|
||||
|
||||
מקרי קיצון תמיד יש, השאלה מה יועילו לנו הילדים (ואני מניח שהם יהיו הרוב) שישקיעו את מיטב שנותיהם בנסיון להתמחות בכדרוגל או במשחקי מחשב ולא בג'אווה או בכינור. ואז נקבל מישהו שהוא שחקן מעולה בFPSים, אבל לא יודע חשבון של כיתה ו'. ואני לא יודע אם יצא לך לעבוד עם אנשים שהם "משתמשים" פשוטים במחשב, הידע שלהם בדר"כ נמוך יותר מהידע שהיה משפר את חייהם בצורה ניכרת. |
|
||||
|
||||
השאלה היא מדוע הם הרוב? אני לא חושבת שרוב הילדים מגיעים לכיתה א' כשהם שונאים ללמוד, ובכל זאת רובם יוצאים ממנה כשהם לא רוצים להרחיב את השכלתם מעבר לנדרש ע"י בית הספר. מה קורה בכיתה א' שגורם להם להפסיק להתעניין בסביבתם? רוב הילדים בגילאי הגן מאד אוהבים כשמקריאים להם סיפורים. מדוע הם פתאום שונאים את הקריאה אחרי כיתה א'? יש משהו בקונספציה הבסיסית של בית הספר שמדכא את הסקרנות. אפילו אני, שאני אדם סקרן ואוהב ידע, זוכרת את עצמי כועסת על אבא שלי שניסה ללמד אותי שיטה לפתירת תרגיל במתימטיקה שהיתה שונה מזו שהמורה לימדה. בכלל לא עניין אותי להבין את המתימטיקה, אלא לדעת את האלגוריתם שהמורה לימדה לפתירת התרגיל, ולא לטרוח מעבר לזה. מה שאני רוצה להגיד, שיכול להיות שילדים נורמלים, בהיעדר הכוונה ל"מה צריך ללמוד", אבל עם גישה לכל מיני תחומי ידע ועניין, לא בהכרח יעדיפו לשחק במשחקי מחשב אלא כן יעדיפו למלא את זמנם בתוכן. |
|
||||
|
||||
אני, לעומת זאת, לא חושב שרוב הילדים יוצאים מכיתה א' כשהם שונאים ללמוד. לעומת זאת, ראיתי לא מעט ילדים ששונאים ללמוד (או בכלל לעשות דברים שהם חייבים לעשות) עוד לפני כיתה א'. |
|
||||
|
||||
לא שונאים ללמוד - שונאים שמלמדים אותם. |
|
||||
|
||||
משחקי מחשב, כדורגל, מונופול, אמת וחובה ושאר משחקים הן פעילויות (שעשויות להיות...) מלאות עניין ותוכן ולרתק כל ילד (או אדם בוגר), הן פשוט לא מלמדות מתמטיקה, אזרחות, הבנת הנקרא או נגינה בכינור. אני לא שנאתי את הקריאה אחרי כיתה א', אבל בכל מקרה, אני לא בטוח שרוב הילדים שאהבו שיקריאו להם סיפור, מתחילים גם לשנוא את הקריאה וגם שיקריאו להם סיפור. ילדים שמעדיפים לעשות פעילויות אחרות (טלוויזיה למשל) על פני קריאה זה מובן מאליו, קריאה היא פעולה מאמצת (יחסית לטלוויזיה) שעושים לבד. הקראה לעומת זאת, היא פעולה שמבצעים בזוג\קבוצה ודורשת הקשבה בלבד, וטלוויזה לא דורשת דבר ואפשר לצפות בה בקבוצות. ביסודי שלי הייתה בכיתות הנמוכות שעה (או יותר?) שבועית של הקראת סיפור, נדמה לי שזאת הייתה נחשבת שעה פופולרית. |
|
||||
|
||||
לא יודע איך עושים את זה במשפחות אחרות, אבל הילד שלי, כשהוא קורא, קורא יחד איתי, לא לבד. |
|
||||
|
||||
בן כמה הוא? |
|
||||
|
||||
תגובה 406267 |
|
||||
|
||||
הוא עדיין קטן, זה עדיין לא גיל שיש בו דרישה לקריאה ועמידה ביעדים, הכל נעשה למען הכיף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |