|
||||
|
||||
קניתי אותו לפי שלוש שנים. ירדן הקשיב בעניין רב, החמיץ את רוב הבדיחות ודרש ממני בהקראות הבאות לדלוג על הנסיון השני (עם הסירים). לאט לאט הוא למד לצחוק יחד איתי במקומות הנכונים, בעיקר כשטוסברהינדי אוכל את האריה הלא נכון. שקד פחות התלהבה מהספר, אבל כשהגננת הכריזה שבכל יום ו' אחד ההורים יבוא לגן להקריא לילדים סיפור, גייסתי את טוסברהינדי לעזרתי. הילדים היו מרותקים והגננת ביקשה שאשאיל להם את הספר לזמן מה. אין מה לומר, ספר חובה (לקנות מהר לפני שיאסר, הסופר הוא עוכר). |
|
||||
|
||||
(הסופר תמיד היה עוכר. מה חדש? הסופר גם מת). |
|
||||
|
||||
מה חדש? שהמדינה שלנו מתחילה להתייחס אחרת לעוכרים וליצירותיהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |