שמאל אינלקטואלי ישראלי סביר לחשוב שרק צד אחד בלבד, הצד הפלסטינאי, אוחז באלת הצדק ובקרני המזבח? מדוע נכון השמאל הישראלי לקבל ולאמץ ללא הינד עפעף גירסה מסויימת אחת לסיפור, אשר מקורה בצד האוחז בנאראטיב סובייקטיבי, אשר לפיו - איך לא - הצדק עימו בלבד? אינני יכול להסביר תופעה זו אלא בקווים סוציו-תיאולוגיים כלליים, אשר כידוע אינם אמפיריים, ואשר אינם תמיד חביבים על משתתפים שונים מבאי אתר זה. להזכירך - עבדך הנאמן קרא במשך שנים על גבי שנים את שבועון "העולם הזה", השתתף בהפגנות שמאל, ותמיד הצביע עבור מיפלגות שמאל, אך יחד עם זאת מעודו לא אחז בדיעה כי מיפלגות אלו ו/או הצד הפלסטינאי אוחזים במונופול מכל סוג שהוא על האמת, ואף מעודו לא שלל על הסף והכפיש אפריורית דיעות שונות מעברה הנגדי של המפה הפוליטית, כל זמן שאלו לא עסקו במישרין בגזענות ובדתיות שיבטית וחשוכה. שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, כן, אני מודה שערבבתי בין התגובה שלך לזו של אסתי, אך עדיין שני התמיהות עומדות. סמוך הגדול והקטן חברו למי שאולי ניתן ראותו כאנטיתזה שלהם. אורי אבנרי הלך דרך ארוכה משדות פלשת כאיש לח''י, דרך מלחמתו הנואשת בממסד הבינגוריוני, עבור במחנה שצפה מעט קדימה בשנות השבעים והשמונים ועד היום, שבו הוא חבר, לפחות מצד הפרזנטציה, לצידה השני של המפה ששניהם בעלי מונופול מוחלט על האמת. העניין הוא שהשפעתו כיום שולית, והשפעתו של ברק, או הברקיזם שחובר לשרוניזם, הולכות וגוברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי אבנרי היה באצ''ל, לא בלח''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן צודק, אך אבנרי הוא בבחינת קצה קרחון של תופעה, המוציאה לשמאל הישראלי שם אינפנטילי לשיטתי. הבעייה המרכזית אינה אבנרי הישיש וגירסתו, כי אם המוני בני ישראל הצעירים, השמאלנים ויפי הנפש, אשר משום מה מאמינים לגירסת צד אחד בלבד בסיפור מורכב זה. זה כמובן מגוחך ומסוכן, ללא כל קשר לאידיוטיזם המצוי במעשי הימין הישראלי, על כל שלל התנחלויותיו ומאחזיו, אשר ביום מן הימים יושלכו אל פח הזבל של ההיסטוריה. הדרך להתגבר על תפיסה מוטעית אחת אינה פירושה לאמץ טעות סובייקטיבית אחרת, אשר במסגרתה הצד הנגדי אמור לפתע להיות צודק וכשר בכל מעשיו ומעלליו. יש לקום ולקרוא לנסיגה מיידית ומוחלטת מהשטחים הכבושים, למרות שדבר זה אינו פירושו שלום, הסכם או כל דבר אחר בכוון. יש לבצע זאת היות וזהו אינטרס ישראלי ראשון במעלה, ולא איזה גחמת התרפקות על ערפאת וצידקתו המוארת באור יקרות. כשם שאיני חושב שמשרון תצמח הישועה איני חושב לרגע כי ערפאת הוא הפארטנר הרלבנטי לכל הסכם שהוא, היות וכנראה שלא ניתן להגיע לכל הסכם עם שליט יחיד אידיאולוגי מקובע, אשר מחזיק במשרתו כארבעים(!) שנה. עם מחליפיו הדבר בהחלט אפשרי, כפי שדבר עשוי אף להיות עם ראש ממשלה נבחר אחר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסוגל להבין איך אפשר לטעון ברצינות שמלחמת-התשת-אל-אקצה היא תוצאה של טעויות *טקטיות* של ברק. לא מתקבל על דעתי שערפת קיבל החלטה *אסטרטגית* מרחיקת לכת כזו בגלל דברים כל כך שוליים ("הכנה מספקת"?!, "צורת התנהלות"?) ואיזוטרים ("תורת האלתור הישראלית"?) על פי הבנתי, ברק קיבל לידיו מצב פחות או יותר גמור. הוא יכל היה למשוך את "תהליך השלום" עוד כמה חודשים או שנים,ולחתום עוד כמה הסכמי ביניים. אולם בסופו של דבר, היה מגיע אותו הרגע אליו חתר ברק מלחתחילה, הרגע בו לא היה לו יותר מה להציע. ערפת הבין שהרגע הזה הגיע, וקיבל החלטה *אסטרטגית*. אני נוטה להאמין שאת ההחלטה הזו קיבל ערפת ברמה העקרונית זמן רב לפני הקדנציה של ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הנה המצאת לך טענה שלא כתבתי ועכשיו אתה עומד ומנגח אותה. להזכיר לך ולקוראים, השאלה המקורית היתה "למה ההצעות של ברק היו "מתנשאות ובלתי קבילות?"" אני לא בטוח בקשר להתנשאות ולאי-קבילות, אבל להבנתי, התנהלותו של ברק בקמפ דיוויד, וחוסר ההכנה למפגש היו כשל טירון בשוק, ובזה איפשר לצד הפלסטיני הגיב כמו שהגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו טענה המצאתי? מקריאה חוזרת של דבריך נתקלתי בשתי ספקות לגבי ההבנה שלי (1. התנהלותו של ברק *אפשרה* או *גרמה*? 2. האם ברק כיוון לכך או טעה?). אולם בכל הכרעה לגבי ספקות אילו, תגובתי נשארת על קנה ללא שינוי. במשך 7 שנים של תעמולה והסתה, שטף ערפת את מוחם של נתיניו לשינאה ומלחמה. הצד הפלסטיני לא *הגיב* למהלכיו של ברק, אלא *תכנן* ו*יזם* ברמה האסטרטגית. ולכן אני מתנגד לטענה, שהתנהלות אחרת של "מנהיג בעל שיעור קומה" היתה יכולה למנוע זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצלנים מלאכתם נעשית בידי אחרים. ראיתי בתגובתך האחרת שתגובתך זו מכוונת כנראה (?) אליי, והתכוונתי להשיב הבוקר. אבל אי-ויילד כבר עשה עבודה טובה יותר ממה שאני הייתי יכולה לעשות. לא נותר לי אלא לתמוך בטענותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הרי ברור לכל שמטרתם של הפלשתינים בשיחות ההן הייתה לסיים אותן ללא הסכמה ולפתוח במעשי האלימות. הרי גם בפסגת טאבה המאוחרת יותר שבה הוצעו להם 97 אחוזים מיו"ש, הם סרבו לקבל את ההצעות ואלה הסתיימו בכישלון (על כך בדיוק העיד לא אחר מאשר יוסי שריד בראיון בטלוויזיה לא מזמן.) אז הם "ניצלו" את חוסר הכישרון של ברק כדי להגיע לכך ? הרי אין שום בעיה להגיע למטרה כזאת ללא כל קשר להתנהלות ברק. אולי תגיד שבגלל התנהלותו של ברק הצליחו לצאת מזה כשדעה הקהל לצדם. אבל גם זה לא נכון. ידוע ומקובל שברק הצליח "להוכיח" לעולם שהם הסרבנים, ומעמם בעולם היה בשפל המדרגה. רק אחר כך הצליחו לשקם את מעמדם, ובאופן פרדוכסלי דווקא עקב הפתיחה בפעילות האלימה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |